מימין: בן גביר, סגלוביץ' ומיקי לוי. "משטרה פוליטית" (צילומים: פלאש 90; נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)חברי הכנסת, יו״ר הכנסת לשעבר מיקי לוי וסגן השר לבט״פ לשעבר יואב סגלוביץ' (יש עתיד), הגישו עתירה לבג״ץ נגד השינויים שהוביל ומתכנן השר לביטחון הפנים איתמר בן גביר והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה. העתירה מצטרפת לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
בגוף העתירה שהוגשה על ידי עוה״ד עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית-בקל, מפורטים סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון החוק לפקודת המשטרה אשר מהווים פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, בפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים. כמו כן נטען כי הדברים סותרים את עקרונות הפרדת הרשויות הפנימית המאפיינת את השירות הציבורי במדינת ישראל.
על אף שהתיקון לפקודה לא הסתיים וכי בכוונת השר והממשלה לקדם תיקון נוסף, הואיל והתיקון לפקודה מהווה, כשלעצמו, נורמה לא חוקתית- מוגשת העתירה כבר כעת. "די בהיסטוריה הקרובה והמוכרת, ללמדנו כי משטרה פוליטית, מוטה אינטרס של השלטון הנבחר באותה עת, עלולה להוות פגיעה קשה בעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי. שיטת משטר שמאפייניה הדמוקרטיים כוללים, לצד שלטון הרוב, גם הגנה על זכויות המיעוט, אינה יכולה להתקיים לצד משטרה הפועלת בשם אינטרס פוליטי המיוצג על-ידי השלטון הנבחר באותה עת…תודות לתיקון לפקודה, לראשונה מקום המדינה יהיה זה גורם פוליטי המחזיק בסמכות העליונה להורות על הפעלת כוח ואמצעי אכיפה נגד אזרחי המדינה, ולהבדיל מאויביה", כך לפי העתירה.
העותרים מסתמכים בין היתר כטיעון משפטי על סעיף 5 לחוק כבוד האדם וחירותו: "'אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת'. לא בכדי עוגנה הזכות לחירות כזכות יסוד, שכן כפי שבית משפט נכבד זה קבע – זכות זו מהווה תנאי למימוש זכויות יסוד אחרות, ופגיעה בה תוביל לפגיעה בזכויות האחרות, ובכלל זה – יתר הזכויות הכלולות בחוקי היסוד".
בנוסף טוענים העותרים כי החוק החדש סותר את חוק יסוד הממשלה. "מנגנון החקירה והתביעה המשטרית הוא נדבך יסודי ומהותי בהליך המשפטי. נטילת סמכויות בתחום רגיש זה היא בגדר חדירה לקודש הקודשים של ההליך המשפטי.. חוק היסוד מכיר באפשרות נטילת סמכויות על ידי שר, אך מחריג את האפשרות, כי שר ייטול לעצמו סמכות בעלת אופי שיפוטי, וזאת גם מקום בו החוק מתיר לו לכאורה את האפשרות לעשות כן.. הדוגמא המובהקת לתחולת סעיף זה נוגעת לניסיון של שר – למשל שר המשפטים – להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כאשר המסקנה היא כי חוק היסוד אינו מאפשר זאת".
