בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע כי מנהל בכיר ברשות לשיקום האסיר (רש"א) ניצל את כוח השררה והמרות כדי להתנכל למנחת קבוצות אסירים ולהביא לפיטוריה. הסיבה: היא דחתה את חיזוריו הרומנטיים.
כ', עובד בכיר ברש"א מזה 20 שנה, היה מנהל תחום שיקום תורני – האחראי על תוכניות השיקום של האסירים הדתיים ושומרי המסורת שריצו מאסרם באגפים התורניים.
רש"א היא גוף טיפולי, נפרד משב"ס, תחת משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הרשות מנהלת תוכניות טיפול ופיקוח על אסירים שמשתחררים בשחרור מוקדם, בשליש האחרון של מאסרם. הרשות ממליצה לוועדות השחרורים על האסירים הראויים לקיצור העונש, ואחראית על תוכניות השיקום עד שנתיים מיום השחרור.
א', אשת מקצוע המתמחה בטיפול זוגי בציבור הדתי והחרדי, הנחתה פעמיים בשבוע קבוצות של אסירים בשיקום, תחת האגף התורני ברש"א. היא הועסקה כמנחה פרילנסרית (חיצונית) ברשות.
כ', מנהל התחום התורני ברש"א, היה אחראי על עבודתה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת תנאי שירות. הוא היה בוחר לאלו פגישות עם האסירים א' תיכנס, היה מתכנן איתה את תוכן הפגישות, ומקבל ממנה סיכום בסיום כל מפגש. גם הדו"ח החודשי של שעות העבודה שלה היה תחת פיקוחו.
כתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של שירות המדינה, מתאר את ההמשך.
במהלך תקופת עבודתם המשותפת, המנהל הבכיר כ' גילה חיבה גלויה ל-א'. בחודש אוקטובר 2020 היא התאלמנה לאחר שבעלה נפטר. בשלב זה, כ' ייחל לקשר זוגי איתה והראה לה זאת בהתנהגותו. בעקבות כך, לאחר סיום השבעה על מות בעלה, א' יזמה שיחה ואמרה לו שהיא אינה מעוניינת בקשר רומנטי איתו.
חרף זאת, כ' חשב שדבריה קשורים לתקופת האבל, והמשיך לצפות שיתפתח ביניהם קשר זוגי.
אחרי כמה חודשים שיתפה א' את כ' בכך שהתארסה. בתגובה, כ' נפגע ושלח לה הודעות בהן הביע את אכזבתו וכתב לה ש"זו התנהגות בוגדנית מצידה".
כ' נפגע ש-א' דחתה את חיזוריו ומתכוונת להינשא לאחר, והוא החליט להביא להפסקת העסקתה של א' ברש"א. הוא פנה למנהלת בכירה אחרת במרחב ירושלים, והודיע באופן שקרי ש-א' לא תוכל להמשיך להנחות את קבוצות האסירים, בשל נישואיה ושינוי בחייה האישיים.
לאחר הודעת כ' הוציאה הרשות לשיקום האסיר מכתב סיום העסקה ל-א'. היא קיבלה את ההודעה במפתיע ופנתה ל-כ'. הוא אמר לה ש"מדובר בהחלטה מערכתית" שקשורה לשינויים בארגון.
למחרת, א' התקשרה למנהלת אזור ירושלים ברש"א, וזו הסבירה לה ש-כ' מסר כי היא ביקשה לסיים את העסקתה על רקע אירוסיה.
כשנחשף מעשה הרמייה של כ', א' הוחזרה לעבודתה ברשות.
אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, באמצעות עו"ד סיוון איצקוביץ, טען בתובענה כי כ' פעל תוך ניגוד עניינים, מעל בתפקידו, הציג מצג שווא בפני מנהלים ברשות, וחמור מכך – ניצל את כוח השררה והמרות שניתנו לו כדי להתנכל לכפיפה בכך שהביא לסיום העסקתה, משיקולים אישיים ולא ענייניים.
נטען כי במעשיו הפר הוראות בתקנון שירות המדינה, כאשר פיתח רגשות רומנטיים כלפי א' ולא פעל להפרדת יחסי המרות ביניהם.
נציבות שירות המדינה טענה כי כ' פעל בניגוד עניינים חמור. לאחר שהעובדת לא נענתה לחיזוריו, הוא בחר לעשות שימוש במרותו והתנכל לעובדת באופן חמור ביותר, בכך שהביא לפיטוריה תוך שהוא משקר למעסיקיו.
חרף הנימוקים הללו, הנציבות היתה מוכנה להקל עם כ' ולהגיע להסדר טיעון בכפוף להודאתו והרשעתו בעבירת משמעת.
לבית הדין הוגש הסדר לפיו כ' ייקנס במשכורת אחת שתופקע ממנו ב-12 תשלומים – אך הוא יישאר עובד הרשות לשיקום האסיר ויועבר מתפקידו לתפקיד אחר בתחום הרכש והלוגיסטיקה. למשך שנתיים בלבד ייפסל מתפקידי ניהול.
הנציבות, ואף משרד הרווחה הממונה על הרשות לשיקום האסיר, תמכו בהסדר. נימוקיהם היו כי כ' מועסק ברשות 20 שנה ובמסגרת תפקידו הכין תוכניות שיקום לאסירים, והצליח לשקם רבים מהם ולהביאם למסלול חיים נורמטיבי.
עוד הם טענו כי העברתו היא לתפקיד זוטר ביותר ברשות, ותפגע בו מבחינה כלכלית.
עו"ד אילה הוניגמן, הסנגורית של הבכיר, ביקשה מבית הדין לאמץ את ההסדר, וטענה כי הנציבות היתה צריכה לנסח את כתב התובענה "יותר ברגישות".
היא ציינה כי כ' עובד מוערך, וזוכה לחוות דעת מעולות. לדבריה, "הוא לא הואשם בהטרדה ולא התנהל ביניהם קשר אינטימי. הנאשם אדם דתי, נישא לאחרונה. הענישה פוגעת בו קשות מבחינה כלכלית".
דייני בית הדין למשמעת בשירות המדינה – עו"ד אורי כהן, עו"ד ציון כהן שהאנזי ועו"ד אהוד אסא – כתבו בפסק הדין: "מעשיו של הנאשם רעים ויש להוקיעם. אלמלא הסדר הטיעון לא היינו מהססים להורות על פיטוריו משירות המדינה. הנאשם הפר את האמון שניתן בו, כי בענייני שיקום האסירים יפעל רק מטעמים מקצועיים שאין בילתם… כאשר תוחלתו של הנאשם ליצירת קשר זוגי עם העובדת נכזבה, לא היסס להביא לידי סיום עבודתה תוך מצג שיקרי ולפגוע בפרנסתה".
עוד נכתב: "התנהגותו של הנאשם עומדת בסתירה גמורה לערכים של שירות המדינה תקין בכלל, לא כל שכן ערכיהם של עובדים האמורים לשקם אסירים ולהעלותם על דרך היושר והמוסר… הנאשם אף לא הביע בפנינו צער וחרטה על מעשיו. עם זאת, אנו מוכנים לקבל את הסדר הטיעון וזאת נוכח הערכות העובד הטובות".
מהרשות לשיקום האסיר נמסר בתגובה לפרסום: "כנגד העובד התנהלה חקירה משמעתית בחשד לעבירות משמעת. לאחר בחינת חומרי החקירה נמצא כי יש תימוכין לחשדות. העובד הגיע להסדר עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה".
