דוח מחלקת חנינות במשרד המשפטים מציין, כי בשנה האחרונה הוגשו 1,630 בקשות חנינה לנשיא – עלייה של 23% במספר הבקשות מאז 2023. זאת על רקע מתווי חנינה שפרסם הנשיא יצחק הרצוג לרגל המלחמה, לטובת מחיקת רישום פלילי של חיילי סדיר וחובה, וכן חנינה מקנסות לחיילים ואזרחים שנפגעו בשל המלחמה.
מחלקת חנינות במשרד המשפטים היא הגורם המקצועי, המגבש חוות דעת לנשיא, ביחס לכל הבקשות – בין אם הקלה בעונש קנס, הקלה בעונש מאסר או מחיקת רישום פלילי.
הדוח מדגיש את ההמלצות החיוביות שניתנו לנשיא ב-%97 מהבקשות שעסקו במחיקת רישום פלילי של חיילים ואנשי מילואים ב-2024.
מחלקת החנינות בניהולה של עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מדגישה גם את חוות הדעת החיוביות שמסרה ב-%94 מהבקשות להקלה בעונשי קנסות. במסגרת בחינת הבקשות, ניתן משקל רב מהרגיל לתרומה משמעותית לביטחון המדינה, לאובדן ולשכול, לנפגעי פוסט טראומה, וכן לנטל הכלכלי והרגשי שנושאות משפחות נפגעים, מפונים וחטופים.
באחד המקרים, התקבלה בקשתו של צעיר שצבר בעשור האחרון קנסות בגין מספר הליכים פליליים וכן דו"חות תעבורה שצברו תוספות פיגורים, והגיעו לסכום של כ-18 אלף שקל. הצעיר הוכר כנפגע פעולות איבה לאחר ששרד את התופת במסיבת "נובה" ובנוסף, הוא מוכר עם פוסט טראומה על רקע נסיבות חיים מורכבות. לאור הנסיבות, הומלץ לחון את הצעיר מתשלום יתרת חובו.
בנוסף בוצע מהלך מיוחד למחיקת קנסות לכלל חללי ה"נובה" ויישובי העוטף: 23 נרצחים שנותרו על שמם חובות בגין קנסות שונים, בסכומים שנעו בין 250 ל-20 אלף שקל. מחלקת חנינות המליצה על מחיקת כל הקנסות, על מנת לחסוך טיפול מבני המשפחה.
במקרה אחר איש מילואים שהורשע בעבירות סמים, ביקש מחיקה של רישום פלילי שהתיישן. המבקש סיפר כי גדל בחינוך החרדי וקיבל פטור משירות צבאי כמי ש"תורתו אומנותו". עם פרוץ המלחמה החליט להתגייס, ומאז שירת במילואים למעלה מ-150 ימים.
ועדת קצין החינוך הראשי בצה"ל ומחלקת חנינות המליצו על קיצור תקופת המחיקה שלחובתו, כך שהרישום הפלילי יימחק מיד.
נוכח נסיבות רפואיות
לצד זאת, מספר החנינות על עונשי מאסר נמוך בהרבה.
מתוך 252 בקשות להקלה במאסרים שהוגשו ב-2024, מסרה מחלקת החנינות חוות דעת חיובית רק לגבי %10 (26 מתוך 252 בקשות התקבלו).
מקרים לדוגמה:
אסיר נשפט ל-33 חודשי מאסר על עבירות נשיאת נשק וסמים וטרם כניסתו למאסר התאלמן מאשתו וילדיו הקטנים גדלים אצל סבם. במהלך הטיפול בבקשת החנינה, עלה כי המבקש לחם באחת ממלחמות ישראל ונפצע במהלך הקרבות. עוד התברר, כי נסיבותיו האישיות לא נשקלו במסגרת התיק בבית המשפט. על כן, המליצה המחלקה להקדים את אפשרות שחרורו המוקדם – כלומר קיצור עונשו, כך שיוכל לעלות בפני ועדת השחרורים שתשקול קיצור יתרת העונש.
אסיר אחר שנשפט ל-22 חודשי מאסר על עבירות תעבורה ונשק, היה מעורב טרם המאסר בתאונת דרכים קשה ומצוי במצב רפואי וסיעודי מורכב. המבקש ציין, כי עליו לקבל טיפול רפואי ייחודי שאותו הוא אינו מקבל בבית הסוהר. נוכח נסיבותיו הרפואיות, המליצה מחלקת חנינות להקדים את אפשרות שחרורו המוקדם.
אסירה המרצה עונש מאסר של 18 חודשים בגין עבירות רכוש שבוצעו לפני שנים רבות, פנתה בבקשה להקל במאסרה. נוכח גילה המבוגר ומצבה הרפואי ומצבו הרפואי הקשה של בן זוגה, והעובדה כי שילמה במלואו פיצוי לנפגע העבירה וחוות הדעת חיוביות מגורמי השיקום, המליצה מחלקת חנינות להקדים את שחרורה.
עוד עולה מנתוני מחלקת חנינות, כי מתוך 66 בקשות שהוגשו ב-2024 להקלה בעבודות שירות או של"צ – ניתנו המלצות חיוביות ב-36 אחוז מהבקשות.
בנוגע לבקשות מורשעים ברצח לקצוב את מאסר העולם שלהם (קציבה של 30 שנים לפחות לפי החוק) – המליצה ועדת החנינות לקבל רק %16 מהבקשות – 8 מתוך 51 בקשות של אסירי עולם שעומדים בקריטריונים נוקשים של הליכי שיקום.
למדו מהניסיון
במסגרת הדו"ח, מוצג לראשונה מחקר עומק שנערך בנושא רצידיביזם – הסתבכות חוזרת בפלילים – בקרב מקבלי חנינה.
נתוני המחקר הצביעו על שיעור רצידיביזם נמוך של %4.9 בלבד בקרב כלל מבקשי החנינות מכל הסוגים, ו-3% בלבד בקרב מקבלי חנינה מסוג מחיקת רישום פלילי. לדברי מנהלת מחלקת החנינות, עו"ד לימור גולדנברג-חדד, הנתונים ממחישים את איכות שיקול הדעת המופעל בעת הכנת חוות הדעת המוגשת לשר המשפטים ולנשיא המדינה, כך שחנינה ניתנת במקרים בהם המבקשים עברו הליכי שיקום משמעותיים ושינו את דרכיהם.
הנשיא הרצוג, שר המשפטים יריב לוין ומנהלת מחלקת החנינות הדגישו עם זאת, כי במסגרת מתווי החנינה הייחודיים להקלה בקנסות ולמחיקת רישום פלילי, על רקע המלחמה, נשקלים שיקולי חסד רחבים במסגרת בחינת בקשות של אנשי כוחות הביטחון להם רישומים פליליים בעברם.
