"ביום 6.10.2023 בשעה 08:14 בבוקר, נהג הנאשם ישראל חקאק ברכב סיאט איביזה בכביש החוף (כביש 2) לכיוון צפון, בדרכו לביתו בנתניה.
"במהלך הנסיעה, בסמוך למכון וינגייט, הבחין הנאשם באופנוע מסוג דוקאטי, שעליו רכב המנוח אייל יהודה ז"ל, שניסה לעקוף את רכבו מספר פעמים – משמאל ומימין.
"בתגובה החל הנאשם חקאק לסטות בין נתיבים בחדות, תוך ניסיון לחסום את דרכו של האופנוע, כדי למנוע ממנו לעקוף. כאשר הצליח אייל לעקוף לבסוף, פתח הנאשם במרדף מסוכן במהירות גבוהה, תוך עקיפת רכבים וסיכון נהגים נוספים.
"המרדף נמשך לאורך מספר קילומטרים. בשעה 08:17, סמוך לצומת אודים, עבר האופנוע לנתיב הימני בניסיון להימלט.
"הנאשם, שנהג במהירות של לפחות 139 קמ"ש, סטה גם הוא לנתיב הימני, נצמד לאופנוע ופגע בגלגלו האחורי. אייל הצליח לייצב את האופנוע, אך המרדף לא פסק.
"בהמשך, פנה האופנוען אייל אל נתיב היציאה ליישוב אודים, אך הנאשם – על אף שכבר היה בדרכו הביתה (בנתניה) – פנה בעקבותיו לכביש הצדדי, והמשיך לדלוק אחריו בכוונה להשיגו.
"מספר שניות לאחר מכן, בסמוך לכניסה לישוב אודים, פגע הנאשם בעוצמה בחלקו האחורי-ימני של האופנוע עם חזית רכבו.
"מהפגיעה הועף אייל מהאופנוע לעבר מדרגות גשר הולכי רגל סמוך ונפגע קשות: נגרמו לו שברים בגולגולת, בצלעות וברגלים ומותו נקבע במקום.
"הפגיעה הייתה קשה לא רק לרוכב האופנוע: לאחר שרכב הסיאט סטה ועלה על המדרכה, שם עמדו באותה עת מאור בן דוד ז"ל ואמו. על פי כתב האישום, רכב הסיאט פגע במאור בעוצמה וכתוצאה מכך הוא הוטח לעבר מדרגות גשר הולכי הרגל ונגרמו לו שברים בגולגולת, בגב, בצלעות וברגליים – מותו נקבע במקום.
"הנאשם, שיצא מהרכב, לא ניגש לנפגעים, לא הזעיק עזרה ואף לא ניסה לבדוק את מצבם. אמו של מאור, שזעקה בבכי, נתקלה בתגובה מזלזלת מצד הנאשם שאמר לה: "תירגעי, תירגעי". עוברת אורח שהגיעה למקום ברכב מסוג קיה ניסתה להושיט עזרה, אך הנאשם נכנס לרכבה, ניסה להתניע אותו ולברוח. כשנכשל, פנה אליה בדרישה: "תתניעי תתניעי", אך היא סירבה וברחה ממנו. אז הבחין במשאית שעצרה בקרבת מקום, נכנס אליה ונסע מהמקום בלעדי רשות, במטרה להימלט – ללא רישיון נהיגה מתאים למשאית וללא ביטוח בתוקף.
"הנאשם הגיע לביתו בנתניה, אך שם איתרו אותו השוטרים. כשהתבקש על ידם לצאת, קילל אותם: 'עופו מפה, בני זונות', והתקרב אליהם בצורה מאיימת. רק לאחר שימוש באקדח טייזר, הצליחו להשתלט עליו ולעצור אותו. במעצר בתחנת המשטרה המשיך בהתנהגות אלימה. הוא זרק בקבוק מים על שוטר, ירק על שוטר נוסף, קילל ואיים.
"לאחר מכן הפשיל את מכנסיו וקילל שוב: 'אני אשתין עליכם יא שרמוטות'. במהלך חקירתו, תקף את אחד החוקרים, דחף אותו והכה אותו שוב ושוב – עד שהשתלטו עליו שוטרים נוספים".
כך בפרץ פראות קשה לקריאה מסכם גזר הדין נגד ישראל חקאק (35) את אחריותו של הנאשם לאחד הסיפורים הנוראיים על הכביש, אירוע שבאופן מצמרר התרחש יממה בלבד לפני מאורעות טבח ה-7 באוקטובר, אירוע שנותר מתחת לרדאר התקשורתי בגלל הטראומה הלאומית.
השבוע, בית משפט המחוזי מרכז גזר את דינו של חקאק לאחר שהורשע במרדף קטלני, פגיעה באופנוען, דריסה של עובר אורח, גניבת משאית, ותקיפת שוטרים – כל אלה התרחשו בתוך פחות משעה אחת.
חקאק, נקבע בגזר הדין, כעס על אופנוען שניסה לעקוף אותו בכביש החוף ומה שהחל כעימות תנועה מיותר, הפך לאירוע פלילי חמור ורב נפגעים; שני הרוגים בזירה.
כתב האישום המקורי ייחס תחילה לחקאק שתי עבירות רצח באדישות, הפקרה אחרי פגיעה, חבלה, נהיגה ללא רישיון ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – אישומים שהיו אמורים לייחס לו למעלה מ-25 שנות מאסר על כל רצח.
בכתב האישום המתוקן, לאחר שמיעת עדי התביעה במשפט, ההרכב הפנה לגישור, שם דרשה התביעה 25 שנות מאסר.
