עו"ד קטי צווטקוב, נשואה לאולג (איש כוחות הביטחון), הורים לשני ילדים: אביגיל (3), דור (12), מתגוררים בהר אדר.
עבודה בימי קורונה?
"עם ילדה בת שלוש קשה לעבוד מהבית, אז מזל שיש לי עובד שכיר שיכול להמשיך את העבודה של המשרד מהבית ואני לא צריכה להוציא אותו לחל"ת. בכל מקרה יש בעיקר דיוני מעצרים, שרבים מהם מתקיימים בווידאו. מטריד אותי מאוד הביטול של הדיונים במערכת המשפט, זה חלק מכך שמוותרים כאן מאוד בקלות על חירויות של אנשים. אני מקווה שההתרשמות שלי לא נכונה ומישהו שוקל את זה יותר לעומק. חוץ מזה שהחשודים באולם, קשה מאוד לנהל דיונים מאחורי מסכה, כי אין אויר ולא שומעים אותי טוב. באחד המקרים שופטת בקשה שאוריד מסכה ואז המאבטח נכנס ושאל למה הורדתי את המסכה".
איך בבית?
"התחלתי את התקופה הזו באשפוז של הבן שלי, היינו יומיים בבית חולים יחד. כעת אנחנו עסוקים בלגמול את הקטנה מטיטולים. אנחנו מכריחים את הילדים לנהל שגרה, לקום בבוקר, לאכול, להתלבש כרגיל, אם כי בשאר שעות היום שחררנו את הגבולות והם מול המסכים ובקונסולת המשחקים נינטנדו סוויץ'. פיתחנו מסורת של משחק טאקי, אני פחות שותפה אך צופה אדוקה מהצד. הילדה הקטנה שלי למדה לרכב על אופניים ואנחנו מוציאות את הכלבים לטיול יחד. אמא שלי גרה מעליי אז אני רואה אותה מהגינה ואנחנו מתקשרים הרבה בוידאו זום. אח שלי גר בארצות הברית, אז גם ככה בכל ליל סדר אנחנו מאחלים חג שמח בוואטסאפ, אבל השנה לראשונה התאחדנו כולם לשיחת זום בליל הסדר".
היגיינה?
"ספריי מחטא הפך אצלנו לפק"ל, כל דבר עובר חיטוי, כולל הכיסים. יש לנו כבר ריח של מעבדת הדברה בבית".
מבשלים?
"בעלי הוא הבשלן, גם בשגרה, אך כעת גם אני התחלתי לפתח מיומנות. תכלס, רוב היום אנחנו המבוגרים מבשלים ואוכלים".
קניות?
"עסוקים באיזה מצרכים מביאים לאבא, באיזה מכולת עומדים בתור. מאחר וגם אני וגם בעלי מסתובבים בחוץ, אז שנינו הולכים לקניות בימים אלו בדרך הביתה. כמויות האוכל שקנינו בחודש האחרון זה משהו לא סביר, שני המקררים מפוצצים כל הזמן".
מה קוראת?
"יש לי ילדה בת שלוש שהתחילה ללכת לישון בעשר בלילה, אז אין לי זמן לקרוא שום דבר".
מה צופה?
"המון סרטים מצוירים. ראיתי את 'שרק לנצח' ובפעם הראשונה חשבתי לעצמי שזה ממש נחמד".
מה חסר?
"מסגרות לילדים והבר הקהילתי שלנו, שהייתי מבקרת בו על בסיס קבוע, הן לצורך ישיבות צוות והן לצורך בילוי".
ייגמר?
"בבית הסובייטי בו גדלתי היה נהוג שאם לבן אדם יש חום או שהוא משתעל אז הוא צריך להבריא יומיים לפני שהוא חוזר לכל פעילות, זה מנוגד לתפישה בישראל, כאן מצפים מאנשים חולים לבוא לעבודה וללימודים. אני מקווה שהעניין הזה ישתנה, בלי שהקורונה ייפגע במרקם הקהילתי-חברתי המאוד נעים שיש בישראל. לדעתי, נתחיל להשתחרר בתחילת יוני, אני מקווה שלאחר שהכל ייגמר זה יגרום לנו להתייחס יותר ברצינות לווירוסים.
פוליטיקה?
"העם כולו במשבר ויש סוג של שלטון צבאי משטרתי, אז למה אי אפשר להתגבר על דברים שהם פחות עקרוניים, על מה הם מתווכחים? קשה לי להבין למה אי אפשר להתגבר על כל הקשיים ולהקים ממשלה, כשלהי".
