שמונה עורכי דין בכירים לדיני תעבורה עתרו לבית משפט המחוזי בתל אביב כנגד משרד הבריאות וכנגד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), שמקיים בדיקות רפואיות לנהגים.
לטענת העותרים, מזה שנים רבות קיים נוהל של קבלת קהל במשרדי המרב"ד, לצורך בירור וטיפול בעניינם של נהגים המופנים לבדיקה בנושא כשירותם לנהוג ברכב.
בסך הכל היו נהוגות שעתיים שבועיות של קבלת קהל לאזרחים, ושעה שבועית לעורכי דין המייצגים נהגים שהופנו למרב"ד.
בנוהל החדש שהוציא מנהל הוועדות הרפואיות במרב"ד יניב תייר, בוטלו לחלוטין שעות קבלת הקהל לבירורים מתחילת חודש פברואר.
העותרים, בינהם עו"ד אברהם ג'אן, טענו כי החלטת המרב"ד לבטל שעות קבלת קהל פרונטליות לבירורים עבור נהגים ועורכי דין, ולהותיר רק מענה טלפוני, היא בלתי חוקית ובלתי סבירה באופן קיצוני.
עוד נטען כי ההחלטה ההחלטה מנוגדת לכללי מנהל תקין ופוגעת בזכויות הנהגים, בעיקר במבוגרים, ובזכויות עורכי הדין המייצגים אותם.
במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים נהוג שירות פרונטלי אישי, האפקטיבי פי כמה משירות של מוקדן טלפוני.
העותרים טוענים כי שירות זה הינו נחוץ והכרחי לאזרחים העומדים על זכותם הבסיסית להחזיק ברישיון נהיגה.
משרד הבריאות והמרב"ד טענו מנגד, כי מדובר בפיילוט אשר ייבחן שנית בעוד חמישה חודשים.
עוד טוענת המדינה, כי מדובר במהלך של התייעלות דווקא אשר יביא לקיצור תורים ושיפור איכות השירות לציבור, תוך הוספת יום נוסף לבדיקות רפואיות.
במלים אחרות, לטענת המרב"ד שעות קבלת הקהל לבירורים אינן נחוצות.
במהלך בירור בעתירה התברר, כי הפרקליטה שייצגה מטעם המדינה, עו"ד רבקה מקלב מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) התייצבה לדיון בבית המשפט כאשר לצדה היועמ"שית של המרב"ד, עו"ד ליאת לוי מובשוביץ.
למחרת הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב נודע לעותרים כי אחיה של הפרקליטה מקלב, הוא עובד בכיר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
אחיה של הפרקליטה מקלב הוא ישראל ישראלי, רכז בכיר במרב"ד אשר ייצג בעבר את המכון הרפואי בדיונים חשובים בכנסת.
לעותרים נודע, כי ישראלי אף שימש כעוזרו בפועל של מנהל המרב"ד, יניב תייר.
מפרוטוקול הדיון בבית המשפט אף עולה, כי במהלך הדיון עו"ד מקלב תקפה באגרסיביות את העותרים, עורכי דין הנוהגים להגיע לבירורים במכון כדי לקדם את הטיפול בעניינים של לקוחותיהם הנהגים.
"הרבה פעמים היו מגיעים לצעקות עד שהיה צריך אנשי ביטחון", הטיחה הפרקליטה בקולגות שלה למקצוע, "גם הפקידות לא רוצות להתעסק איתם. הבעיה העיקרית היא עורכי הדין… אולי להוריד את עורכי הדין. בסוף, מה שראו שזה גורם, שמגיעים לקבלת קהל ואומרים רק תכניסי את זה לרופא, וזה גרם לעיכובים. הרופאים לא יכלו לתת שירות ולעשות בדיקות. כאשר מישהו מגיע לקבלת קהל, לא נעים להגיד לו לא".
האם הפרקליטה שמעה על זה מכלי ראשון – מאחיה עובד המרב"ד?
הפרקליטה מקלב לא נתנה בבית המשפט גילוי נאות על כך שאחיה הוא עובד בכיר ביותר אצל הגוף הציבורי שהיא מייצגת.
האם הפרקליטה לא היתה במצב של ניגוד עניינים מובנה?
והאם הפרקליטה לא היתה חייבת לגלות כי אחיה הוא עובד בכיר במרב"ד?
תגובת פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי): "הטיפול של הפרקליטות התבצע כמקובל מול הלשכה המשפטית במשרד הבריאות ועמדה זו היא שיוצגה בדיון לאחר אישור הממונה על הפרקליטה. בדיון זה שנערך בבית המשפט השתתפה גם היועצת המשפטית של המרב"ד, כנציגת משרד הבריאות.
"אין בעובדה כי אחיה של הפרקליטה המטפלת משמש בתפקיד רכז במרב"ד, הוא ממילא לא הגורם שקיבל את ההחלטה הנתקפת בעתירה, כדי למנוע ממנה לייצג את משרד הבריאות".
