
שירות בתי הסוהר יפצה את האסיר אייל בן משה ב-50 אלף שקל (בתוספת 20 אלף שקל הוצאות משפט) על היעדר תנאי אוורור נאותים בתא מאסרו בכלא השרון – כך קבע לפני ימים אחדים בית משפט השלום בתל אביב, במסגרת תביעת פיצויים שהגיש בן משה על תנאי כליאתו, באמצעות עו"ד מוטי אזולאי.
התביעה הוגשה בגין הפרת חובות שב"ס בעניין תנאי המחיה של האסירים, כאשר היה בן משה אסיר באגף השמור בכלא השרון מחודש אפריל 2013 ועד לחודש יוני 2014, עקב גודל התא הקטן, ובשל היעדר אוורור סביר בתא המחניק והחם. בן משה ביקש לחייב המדינה לפצות אותו על כל יום בו הוחזק בתנאים בלתי אנושיים, בסך של 1,000 שקל ליום.
בן משה טען כי שטח המחיה בתא בו הוחזק עם כלוא נוסף, היה 1.50 מ"ר ברוטו לכל אסיר – בעוד מומחה מטעם בית המשפט קבע כי שטח המחיה היה 2.45 מ"ר לכל אסיר. כך או כך, מדובר בשטח קטן בהרבה מהמרחב שנקבע בתקנות שב"ס משנת 2010, ואושרר בפסק הדין המחייב של בית משפט עליון מ-2017 הקובע מרחב של 4.5 מ"ר לכל אסיר.
שירות בתי הסוהר טען בכתב ההגנה כי התקנה מיוני 2010 חלה רק בבתי סוהר שתכנון בנייתם החל לאחר מכן, ואילו פסק הדין של שופט בג"ץ אליקים רובינשטיין מיוני 2017 בעניין הצפיפות בבתי הסוהר אינו חל בדיעבד על השנים שלפני כן.
השופט עדי הדר קיבל את טענת המדינה בעניין הצפיפות כי "על בית המשפט לכבד האיזונים שנקבעו על ידי בג"ץ לעניין לוח הזמנים לשיפור הדרגתי של מרחב המחיה בבתי הסוהר". יחד עם זאת השופט הדר קיבל את תביעת בן משה בגין תנאי החום והלחות הבלתי נסבלים בתא. בעניין זה, האסיר עתר בזמן אמת והגיש עתירות אסיר מנהליות, ובית המשפט חייב את שב"ס לשפר את תנאי האוורור, אך שב"ס לא פעל בהתאם לפסק הדין.
עו"ד אזולאי תיאר בתביעה את התא המחניק באגף השמור בכלא השרון, בתקופה הרלוונטית, תא ובו חלון קטן ואטום באמצעות מסך ברזל, שיצר אוויר דחוס וחום כבד מנשוא. לפי כתב התביעה, הצפיפות, הדוחק והמחנק פגעו בבריאות האסיר, וגרמו לחיכוך מוגבר בינו ובין שותפיו השונים לתא.
השופט הדר כתב: "בית המשפט אינו מקל ראש באילוצים התקציביים שמונעים העמדת תשתית של מיזוג אוויר לכל האסירים בישראל במתקנים השונים. גם אם הרשות פעלה בתום לב, התנהלותה חרגה ממתחם הסבירות. ולראיה, בית המשפט המחוזי המנהלי, הורה לשב"ס כבר בחודש ספטמבר 2013 למצוא פתרון כדי להקל על התובע עקב תנאי כליאה אותם תיאר כלא אנושיים. אולם, הרשות לא מצאה פתרון הולם.
"לא זו אף זו", הוסיף השופט. "הנתבעת הוציאה מהתא אחד משני המאווררים שהיו בתא. חלפו כארבעה חודשים עד מועד הדיון בחודש מרס 2014 ,עקב בקשות דחיה של הנתבעת, עת הורה בית המשפט המנהלי לשב"ס ש"יבחן את עצמו ויודיע מהו המכשיר שיכניס לתא על מנת לצנן את הטמפרטורה". גם החלטה זו, ונכונות בית המשפט ליתן לנתבעת הזדמנות נוספת בטרם בית משפט יכפה עליה פתרון, לא הועילה. לכן, בחודש מאי 2014 , בית המשפט המנהלי שמצא לבקר בעצמו בתא, נאלץ לכפות על הנתבעת הכנסת מזגן או מצנן לתא, שיהא בו כדי להוריד את הטמפרטורה".
בתשובה לתביעה, טען שירות בתי הסוהר כי כלא השרון נבנה בתקופת המנדט ובמועדים הנוגעים לעניין "לא הייתה קיימת אפשרות להציב מערכת מיזוג מרכזית קבועה". את סירובם לאפשר לאסיר הכנסת מצנן לתא, נימק שב"ס בפקודות המגדירות מזגן או מצנן נייד כ"חפץ שהחזקתו על ידי אסיר אסורה".

