"ישבתי בגינה וקבלתי שיחת טלפון שבה הודיעו לי שבתי נעדרת", מספר טים בלקמן, אביה של לוסי בלקמן, בפתיחת "נעדרת: החיפוש אחרי לוסי בלקמן" – דוקו מצמרר בסגנון פשע אמיתי, שעלה ברביעי האחרון בנטפליקס.
"התגובה הראשונה שלי היתה: 'איך אתם יודעים שהיא נעדרת?' מוסיף בלקמן, "מאחר והיא לא ענתה לטלפונים ולא קבלנו ממנה מיילים. כשלוסי סיימה את לימודיה, היא רצתה לראות עולם כמו צעירים רבים ועבדה ביפן כמארחת. חשבתי מיד שחייבת להיות סיבה בגללה היא לא מתקשרת. התחושה הזו של פאניקה מוחלטת, פשוט מציפה אותך".
"טוקיו גדולה, לא נגמרת", שרה ריקי גל. ואכן טוקיו היא מטרופולין ענקי-אינסופי, השואב לתוכו מדי שנה מאות נערות נוצצות עיניים, הנלכדות באורותיה הבוהקים. "ליפן יש תדמית של מקום נקי", אומר העיתונאי ג'ק אדלשטיין, שמדבר יפנית וכתב באותה תקופה בעיתון יפני רב-תפוצה, "ביפן אין פשע. אתה מאבד את הארנק ברכבת התחתית, מחזירים לך אותו. טוקיו של שנות האלפיים הייתה מקום מרגש לחיות בו. הדימוי של יפן הבטוחה והמנומסת היה חזק ביותר. איש לא חשד שיש שם גם צד אפל".
ביג סטורי
ב-3 ביולי 2000 לוסי היתה על תקן נעדרת מזה שלושה ימים, והתחילו רכילויות ושמועות שדיילת בריטית נחטפה בידי כת. שבוע אחרי שהיא נעלמה, משטרת טוקיו עדין גיששה באפלה ופרסמה פנייה לציבור בבקשה לעזרה באיתור אזרחית בריטית בת 21 שלא נראתה מאז עזבה את בר "קזבלנקה" בטוקיו, שם עבדה כמארחת.
"הייתי הממונה על תיק החקירה של לוסי", מספר רב-פקד אקירה מיטסוזאנה, "בהתחלה עלתה אפשרות שהיא פשוט ברחה. בזמנו היו הרבה זרים שנשארו מעבר לזמן המותר, או עבדו באופן לא חוקי ורבים מהם נעלמו לעיתים קרובות. כששמעתי על זה לראשונה, לא הייתי בטוח אם מדובר בתיק פלילי, או לא".
אחרי עשרה ימי היעדרות, משטרת טוקיו חששה שהיא נחטפה. זה הרגע שבו אביה נחת ביפן והתראיין באובססיביות לכל ערוץ אפשרי, עד שלפתע הסיפור הפך ל"ביג סטורי" וכולם התעניינו מה קרה ללוסי בלקמן: דיילת לשעבר של בריטיש איירוויז, שנעלמה ב-1 ביולי 2000 כאילו בלעה אותה האדמה.
אלא שטוקיו היא עיר ענקית, לא נגמרת, שחיים בה 27 וחצי מיליון בני אדם, ולחפש בה נעדרת בריטית, זה כמו לחפש מחט בערמת שחת. גם אחרי שהמשטרה תלתה 30 אלף כרזות עם תמונתה של לוסי בלקמן בכל רחבי טוקיו, והמשיכה להתחקות אחרי שיחות שהתקבלו מהציבור, שלא ניפקו אפילו קצה חוט.
"נפגשתי כנציג המשטרה עם טים והסברתי לו את המצב", מספר רב-פקד מיטסוזאנה. "הוא שאל אם ביצעתי בדיקה נאותה של מצלמות האבטחה. הסברתי לו שהשימוש במצלמות אבטחה ביפן מצומצם ביותר בגלל חדירה לתחום הפרט, והוא הסביר לי שבלונדון יש מצלמות בכל רחוב וכולן מיוצרות ביפן".
"המשטרה הגיבה כצפוי. הם היו מנומסים ביותר", מספר טים בלקמן. "אבל אז ניגש אליי בחור אנגלי שהיה נשוי ליפנית ואמר לי: 'בגלל שלוסי אינה אזרחית יפנית, המשטרה לא תפתח בחקירה'. אמרתי לעצמי שחייבים לערב בזה כמה שיותר את התקשורת היפנית והבינלאומית".
50 דולר לשעה
בזמן שהתקשורת הבריטית העלתה אינספור השערות, הערכות, ניחושים וגישושים, התקשורת היפנית נטתה להימנע מהשערות.
ההשערות שכיכבו בתקשורת היו: כת מסתורית חטפה את לוסי; היא עלתה לספינה להונג קונג; היא נסחרה למטרות מין והפכה לשפחת מין.
