כפי שפורסם לראשונה באתר "פוסטה" כבר ב-23 ביולי, פרקליטיו של עד המדינה לשעבר מיקי גנור הגישו את נימוקיהם לפסילת ההודאות לכאורה שנתן במשטרה בתיק הצוללות, בקשר למתן שוחד לבכירים בדרג המדיני והבטחוני.
טענה מרכזית של עורכי הדין רווית צמח ועמית ניר היא שחקירתו של גנור נוהלה על ידי בכירי יאח"ה בלהב 433 ובפרקליטות המלווה, תוך הפעלת אמצעים פסולים, כאשר מטרת העל היא להפליל את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בהוראת בית המשפט הרחיבה ההגנה בימים האחרונים את הפראפרזות (תמצית טענותיה) לכתב טענות מלא.
עורכי הדין צמח וניר פותחים בתזכורת, כי חקירת המשטרה נולדה בתחקיר של רביב דרוקר ובעידוד תקשורתי: "'פרשת הצוללות' נולדה ועוצבה בתקשורת המרכזית בחודשים אוקטובר-נובמבר 2016 עם סיפור ה'החלפה' של ישעיהו ברקת (כסוכן המספנה הגרמנית טיסנקרופ) ומעורבות ראש הממשלה בעסקאות רכש הצוללות וכלי השיט,כביכול, באמצעות עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו".
הסנגורים מצטטים גם את העיתונאי בן כספית כגורם משפיע בחקירה. כספית כזכור מסר למשטרה מידע שהביא לפתיחת החקירה בתיק 1000 – תיק המתנות (הראשון בסדרת החקירות נגד ראש הממשלה). על תיק הצוללות כתב כספית במעריב: "העסק הזה מסריח מהראש" בקשר לחלקו של נתניהו בעלילה, והוסיף ביקורת על מנדלבליט: "ועדיין זה לא מספיק לכבוד היועץ המשפטי לממשלה כדי להורות למשטרה לחקור".
"תיק 3000 הוא תיק חקירה פלילית נגד ראש ממשלה", טוענים עורכי הדין ניר וצמח, "לא בכדי זכתה פרשה זו שייצמד אליה המספר 3000. היא נועדה להשתלב יפה במארג 'תיקי האלפים' ולתיק זה נודע מעמד יוצא דופן, משום שהגורמים הרלוונטיים ייעדו אותו להיות התיק החמור ביותר נגד ראש הממשלה. מכאן גם ההיקף חסר התקדים של האמצעים הפסולים בחקירה זו, שנועדו לקדש את המטרה".
את היעדר האישור המפורש של היועמ"ש מנדלבליט לפתיחה בחקירה נגד נתניהו, השלימו לטענת הסנגורים בכירי יאח"ה ויאל"כ (היחידה לחקירת פשיעה כלכלית) באופן בלתי חוקי. לטענת עורכי הדין צמח וניר, "מראשיתה של החקירה נדרש מגנור מאת חוקריו, ובעיקר תנ"צ מוטי לוי (אז מפקד יאל"כ וכיום מפקד להב 433), נצ"מ יואב תלם, אורי קנר וצחי חבקין, לסבך ולהפליל את בנימין נתניהו, ראש הממשלה, בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות סביבתו הקרובה, בקשר לרכש הצוללות, וכן בקשר לאישור מדינת ישראל לגרמניה למכור צוללות למצרים…גם גורמי הפרקליטות שליוו את החקירה היו שותפים למטרה זו".
הסנגורים כתבו כי במשפט הזוטא לגבי קבילות הודאתיו של גנור או פסילתן: "נוכיח את ציפייתם הברורה ואף המוצהרת של ראשי יאח"ה לסבך את בנימין נתניהו בתיק זה, בין באמצעות עו"ד דוד שמרון ובין באמצעות דוד שרן (מנהל לשכת נתניהו דאז), ולשם כך לסבך את גנור בהסכם עד מדינה שנועד למטרה זו".
לדברי הסנגורים, "תפקיד מיוחד מילא עו"ד דוד שמרון בתיק זה, שכן חוקריו של גנור נתנו לו להבין כי אי-אפשר יהיה להגיע להסכם עד מדינה אשר יציל אותו, כביכול, בלי לכלול את שמרון בעלילה באופן ש'יסגור את הפינה' שבינו לבין ראש הממשלה".
כזכור, עו"ד שמרון – בן דודו של נתניהו שהיה אחד מאנשי סודו של ראש הממשלה (יחד עם שותפו למשרד יצחק מולכו) – ייצג תקופה מסוימת גם את מיקי גנור בעניינים עסקיים. ואולם, בחודש מאי 2022 פרסם פרקליט מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, יהונתן תדמור, את הנימוקים לסגירת התיק נגד דוד שמרון.
