שוטרים מתחנת חיפה פשטו ב-19 בדצמבר 2016 על דירה ברחוב הכנרת בעיר וחשפו בתוכה מעבדת הידרו ובה 63 שתילי קנאביס.
שוכר הדירה, שי אדרעי (42), נעצר לחקירה שבמהלכה הודה בגידול השתילים, אבל כתב האישום נגדו הוגש כמעט ארבע שנים (!) לאחר מכן, בחודש יולי 2020. בכתב האישום שייחס לו החזקת וגידול סמים שלא לצריכה עצמית נטען כי הוא שכר את הדירה ב-1 באוקטובר באותה שנה, וצייד אותה בכל הציוד הדרוש לגידול קנאביס בתנאי מעבדה. עוד נטען, כי משקל הסמים היה כמעט 10 ק"ג נטו, שבדירה נתפסו שאריות קנאביס במשקל של יותר מ-1.3 ק"ג, ושאדרעי גם החזיק 0.3 גרם הרואין.
בדיון שהתקיים ב-18 במרס 2021 הפנה סנגורו של הנאשם, עו"ד יובל זמר, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת כי ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל תוך פרק זמן קצר בהרבה (שנתיים).
בתגובה טענה התביעה, כי ההנחיה אינה רלבנטית במקרה של אדרעי, מאחר שאינה נודעת למשך הטיפול של התביעה בתיקי חקירה. הנחיה זו, כך נטען, עורכת אבחנה בין זמן הטיפול ביחידה החוקרת לבין זמן הטיפול ביחידת התביעה. לדברי נציג התביעה, בעבירות כמו בתיק זה – החלטת תובע על העמדה לדין תינתן תוך פרק זמן שלא יעלה על 24 חודשים מעת קליטת התיק ביחידת התביעה. במקרה הנוכחי, טען נציג התביעה, התיק נקלט בתביעה לאחר זמן רב, ומכאן העיכוב בהגשת כתב האישום.
עו"ד זמר לא הסכים לעמדת התביעה, והגיש לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק".
מנגד טענה התביעה, כי לא ניתן לבטל את כתב האישום מסיבה זו מבלי לשמוע את הראיות בתיק.
בדיון נוסף שהתקיים ב-12 במאי 2021 בפני השופט זיו אריאלי, חזר עו"ד זמר על שנטען בבקשתו. לדבריו, ניתן לבטל את כתב האישום גם ללא שמיעת הראיות. הסנגור טען בין היתר, כי התביעה לא סיפקה הסברים לכך שהתיק "העלה אבק" בתחנת משטרת חיפה במשך כמעט שנתיים בטרם הועבר ליחידות התביעות.
הסנגור הוסיף וטען כי לנאשם נגרם עיוות דין, ולצורך העניין – לא אמור לעניין אותו האם השיהוי בהגשת כתב האישום נגרם כתוצאה מעבודת יחידת התביעות או כתוצאה מעבודת היחידה החוקרת.
עו"ד זמר הוסיף וטען, כי הכמות שנתפסה בדירה פחותה בהרבה מזו שמצוינת בכתב האישום, אולם לאחר זמן כה רב, ספק אם מי מהעדים יזכור את שקרה לפני ארבע שנים, מה גם שהמוצגים האורגניים (קנאביס) כבר לא ניתנים לבדיקה – מה שכאמור, פוגע בהגנת הנאשם.
השופט אריאלי דחה אמנם מסיבות טכניות – בנימוק שכדי להכריע בה יש לשמוע את הראיות בתיק – אולם הוא לא חסך בביקורת. "אכן, השיהוי בהגשת כתב האישום – ניכר", ציין השופט, "אף המאשימה אינה מתכחשת לו…. שיהוי כה ממושך טרם הגשת כתב האישום, יכול לפעול ולהשפיע במספר מישורים".
השופט ציין בין היתר, כי השיהוי "עלול להשפיע על זיכרונם של עדים או על אופן שימור ראיות חפציות בתיק החקירה. ככל שאלה הם פני הדברים, לא מן הנמנע כי יהיה בכך כדי להעלות טענות הנוגעות ל'מחדלי חקירה', ולפגיעה באפשרות הנאשם להתגונן כראוי".
שנית, ציין השופט, השיהוי "עלול להשפיע ולהוות שיקול במסגרת שיקולי הענישה, ככל שיורשע הנאשם בדין".
שלישית, "שיהוי ניכר עשוי לבסס טענת 'הגנה מן הצדק'" ובמקרה מסוים אף להביא לביטול כתב האישום לאחר שמיעת הראיות".
כדי להבהיר את עצמו עוד יותר, השופט הדגיש: "טענות ההגנה לעניין השיהוי בהגשת כתב האישום – כבדות משקל".
נראה כי בשלוחת התביעות הבינו את "הרמזים" של השופט אריאלי היטב. לאחר דין ודברים מול הסנגור, הצדדים הציגו לאחרונה לבית המשפט הסדר טיעון שבמסגרתו חזר בו הנאשם מכפירתו והורשע במיוחס לו בכתב האישום. העונש עליו הוסכם: שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל.
השופט זאיד פלאח כיבד את ההסכם וגזר את העונשים המבוקשים על הנאשם.
