בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל, במסגרת עתירת אסיר בכלא "אלה", הגבלה שהטיל שירות בתי הסוהר על אסירים בבית הכלא וקבע, כי מדובר בהגבלה שיש בה אפליה וחוסר סבירות קיצוני. כך נודע לאתר "פוסטה".
האסיר, תושב לוד, שפוט פלילי לארבע שנים ושבעה חודשים, המרצה את מאסרו השישי בגין ביצוע עבירות מרמה, תקיפה ועבירות גניבה.
בחודש יוני האחרון הגיש האסיר, באמצעות עו"ד ליאת רותם, עתירה לבית המשפט שבה הלין על איסור של שב"ס לאפשר לו להכניס באמצעות מבקרים מצעים ומגבות.
האסיר טען כי באיסור זה, שב"ס הפלה אותו כמו גם את כל האסירים במתקן הכליאה "אלה", אל מול אסירים במתקני כליאה אחרים, שבהם כן מתאפשרת הכנסת מצעים ומגבות.
בתגובה שהוגשה על ידי שב"ס נטען, כי מצעים ומגבות כלולים במסגרת הפריטים שאותם רשאי העותר לרכוש במרכז המכר ובביקור. עוד נטען בתגובה של שב"ס שהוגשה לבית המשפט, כי ככלל הכנסת ציוד לבתי הסוהר מאושרת רק לגבי ציוד שאינו נמכר במסגרת מרכזי המכר וזאת לצורך צמצום נתיבי הברחה לתוך בתי הסוהר והכנסת ציוד שלא לצורך.
אולם, בעקבות שאלה של בית המשפט, מה הוא המקור הנורמטיבי לטענה זו, הודיעה נציגת שב"ס שהיא חוזרת בה מהטענה.
עוד נטען על ידי שב"ס, כי כיום מתקיים פיילוט בבית הסוהר "אלה" ובמסגרת הפיילוט מספר הפריטים המוצע בקנטינה גדל לטובת ייעול תהליכי עבודה, לאור מספר סוגיות שעלו באירועים בשב"ס ובהם הברחות סמים דרך פרטי לבוש, כלי מיטה וכו'.
כמו כן פורטו יתרונות ששב"ס רואה בכך לנושאים נוספים כגון אחידות בצורה ובגוון של המצעים, מניעת שימוש לרעה במוצר תמים ועוד.
על פי תשובת שב"ס, פיילוט זה נועד לקדם ולייעל תהליכים מקצועיים וכי זכויותיו של העותר לא נפגעו שכן גם אם הכנסת ציוד באמצעות הביקורים נעצרה – מתקיימת הדרך האחרת באמצעות רכש במרכזי המכר.
השופט יואל עדן קבע, כי "פעולת שב"ס במסגרת הפיילוט האמור במתקן הכליאה 'אלה' מנוגדת להוראות הפקודה ועולה כדי אפליה וחוסר סבירות קיצוני ומשכך, יש לקבל את העתירה ועל שב"ס להפסיק לאלתר את הפיילוט האמור בכל מתקן הכליאה 'אלה'".
על פי בית המשפט, "לא הוצגה כל עילה לפגיעה רוחבית בעותר, כמו גם בכלל האסירים במתקן הכליאה 'אלה', באופן אשר מונע מהם את האפשרות לקבל, על פי הפקודה, סדינים ומגבות גם באמצעות בני משפחתם".
לדברי השופט עדן, "אין מדובר בבעיה מסוימת הקשורה בעותר, אשר הביאה לאיסור וגם אין בעיה ספציפית הקשורה במתקן הכליאה 'אלה' אשר הביאה לאיסור. בפנינו ניסיון לשינוי של הכללים, במתקן כליאה אחד, ובו בלבד. ככל שמתבקש לעשות שינוי כאמור, הדבר אינו יכול להיעשות תוך אפליה של אסירים במתקן כליאה אחד אל מול אחרים".
בכל הנוגע לטענת שב"ס כי האסירים יכולים לרכוש את המוצרים הללו במרכז המכר, ציין השופט כי "טוב היה לו לא נשמעה". על פי השופט, "תוצאת הפיילוט הינה שהאסירים צריכים להוציא כספים מתוך כספי הקנטינה על מנת לרכוש סדינים ומגבות, תוך שנמנעת מהם האפשרות לקבלם מבני משפחתם. מדובר בפועל בהטלת הוצאה כלכלית על האסירים עצמם מתוך כספי הקנטינה שברשותם".
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
השופט עדן מתח ביקורת חריפה על ההחלטה ואמר: "שינוי תוך פגיעה באפשרות מסוימת של אסירים להכניס ציוד, במתקן כליאה ספציפי, הינה בניגוד לפקודה ויש לומר כי היא אף נעדרת סמכות… במצב דברים זה, אין אלא לקבוע כי ההחלטה למנוע קבלת סדינים ומגבות, בניגוד לאמור בפקודה, הן ביחס לעותר והן ביחס לכל שאר הכלואים במתקן הכליאה אלה, הינה החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ודינה להתבטל".
וחתם השופט עדן את דבריו בקביעה: "העתירה מתקבלת: ההחלטה על איסור קבלת סדינים או מגבות באמצעות המשפחה בעת הביקורים מבוטלת ביחס לכל מתקן הכליאה 'אלה'".
משירות בתי הסוהר נמסר: "שירות בתי הסוהר פועל מתוך מחויבות לזכויות האסירים, כפי שנקבעו בדין, ובאופן המאזן בין שמירה על ביטחון מתקני הכליאה לבין מימוש זכויות הכלואים.
"למען הסר ספק, עמדת שב״ס בעת הדיון הייתה להיעתר לבקשה ולהתיר הכנסת סדינים ומגבות בהתאם לפקודות הארגון, ללא צורך בהמשך ניהול ההליך. אנו מכבדים את פסק דינו של בית המשפט ונפעל על פיו".
