תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025 ויביא בשורה חברתית לאלפי חייבים בישראל.
התיקון צפוי להכניס שינויים דרמטיים במנגנון ריבית הפיגורים ולהוביל להפחתה של עד %70 בשיעור התוספת שחייב יצטרך לשלם, בגין איחור בתשלום החוב.
דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם; הם לא ייצברו כריבית דריבית; והם יתווספו בתחנות מוגדרות בזמן ולא על בסיס יומי כמו היום.
התיקון נועד להתמודד עם עיוות היסטורי שגרם לריבית פיגורים לא מידתית ולהקל על חייבים לשלם את חובותיהם.
לרפורמה השפעה דרמטית על חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו, למשל, עקב חובות שמקורם בשיקים חוזרים, בחוזי שכירות, בחוזים צרכניים או בחובות לפי חוק (בסך הכל מדובר בכ-1.8 מיליון תיקי הוצל"פ); וכן על חייבים שהם צד לחוזה פרטי, שמאמץ את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; או חייבים שנושאים בחובות כלפי המדינה, בגין תשלומים שקבועים בחוקים שונים.
המהלך העיקרי ברפורמה הוא הפרדה בין ריבית הבסיס (ההכרחית) שנועדה לפצות את הנושה על חלוף הזמן וירידת הערך של הכסף – לבין דמי הפיגורים בשל איחור בתשלום.
כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס; היינו, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית והיא מתווספת על בסיס יומי – זאת בין אם החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו ובין אם לאו.
הרפורמה יוצרת הפרדה של "דמי הפיגורים" מ"הריבית השקלית" והם יופחתו כדי למנוע תפיחה מהירה של החוב ולתמרץ חייב לשלם את חובו, במקום לייאש אותו. האמצעים כאמור:
– שינוי שיעור דמי הפיגורים.
– ביטול צבירת דמי הפיגורים במנגנון ריבית דריבית.
– יצירת תחנות לתשלום דמי הפיגורים – במקום באופן יומי, דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון.
– עצירה אוטומטית של דמי הפיגורים לחייבים משלמים.
– הרחבת שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים, למשל על חובות שנוצרו בתקופת המלחמה.
– קביעת הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל ושיפור המנגנון.
הנה הדגמה על פי סימולציה שערך משרד המשפטים, לחייב בעל חוב של 10,000 שקל:
– לפי המצב הישן, החוב שלו יתפח ל-14,600 שקל בחלוף חמש שנים ולכ-24,400 שקל בחלוף תשע שנים.
– לפי המצב החדש, כפי שנקבע בתיקון, שינוי אופן חישוב דמי הפיגורים יפחית את קצב גדילת החוב, כך שבחלוף חמש שנים יעמוד החוב על 13,000 שקל ולאחר תשע שנים על כ-17,500 שקל.
– אם החייב יתמיד בתשלום החוב בהתאם לצו התשלומים שנקבע לו, יגדל החוב רק לכ-11,300 שקל בחלוף חמש שנים ולכ-13,500 שקל בחלוף תשע שנים.
דוגמה נוספת לחוב של 5,000 שקל שהתנהל חמש שנים בהוצאה לפועל: לפי החוק הישן, בתום 5 שנים הסכום לתשלום יהיה 7447 שקל, כלומר החוב גדל ב-2447 שקל – תוספת של 50% לקרן החוב.
לעומת זאת, לפי החוק החדש, הסכום לאחר 5 שנים הוא 6,356 שקל כלומר חסכון של למעלה מ-1,000 שקל ביחס לחוק הישן.
יתרה מכך, מתוך כלל התוספות שנוספו לחוב, 799 שקל הם דמי פיגורים. לכן, אם החייב ישלם את החוב בתשלומים לפי צו שניתן לו, הוא יוכל לחסוך גם את דמי הפיגורים, ובמצב כזה תיווסף לחוב רק ריבית הבסיס בסך של 577 שקל בלבד במקום 2,447 שקל לפי החוק הישן.
התיקון לחוק הוא מהלך שהחל תחת הממשלה הקודמת, ומבשיל ונכנס לתוקף השבוע, בעקבות אימוץ המלצות צוות בין-משרדי המורכב מנציגי האוצר, משרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל והסיוע המשפטי.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין: "אחרי 20 שנה שבהן הסדר הריביות על חובות בישראל לא עודכן, התיקון לחוק מתבצע בעיתוי הכרחי ונדרש. הרפורמה בריביות תבלום את כדור השלג של תפיחת חובות החייבים בהוצאה לפועל ותחתוך את תוספות הפיגורים עבור חייבים המשלמים בתשלומים, בשיעור של 70% ויותר. מדובר במהלך חקיקתי מורכב מאוד, שיהפוך את גביית החובות בישראל להוגנת יותר ולאפקטיבית יותר".
שר המשפטים, יריב לוין: "הרפורמה בריביות על חובות בישראל היא בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתרה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה. התיקון לחוק הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך, ויוביל למידתיות בגביית החובות בישראל. הריבית בגין חובות תהיה מידתית ומאוזנת, כך שתבטיח לנושים פיצוי הולם ומצד שני, לא תייאש את החייבים אלא תתמרץ אותם לשלם".
סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה, דן בן סימון: "החוק יחול על כל המקרים החדשים, וכן על תיקים קיימים בהוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות, החל מה-1 בינואר 2025. תשלום בזמן הוא המפתח לחיסכון משמעותי. במקרים של קושי כלכלי, מומלץ לפנות ולקבל צו תשלומים מותאם אישית או הסדר במרכז לגביית קנסות, שיסייע לצמצם את החוב ולמנוע הצטברות דמי פיגורים".