השופט הדר קבע כי טענת שב"ס שלא הפר הפקודות בדבר אוורור סביר, נדחתה בעתירות האסיר, ולא היה מקום לשוב ולהעלותה. "החלטת בית המשפט המנהלי שאושרה על ידי בית משפט עליון, קיבלה טענת התובע לפיה על הנתבעת היה לעמוד בחובתה לדאוג לאוורור סביר של תאו, טענה שהעלה בעתירה באוגוסט 2013… מכאן שהנתבעת הייתה ערה לטענתו, ולא מצאה להיענות לה, עד מועד העברתו למתקן כליאה אחר.
"יש לציין כי שב"ס דבקה בעמדה עקרונית לפיה מתנגדת להכנסת מזגן, מטעמים ביטחוניים, ובית המשפט המנהלי מצא החלטה זו בנסיבות כליאתו של בן משה כחורגת ממתחם הסבירות, ולכן כפה על שב"ס לסטות מעמדתו הכללית… בית המשפט קובע כי הנתבעת הפרה הוראות פקודת בתי הסוהר לעניין האוורור הסביר.
"הרשות ניסתה למצוא פתרונות… אולם התנהלה באיטיות ביחס למתחייב עקב סבלו המתמשך של התובע, ובסופו של דבר בית המשפט המנהלי דחה הפתרונות שהוצגו, בין היתר, עקב קיום מסך ברזל מאחורי החלון מטעמים ביטחוניים…
"התקופה הכוללת מרגע שהתובע הביא לידיעת הנתבעת סבלו, ועד תום התקופה בה גרמה לו לסבל, הינה כעשרה חודשים. כמו כן, יש להביא בחשבון שבחודשי הקיץ, יוני עד אוקטובר, סבלו של התובע היה גבוה מסבלו בשאר חודשי השנה", כתב השופט. במהלך הדיונים שב"ס עידכן כי "מצא פתרון מערכתי לבעיית המיזוג" בכלא השרון רק בשנת 2018.
בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לזכות האסיר פיצויים בסך 50 אלף שקלים, ובנוסף חייב בית המשפט בהוצאות משפט של האסיר ושכר טרחה בסך כולל של 20,000 שקל.
עו"ד מוטי אזולאי מסר ל"פוסטה" בתגובה לפסק הדין: "פסק הדין מלמד כי שב"ס החזיק (ואני יודע שגם היום הוא מחזיק) עצורים ואסירים בתנאי ענישה אכזריים ומשפילים. בית המשפט אמר את דברו בקול צלול וברור, לפיו, רשות שתעבור על החוק ותפגע ללא הצדקה בכבודו של אדם (גם אם הוא אסיר) יהיה לכך מחיר. רצוי שפסק הדין יהווה תמרור אזהרה לשב"ס ולרשויות האחרות למען יראו וייראו ולא רק כלפי מי שיש ביכולתו לעמוד על זכויותיו . אני רוצה להדגיש כי בזכות עמידת מרשי על זכויותיו מצד אחד שופץ אגף השרון ב 2018 ומאידך ובעקבות פסק הדין כולי תקווה שהמדינה עם כוחה הבלתי מוגבל תדע לשמור על זכויותיהם של מגזרים חלשים כי כך אנחנו נמדדים כחברה".
משב"ס לא נמסרה תגובה לפסק הדין.












כול הכבוד לשופט האמיץ.
כול הכבוד לעו"ד
כול הכבוד לאסיר שלא ויתר לשבס
בעתלית בכניסה יש צינוקות שכבר לא שמים שם ענישה אולי 15 שנה
לעיניננו מי שהיה שם צינוק בקיץ צריך לקבל קיצבת נכות
משה אוהב אותך
צריכים לבנות בתי כלא מודרנים כמו שיש בארצות הברית וזאת על ידי חברות שמונפקות בבורסה, בארצות הברית זה עסק מאוד רווחי וכלכלי, המדינה משלמת לחברות האלה על כל אסיר שמאוחסן אצלה, אבל המדינה לא רוצה לשחרר שליטה, רוצה לשמור את הכל אצלה ביד וגם לא עושה את הדברים בצורה נכונה, כל הבתי כלי המודרניים האלה צריכים להיות בנגב ולהסיע את האסירים ברכבות מאובטחות מהנגב לתל אביב כל פעם שיש דיון בבית משפט בתל אביב,
משה מוישלה היקררררר
בן משה עשה טעות, לא מתעסקים עם השב"ס הוא ירה לעצמו ברגל יש להם 101 דרכים לנקום
במדינה עם אנשים מושחתים כמו אצלנו לא יכול להיות בית סוהר פרטי. תראה היום עורכי דין, סוהרים, קצינים מכניסים אמצעים אסורים אז מה יהיה שזה יהיה בית סוהר פרטי???