בית משפט השלום בנצרת גזר עונש של שמונה שנים ועשרה חודשים מאסר בפועל על סתיו קריף (30) מיקנעם, שהודה והורשע ב-23 אישומים שונים של הונאה.
קריף התחזה לבני משפחה של חטופים, ולבני משפחות של נרצחי המלחמה. כבר בחודש ינואר הוגש נגדו כתב אישום שתיאר כיצד הצליח לעקוץ ולקבל במרמה 98 אלף שקל מחברים ומכרים של החטופים ובני משפחותיהם, וניסה לעקוץ מהם עוד 165 אלף שקל נוספים.
בחודש יוני חזר בו קריף מכפירתו והודה כאמור ב-23 אישומים של התחזות וקבלת דבר במרמה או נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הוא בעל עבר פלילי עשיר בתיקי התחזות ועקיצות כספיות, וממאסרו בתיק קודם השתחרר רק זמן קצר לפני 7 באוקטובר.
באחד האירועים המתוארים בכתב האישום, קריף התחזה לצעיר מניצולי המסיבה ברעים, שאחיו נחטף לעזה. כך הצליח לעקוץ 5,000 שקל מחברה של המשפחה.
במקרה אחר, קריף החליף את תמונת הווטסאפ שלו לתמונה של בת משפחה של שירי ביבס, שנחטפה עם שני ילדיה ב-7 באוקטובר לעזה, כאשר גם בעלה ירדן נחטף ולא ידוע מה עלה בגורלם. כאן חשדו בו שמדובר במתחזה, אך באירועים אחרים הוא נחל הצלחה, כפי שפורסם בכתבה קודמת באתר "פוסטה".
בין היתר הוא התחזה לאמו של עומר שם טוב, שנחטף ממסיבת הנובה ועדיין מוחזק בעזה, והצליח לעקוץ 5,000 שקל.
במקרה אחר התחזה בשם אמו של יותם חיים, שנחטף ונהרג בהמשך בשוגג מאש כוחות צה"ל בעזה, ועקץ 10,000 שקל.
במקרה אחר ניסה להתחזות ליוני אשר, שאשתו וילדיו נחטפו לעזה, בטרם הושבו לישראל בסוף נובמבר.
במקרה נוסף עקץ קריף קרובים של רכז התרבות בקיבוץ אלונים, שסייע בקליטת מפוני עוטף עזה. גם במקרה זה המתחזה ביקש "תרומות" למטרה הנעלה.
מטעם התביעה העידו הנפגעים צור ורדי, שרון שמש, שלי סקודיצקי והדס אילון, שתיארו את הפגיעות והנזקים שנגרמו להם בעקבות מעשיו של קריף. בין היתר הם סיפרו על עוגמת נפש, פגיעה בפרטיותם ובתחושת המוגנות שלהם ופגיעה תדמיתית בשמם הטוב.
כמו כן תוארו קשיים כספיים בעקבות הניצול. לזאת התלוו תחושת בושה, אשמה וכאב ממעשיו.
השופטת הבכירה דלית שרון-גרין מבית המשפט השלום בנצרת ציינה בגזר הדין: "קשה להפריז בחומרת מעשי המרמה של הנאשם, או בקהות החושים ובערלות הלב העולה מהם. חומרתם היתרה של המעשים אינה מתמצית במקרה זה בסכומי הכסף המצטברים והמשמעותיים שהנאשם קיבל במרמה".
"עיקר החומרה היא בניצול הנאשם את הקורבנות לצורך ביצוע המרמה", הוסיפה השופטת, "במקרה הזה המקרה חמור שבעתיים, ניצול של גילוי סולידריות חברתית ברגעי שבר לאומי וחברתי בעקבות טבח השבעה באוקטובר, חטיפות ורצח אזרחים ופינוי רבים מבתיהם".
עוד ציינה השופטת, כי "הפגיעה ביכולת לתת אמון בזולת מועצמת במקרים כאלה, מוכפלת ומשולשת, כאשר אדם יודע כי יש מי שאף אירועי קיצון לא ימנעו מהם לנצל את השעה הקשה, על מנת להפיק רווח אישי בדרכים שפלות".
מעשי הנאשם מעידים על פגם מוסרי עמוק וערכי, אמרה השופטת. "הוא לא נרתע כלל מלנצל את משפחות קורבנות האסון, מימש את תוכניתו העבריינית והוסיף כאב על כאבם….גם כשנרתמו לתת לו, מצפונו לא התעורר, ליבו לא נקפו והוא לא חדל ממעשיו", לשון גזר הדין.
השופטת סיכמה ואמרה: "אכזריות הבאה לידי ביטוי במעשי הנאשם כאשר עשה שימוש, לצורך מעשי המרמה, בזהותם של קרובי משפחה של חטופים או נרצחים בטבח, לעיתים עוד לפני שהובאו לקבורה או לשבעה… נסיבותיו הייחודיות של המקרה אינן מאשפרות מציאת מקרה דומה הניתן להשוואה".
בטרם גזרה כאמור שמונה שנות מאסר בפועל, השופטת ציינה כי כי מתחם העונש שהוצע על ידי התביעה גבוה מידי (12.5 שנות מאסר), ואילו מתחם העונש שהוצע על ידי ההגנה (עו"ד שלומי טדרי) נמוך מידי (שנתיים וחצי מאסר).
מלבד המאסר גזרה השופטת על הנאשם שנה וחצי מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים, פיצוי כספי לנפגעי העבירה במאות אלפי שקלים, קנס 10,000 שקל וחילוט מכשירי הטלפון ששימשו לביצוע העבירות.