אביה הדף על הסף את כל השמועות ולא הוריד את הרגל מדוושת התקשורת הבינלאומית, מה שאילץ את ממשלת יפן ומשטרת טוקיו להקצות לחקירה משאבים עצומים. בדרך כלל מוקצים לחיפוש נעדר/ת ארבעה או חמישה שוטרים, הפעם המשטרה הקצתה 100 שוטרים והתחילה להתמקד ברופונגי – האזור שבו עבדה לוסי, שהיה אזור עם הרבה ברים ומועדוני מארחות, הרבה זרים וערמות של כסף שזרם שם כמים, כשלמארחת שילמו 50 דולר לשעה.
"הצוות שלנו שמע שיש להם חשוד", מספר רב-פקד סאטורו ימאשירו, שעמד בראש הצוות השני שטיפל בתיק, שקיבל הוראה לעצור גבר יפני שביקר תכופות במועדוני המארחות ברופונגי, כולל ב"קזבלנקה", ולבדוק אם הוא חף מפשע. לבחור היה אליבי מוצק.
אחרי 15 ימי היעדרות מעיקים וארוכים הבין טים בלקמן שחייבים ללחוץ ולא להרפות לרגע בתקשורת. אם ירפה, התקשורת תעבור בתיק לסיפור הבא. טים גם לא סמך על המשטרה היפנית, שגילתה אוזלת יד גמורה. "ידעתי שה-7G (ארגון המדינות המתועשות) עומד להתקיים בטוקיו וידעתי שטוני בלייר (ראש ממשלת בריטניה באותה תקופה) יהיה שם, אז ניצלתי את ההזדמנות".
"אנחנו נתפוס את החשוד", הבטיח לבלייר יושירו מורי, ראש ממשלת יפן, בתום פגישה עם בלייר שבו דסקסו את הפרשה הטרגית. אחרי 52 ימי בהם לוסי עדיין היתה נעדרת, החליטה משפחתה אובדת העצות להעניק פרס בסך מיליון וחצי דולר עבור מידע חדש שיחשוף לאן נעלמה.
400 קלטות סקס מתועד
ואז עלה על הכוונת של משטרת טוקיו חשוד חדש ומסתורי בשם ג'וג'י אובארה – פלייבוי יפני שירש מאביו טונות של כסף, ניהל חברת לסחר מכוניות יוקרה, שהחזיק בבעלותו נכסים רבים ויקרים, ובילה הרבה באזור שבו עבדה לוסי.
כשהמשטרה התחילה לפשפש בנכסיו, היא מצאה כמות גדולה של סמים ואלכוהול, פלוס מחברת מחשידה שבה כתב שהחליט להקדיש את חייו לרשע. בנוסף נתפסו בדירותיו 400 קלטות וידיאו שתיעדו את ביצועיו הסקסואליים, כשעל כל קלטת היה שם של בחורה אחרת. הבלשים סרקו בקפידה את כל הקלטות, אבל לא מצאו קלטת אחת לרפואה שבה צולמה לוסי בלקמן.
בחקירתו הכחיש אובארה בכל תוקף כל קשר ללוסי. הערכת המשטרה היתה שהוא כנראה השמיד את הקלטת של לוסי, בעקבות הרעש בתקשורת, והיה קשה מאד להוכיח שהוא חטף ורצח אותה.
"הוא היה אדם מעוות לחלוטין שהתייחס לבני האדם כמו לבובות", מספר עוזר המפקח מסהיקו סויג'ימה, "הוא הכחיש כל קשר לפשעיו, גם כשהצגתי בפניו ראיות, התעקש שהכול היה הצגה והן קבלו תשלום. זה כל מה שהוא הודה בו. הוא גם הכחיש כל קשר ללוסי והכחיש שבכלל פגש אותה".
בשלב זה של החקירה, בהתבסס על הראיות שכבר היו למשטרה ביד, אובארה טען שכל הסקס המצולם בקלטות נעשה בהסכמה. כעת, כדי לבנות נגדו תיק פלילי עם שיניים, היה עליהם לזהות כמה מהקורבנות שיהיו מוכנות להיחשף, כדי לאמת את העובדה שזה לא היה בהסכמה והן היו קורבנות.
"אונס לכאורה"
"עבור נשים, פשעי מין גרועים בדיוק כמו רצח", מספרת סמלת מיסוקו יאמגוצ'י ממשטרת טוקיו, "הקמנו צוות ניתוח בחדר גדול שהיה מסוגל להכיל עשרות אנשים. הקורבנות התחלפו, אבל הן צפו באותם פשעים שוב ושוב. חלק מהן כיסו את העיניים. אחת מהן אמרה: 'תגידו שזו לא אני. זו הייתי אני?'. חלק אמרו: 'זה קרה בעבר ואני לא רוצה להמשיך עם זה'. היינו זקוקים נואשות לעזרתן. לא רצינו שאובארה יחמוק מעונש וניסיתי להסביר את זה לקורבנות. כמה מהשוטרים הצעירים שגויסו למשימה סבלו מהתמוטטות עצבים".
