באוגוסט 2023 הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגד שרון בן חיים (50) מחדרה ונגד גיסו אילן ידדוב (45), שהפכו את מגרש הכדורגל הישן של הפועל גבעת אולגה לאתר לשפיכת פסולת.
לפי כתב האישום, החל מחודש דצמבר 2019 ועד ספטמבר 2020 עסקו בן חיים וידדוב באיסוף והובלת פסולת בניין ובהקמת אתרים להטמנה בלתי חוקית – במגרש הכדורגל הישן, ובאתר נוסף ליד נחל חדרה אותו גידרו, לאחר שפלשו לקרקע פרטית.
בן חיים וידדוב אספו והובילו משאיות עמוסות פסולת מאתרי בנייה, מתחנות מעבר וממקומות נוספים, מבלי לשנע את הפסולת לאתרים מורשים – ומתוך מטרה להיפטר ממנה, לחסוך בעלויות מיון והטמנה ולחמוק מתשלום היטל למדינה, באמצעות שפיכתה באתרים פיראטיים וכיסוייה באדמה.
בן חיים, המוכר למשטרה שנים כיעד באזור, ביצע את העבודה וההתחשבנות באמצעות עסק הרשום על שם גיסו. לקבלני בנייה שאיתם עבד הציג תעודות פיקטיביות מאתרי הטמנה מורשים.
ראש עמותת "ידידי גבעת אולגה" המחזיקה במגרש הנטוש הסכים להצעתו של בן חיים "לשפץ את מגרש הכדורגל כתרומה לעמותה", ובמסגרת זו קיבל היתר לפעול שם תחת כיסוי של "החלפת ויישור הקרקע" עם הבטחה לשתול בסוף דשא חדש.
לפי כתב האישום, הנאשמים גזלו את הקופה הציבורית בכך שלא שילמו היטלי הטמנה כדין בהיקף של כ-300 אלף שקל, והיקף הפעילות העסקית שלהם בכלל, פעילות פלילית לפי חוק איסור הלבנת הון, עמד על כ-2.7 מיליון שקל.
לאחרונה, הנאשמים באמצעות עורכי הדין טל אבריאל ויניב אביטן, הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות. במסגרתו, הורשעו בשורה ארוכה של עבירות כלכליות וסביבתיות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הסגת גבול, הלבנת הון (עשיית פעולה ברכוש אסור), עבירות על חוק רישוי עסקים, הפעלת אתרים לסילוק פסולת ללא רישיון, זיהום מקור מים, אי תשלום היטל.
הפרקליט עו"ד ארנון בהרב טען כי "הנאשמים פגעו בסביבה למטרת רווח כלכלי גבוה, תוך הצגת מצגי שווא והטמעת הרכוש האסור בתוך המערכת הפיננסית".
חרף זאת, הוסכם על העונשים הבאים:
בן חיים – תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, מחוץ לעיר חדרה.
ידדוב – שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות.
קנס כספי 10,000 שקל לכל אחד.
הפרקליטות טענה כי "לקחה בחשבון את החיסכון בזמן שיפוטי, נוכח רשימת עדי תביעה ארוכה מאוד, מעל מאה עדים, שהייתה מצריכה שמיעה ארוכה".
התביעה הבליטה את הענישה הכלכלית – חילוט למדינה של שלוש משאיות דף, סקניה, וולוו ושני נגררים, ועוד חצי מיליון שקל שנתפסו במזומן.
הבחנה בין הנאשמים נעשתה מאחר שבן חיים נחשב דומיננטי יותר, הרוח החיה בעסק, ולאור עברו הפלילי, אף שהעבר שלו התיישן.
השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב מבית משפט השלום בחיפה אישרה את ההסדר וקבעה כי הוא "מקיים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי הרחב והפרטני, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם".
נגד שרון בן חיים התנהל תיק נוסף ונפרד בבית משפט השלום בתל אביב, בגין עבירות מס והשמטת הכנסות בסכום של שני מיליון שקל, עקב אי דיווח על עבודות שיפוץ ובנייה שביצע במקביל.
אגב, חלק מהעבודות שביצע כקבלן משנה, בגינן לכאורה לא דיווח ולא שילם מס – הינן עבודות שביצע בבניין מס הכנסה בחדרה.
פרקליטות מיסוי וכלכלה ייחסה לבן חיים שמונה עבירות מסוג פשע של מרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס. לכאורה, עוד כתב אישום חמור עם פוטנציאל מאסר.
בפועל, מתיק זה לא יישאר כמעט דבר. שופטת תיקי המסים בבית משפט השלום בתל אביב, השופטת ציפורה גילוני גז, קיבלה טיעון של ההגנה בתיק בנוגע לאכיפה בררנית, כי שותפו של בן חיים לביצוע אותן עבודות בנייה, אברהם (בבר) אפללו, סיים פרשה דומה בתשלום כופר.
אפללו נחשד יחד עם בן חיים בהשמטת מסים מעבודת קבלנות, ובעניינו רשות המסים הסכימה לקיים הסדר כופר מנהלי בתשלום של 100 אלף שקל.
אפללו מוכר כמי שהיה בשנים אחרות עוזרו של ראש עיריית חדרה לשעבר, צביקה גנדלמן.
שרון בן חיים הוא בן דודו של ראש עירייה אחר לשעבר, ניר בן חיים.
הפרקליטות טענה כי נגד שרון הוגש כתב אישום ולא הוצע לו הסדר כופר, משום שיש לו עבר פלילי, ומשום שלא היה מיוצג באותה תקופה.
השופטת גילוני גז הבהירה לפרקליטות בדיון האחרון כי עליה לשנות את סעיף העבירה המיוחס לשרון – מעבירת "מרמה" לסעיף טכני – ולסיים את התיק בעונש מאסר על תנאי וקנס.