השפעה פסולה על התמונה
כך או כך, השופט קובי ורדי דחה את עתירת עורכי הדין המייצגים בתיקי תעבורה כנגד המרב"ד.
השופט ורדי כתב כי "העותרים מבקשים למעשה מבית המשפט לנהל את המרב"ד ולהחליף את שיקול דעת המקצועי של הגורמים המקצועיים".
לדברי השופט ניכר שהמשיבות דווקא "ביצעו שיפורים בשירות", כולל הוספת ספק במיקור חוץ. "לא ניתן להתעלם מכך שההכנה של עובדי המרב"ד ל'ימי הבירורים' ובדיקת הסטטוסים של מי שאמור להגיע לפגישה פרונטלית, גזלו יום וחצי עבודה בשבוע".
השופט סבור גם כי "אין מקום לתת עדיפות לאזרח או לעורך דין שמגיע פרונטלית וזוכה לקידום אפשרי של התיק שלו, על פני מי שלא מגיע פרונטלית.
"אני ער לכך שמפגש פרונטלי עדיף על פני שיחה טלפונית במיוחד באוכלוסיות קשישים או אוכלוסיות מוגבלות, אך המשיבות הבהירו בתגובתן כי הן פועלות למתן מענה גם לאוכלוסיות אלו, באופן שכעת ישנן מוקדניות טלפוניות היושבות במרב"ד (ולא רק במוקד הטלפוני), כדי לחבר את הקשר בין המרב"ד למוקד ולתת פתרונות למשהו דחוף, או לחבר את הפונה טלפונית עם רופא או עם היועצת המשפטית".
בסופו של דבר, השופט כתב כי ההחלטה אינה בלתי סבירה, ולפיכך אין הצדקה לבית המשפט להתערב בה.
שמונת העותרים הם עורכי הדין דנה דוד, רינת גולן, צורי סבן, ניר שלום, דורון ויגלר, רובי אלבראנס, ישראלה היילו, אברהם ג'אן.
את העותרים ייצג עו"ד משה רבי, והם שוקלים הגשת ערעור לבית המשפט העליון.
"בית משפט לעניינים מנהליים נועד לבקר"
עו"ד ג'אן מסר בתגובה: "הפרקליטה שייצגה את משרד הבריאות הינה אחותו של רכז במרב״ד, נתון שהתברר לעותרים בדיעבד ואשר לא הובא לידיעת בית המשפט. אין מדובר בזיקה שולית או תיאורטית. מר ישראלי משמש בתפקיד ליבה תפעולי במרב״ד, לרבות אחריות על הוצאת זימונים וממשק שוטף עם הנהלת המכון, תפקיד המציב אותו בלב המנגנון המנהלי שממנו יצאה ההחלטה נשוא העתירה.
"בנסיבות אלה מתקיים חשש ממשי לניגוד עניינים. הימנעות מגילוי נתון מהותי זה הביאה לכך שההליך התברר מבלי שבית המשפט היה מודע למלוא התשתית הרלוונטית לבחינת טוהר ההליך והגינותו, פגם דיוני היורד לשורש העניין".
עו"ד ג'אן מוסיף: "במהלך הדיון הצהירה הפרקליטה כי עורכי הדין 'הרבה פעמים מגיעים לצעקות, צריך אנשי ביטחון, הפקידות לא רצו להתעסק איתם'.
״מדובר בטענה עובדתית חמורה וחסרת בסיס, אשר אינה משקפת את המציאות. הפרקליטה עצמה אינה עובדת במכון ואינה נוכחת בו דרך קבע ומשכך, מתעורר קושי ממשי באשר למקור הדברים שנאמרו על ידה, באופן המעצים את החשש בדבר זיקה בלתי ראויה והשפעה פסולה על אופן הצגת התמונה בפני בית המשפט.
"הפגיעה אינה מסתכמת בכך, דחיית העתירה והימנעות בית המשפט להתערב בהחלטה מנהלית גורפת לבטל את קבלת הקהל לעורכי דין, משמעותן פגיעה ישירה באזרחים עצמם. אין זו מחלוקת מקצועית בין עורכי דין לרשות, אלא שלילת נגישותם של אזרחים למימוש זכויותיהם באמצעות ייצוג אפקטיבי. החלטה רוחבית הפוגעת בזכות הטיעון, בזכות להישמע ובאמון הציבור ברשויות, היא בדיוק מסוג ההחלטות שבית המשפט לעניינים מנהליים נועד לבקר ולעצור כאשר נפל בהן פגם מהותי. מדובר בשאלה עקרונית הנוגעת לא רק לעותרים, אלא לציבור רחב הזקוק להגנה שיפוטית מול שרירות שלטונית. במצב זה, אנו בטוחים שערכאת הערעור תתערב ותשנה את פסק הדין לטובת כלל הציבור".