עכשיו המשימה של המשטרה היתה להוכיח שהיחסים לא נעשו בהסכמה, כשברור שאם מישהי מסוממת, היא לא יכולה להסכים ליחסי מין. ביפן זה נקרא "אונס לכאורה".
הם היו משוכנעים שהוא השתמש בכלורופורם על אחת הקורבנות, ולשם כך גייסו את חוקר המז"פ ד"ר קייזו האראפוג'י, כדי לחקור את כל קלטות הווידיאו. "הוא לקח מגבת ובקבוק חום ושפך נוזלים מהבקבוק", מספר האראפוג'י, "אחרי זה הוא הניח את המגבת על פניהן של הקורבנות. המגבות עטפו את הפנים של כולן. בין הפריטים שנתפסו היו גם סמים מרדימים והיתה כמות גדולה של אתר (כלורופורם) וסמים לא חוקיים אחרים בעלי השפעה מרדימה.
"הרעלת כלורופורם יכולה להוביל לדלקת כבד חריפה. אחד התסמינים הבולטים של הרעלת כלורופורם הוא 'רעד כנפי ציפור'. כשהסתכלתי על צילומים שונים של הקורבנות, הבחנתי באישה אחת שידיה רועדות. שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שידיה רועדות כשהיא חסרת הכרה. ככל שחקרתי יותר את מצבה של הקורבן, גיליתי שהיא היתה אישה בשם קאריטה רידג'וויי. מתברר שקאריטה רידג'וויי נרצחה ב-1992 בגיל 21, כמו לוסי. שתיהן היו בריטיות שטיילו בעבר באוסטרליה וביפן. שתיהן היו הרפתקניות וגם קאריטה עבדה כמארחת. יום אחד היא הגיעה לבית חולים על ידי גבר שדיווח שהיא לקתה בהרעלת מזון. הרופאים לא ממש הבינו מה יש לה כשהגוף שלה נכנס לקריסת מערכות. אחרי שבוע בבית חולים, נאלצו הרופאים לכבות את מכונת ההחייאה. הם היו בטוחים שהיא מתה מהרעלת מזון, ולא חשדו בכלל שמדובר בפשע. גם נתיחה אחרי המוות לא הייתה שם".
למרבה המזל הם שמרו דגימה מהכבד של קאריטה. אחרי מעצרו של אובארה המשטרה עשתה אחד ועוד אחד כשבדקה את הכבד ומצאה שם כלורופורם. כך התאפשר להם לעצור את אובארה באשמת חטיפתה והריגתה של קאריטה רידג'וויי. אבל התעלומה מה הוא עשה עם לוסי נותרה עדין תלויה באוויר, כי הוא השמיד את הקלטת והיה קשה להאשים אותו בחטיפתה ותקיפתה. במהלך החקירה התגלה שאובארה אכן פגש את לוסי ב"קזבלנקה", מה שנתן פוש לחקירה.
מסור חשמלי, בטון ואוהל נייד
מתברר שבין אינספור הקבלות שנמצאו בדירותיו של אובארה מצאו החוקרים רכישה מסקרנת ביותר של מסור חשמלי, בטון ואוהל נייד, שכנראה שימשו את אובארה לטיוח פשעיו. אבל כל אלה היו ראיות נסיבתיות בלבד, שאי אפשר היה לבנות מהן תיק פלילי מוצק. עדיין הייתה חסרה להם גופה, כדי לשפוט אותו על רצח.
נחסוך מכם את כל הזוועות שחשפו החוקרים בדרך למציאת קצה שק יוטה במערה מול הים, בתוכו נמצאו אבריה המבותרים של לוסי אחרי שבעה חודשי חיפושים, כשלהקה ענקית של עופות טורפים שהריחה את המוות חגה בשמים. אחרי שהתקבלו תוצאות השיניים, היה ברור כשמש שזאת לוסי בלקמן. "כשקיבלתי את ההודעה", מספר אביה הדומע, "עמדתי בסמטה ביום גשום. לא נותר לי אלא לעמוד ברחוב ולצרוח מבכי".
בתום המשפט הואשם ג'וג'י אובארה בשמונה מקרי מאונס, בחטיפה ובאונס שהוביל למוות בהעלמת גופתה של לוסי, ובאונס שהוביל למותה של קאריטה רידג'וויי. היו מלא ראיות להרשיע את אובארה, אך הוא הורשע רק בשמונה מקרים מתוך ה-400.
גזר הדין: ג'וג'י אובארה נידון למאסר עולם על רצח קריטה רידג'ווי, פלוס הרשעה בשמונה סעיפי אונס נוספים, אך נמצא חף מפשע בכל סעיפי האישום בנוגע ללוסי. באפריל 2007 הוגש ערעור. ב-16 בדצמבר 2008 נמצא אובארה אשם בביתור גופתה של לוסי ונטישתה ומאסר העולם שלו הפך לבלתי הפיך.
"נעדרת: החיפוש אחרי לוסי בלקמן" (Missing: The Locie Blakman Case). נטפליקס