בסופו של הליך הגישור, בהמלצת השופט המגשר קובו, המדינה הגבילה את עצמה לעונש של 18 שנה, חרף התנגדות המשפחות להסדר שפנו לתקשורת.
בעקבות התערבות התקשורת, הפרקליטות חזרה בה מההצעה, והמשפט נמשך בפני ההרכב.
לנוכח ההתפתחויות במשפט, על רקע קשיים שחשפה ההגנה, השופטים לחצו לחזור לגישור שם הפרקליטות נעתרה לדרישת הסנגור לסיים את התיק במתווה המקורי של 18 שנה.
כך שונו חלק מסעיפי העבירה: רצח באדישות אחד בלבד נותר (אייל יהודה), והשני המתה בקלות דעת (מאור בן דוד), נמחקה גם עבירת ההפקרה, ויתר הסעיפים נותרו בעינם.
חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי קבעה, כי חרף הטקפי הטירוף לאחר האירוע ובזמן המעצר חקאק אינו סובל ממחלת נפש, הוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.
הוא אובחן כבעל הפרעת חרדה אובססיבית, ללא סימנים לפסיכוזה או שיבוש בבוחן המציאות.
מנגד, חוות דעת פרטית שנערכה מטעם ההגנה העלתה אפשרות של מצב פסיכוטי חולף – אך זו לא שימשה לביסוס טענה לאי־שפיות.
בהסכמת הצדדים, הוגשה חוות הדעת רק כדי לפרוש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שבה נכתב כי הנאשם, בן 35, מתמודד עם רקע של חרדות, קשיים סביב זהות אישית ואבחנות נפשיות מגיל צעיר. לפי ההערכה, גדל בסביבה משפחתית קשה, סבל מבידוד חברתי ודפוסי אישיות לא בשלים לעצמאות.
סנגורו של הנאשם, עו"ד יובל זמר, הצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה בסיום הליך גישור ארוך ומפותל בפני השופט ד"ר עמי קובו.
עו"ד זמר טען, כי מדובר באירוע חריג וקיצוני שאינו מעיד על כוונה לרצוח, אלא על אדם במצוקה נפשית עמוקה.
לטענת הסנגור, התנהגות הנאשם – מהמרדף ועד הניסיון להימלט במשאית – מצביעה על בלבול ולא על תכנון.
עו"ד זמר הדגיש, כי הנאשם סובל מהפרעה נפשית קשה מאז גיל 17 ושהאירוע הוא גם טרגדיה עבורו.
עוד הוא טען, כי מתחם הענישה צריך להתחיל מ-14 שנות מאסר ובכל מקרה הנאשם לא יישב בכלא כאדם רגיל אלא כחולה.
עו"ד זמר ביקש להתחשב בנסיבות חייו הקשות, עברו הנפשי ורקע של בית לא מתפקד.
באשר לפיצוי, הדגיש הסנגור כי אין התנגדות עקרונית – אך ביקש להקל, לאור מצבו הכלכלי של הנאשם ומשפחתו.
בסיום, הנאשם עצמו הביע צער בפני משפחות הקורבנות ואמר: "הלוואי וכל זה לא היה קורה".
הרכב שופטי המחוזי – עידו דרויאן-גמליאל, חגי טרסי ואילה אורן, אשר הודיעו על קבלת מתווה הגישור פתחו את גזר הדין בשליחת תנחומים למשפחות הקורבנות באירוע.
"מעל הכול, פגע הנאשם פגיעה אנושה בערכים החברתיים שנפגעו, הרי ראשית בערך חיי האדם. בהתנהגותו החמורה והמתמשכת הביא הנאשם למותם בטרם עת של שני אנשים שונים, שני עולמות מלאים ושינה לנצח, לרעה וללא היכר, את חייהן של שתי משפחות שונות", ציינו.
עוד הוסיפו, כי למרות נסיבותיו האישיות של הנאשם ומצבו הנפשי, אין בכך כדי להצדיק הקלה מהותית בענישה.
השופטים הדגישו, כי ההקלה ניתנה כבר בעצם העובדה שהעונש שנגזר מצוי ברף התחתון של מתחם הענישה, כפי שנקבע בגישור.
השופטים התייחסו לחומרת המעשים, לרבות עברו התעבורתי של הנאשם, גורמי הסיכון שמצטיירים מתסקיריו והצורך הברור בהרתעה – גם אישית וגם כללית.
לפיכך, נקבע כי יוטל על הנאשם עונש מאסר ממושך בהתאם לעמדת התביעה במסגרת הסדר הטיעון, מבלי לראות בכך מיצוי מלא של הדין.
בהתאם לכך, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 18 שנות מאסר בפועל, מיום מעצרו.
כמו כן, נגזרו עליו שלושה עונשי מאסר על תנאי בני 9 חודשים כל אחד, לתקופות של שלוש שנים לאחר שחרורו, וזאת בגין עבירות אלימות, רכוש ונהיגה מסוכנת.
כמו כן, נפסק פיצוי כולל בסך 285,000 ש"ח למשפחות הקורבנות. מתוכם:
120,000 ש"ח לאלמנתו של אייל יהודה ז"ל עבור עצמה ושני ילדיהם,
עוד 40,000 ש"ח לכל אחד משלושת ילדיו הנוספים.
25,000 ש"ח יועברו לאמו של אייל.
50,000 ש"ח נוספים להוריו של מאור בן דוד ז"ל.
אחיו של מאור יפוצה ב-20,000 ש"ח.