תדמור אישר כי "החשד המרכזי היה כי מיקי גנור שכר את שירותיו של עו"ד שמרון החל משנת 2011 בשל רצונו להשתמש בקשריו ובקרבתו לסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצורך קידום עסקאות לרכש כלי השיט בין ישראל לתאגיד טיסנקרופ. לפי החשד שנבחן, פרט לשירותים משפטיים לגיטימיים, גנור גם שילם לשמרון בשנים 2015-2016 שלושה תשלומי 'שוחד הנעה' בסכום מצטבר של כ-270 אלף שקל על מנת שעו"ד שמרון יפעל בשליחותו של גנור לקידום עסקאות כלי השיט למול עובדי ציבור ישראלים".
עם זאת, תדמור הבהיר כי התיק נגד עו"ד שמרון בעניין השוחד נסגר אף ללא שימוע. "לאחר בחינת התיק בפרקליטות, הוחלט כי לא ניתן להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים את מודעותו של שמרון לכך שהתשלומים שקיבל מגנור נועדו לכך שיפעל 'על מנת להניע עובדי ציבור למשוא פנים או אפליה' ולא ניתן לשלול את האפשרות כי שמרון סבר שקיבל התשלומים בגין פעולות לגיטימיות שביצע כעורך דין (עבור גנור)".
נגד שמרון נותר חשד בנוגע לעבירת הלבנת הון עקב אי דיווח כיאות על העברת כספים מבנק "קרדיט סוויס" במסגרת עסקיו של גנור, וגם חשד זה נגנז בשימוע.
עורכי הדין צמח וניר טוענים מכל מקום, כי חוקרי המשטרה הציגו לגנור מצגים כוזבים כדי ללחוץ אותו להפליל את הקשר עם עו"ד שמרון, כדי "להגיע לראש הממשלה", וזאת באמצעות מצג שקרי על היקף עבירות המס המיוחס לגנור, מהן יוכל להיחלץ כביכול אם יספק את הסחורה.
"החוקרים השתמשו במשחק אכזרי של תקווה וייאוש, אשר התנופף כחרב המתהפכת מעל ראשו (של גנור) כ'שוט' וכסחיטה לצורך הפללת ראש הממשלה… הפללת ראש הממשלה באמצעות עו"ד שמרון הוצגה בידי החוקרים לנאשם כ'דמי כניסה', כ'קלף מיקוח' לקבלת הסכם עד מדינה, שבאמצעותו יוכל להציל את עצמו ואת בני משפחתו מעבירות העלמת מס בסכומי עתק שיוחסו להם, ולצורך סחיטות עתידיות", כתבו הסנגורים.
דרישת החוקרים להפליל את ראש הממשלה החלה עוד בחקירה הראשונה של גנור, עם מעצרו ב-10 ביולי 2017.
הסנגורים מצטטים את החוקר אורי קנר: "השאלה של בנימין נתניהו… מה מידת המודעות שלו לקשרים שלך ושל שמרון ולעסקאות המשותפות… אני בטוח שלא תישן טוב בלילה, אני גם לא הייתי ישן טוב בלילה".
הסנגורים טוענים כי לגנור "הוצגו מצגי שווא ביודעין כי נדרשת כביכול חסינות מהעמדה לדין עבור בתו עורכת הדין, וגם עבור אם ילדיו הקטנים, אף היא עורכת הדין. גם מצגים אלו עוגנו בתוך הסכם עד המדינה ואף הם היצגים כוזבים… לא בכדי כלל ההסכם סעיף המקנה חסינות לבני משפחת הנאשם . השיטה האכזרית של שימוש בבני המשפחה, קנתה לה שביתה (הרגל) בתיקי האלפים, בייחוד כשמדובר בעדי המדינה". סנגוריו של גנור מזכירים את דברי עד המדינה ניר חפץ על האיום הברור שקיבל מחוקריו כי "אם לא יספק גרסה יחריבו את משפחתו".
כך ובאמצעות מצגים כוזבים על הסיכון הפלילי הנשקף לו ולקרוביו, שברו החוקרים לטענת ההגנה את כח הרצון והאוטונומיה של הנאשם, ו"גרמו לו להתקשר בעסקת עד מדינה שבמסגרתה יספק עלילות הנוגעות לרכש צוללות וכלי השיט".
"אנו נציג במשפט הזוטא כיצד נקטו החוקרים דברי פיתוי, מניעת שינה, חקירות בשעות הלילה הקטנות ואיומים מפורשים ומשתמעים על שיארע לילדיו, ובפרט לגבי בתו עורכת הדין – מה שעתיד לרבוץ על מצפונו, הכל אגב ניצול לא חוקי של תנאי המעצר ושל מצבו הפיזי, הרפואי והנפשי של גנור, שהביע לפני ניצב מוטי לוי את משאלת ליבו לסיים את חייו".
מאחת החקירות צוטט הדו-שיח הבא, שנועד לרצות את החוקרים.
נצ"מ יואב תלם: על מה שמרון רוצה ממך 20%?
גנור: "על לקדם את העסקה".
תלם: מול מי?
גנור: "מול רוה"מ. מול מי הוא יכול לקדם את העסקה?".
תלם: הוא אמר לך את זה?
גנור: "הוא אומר לי".
לאחר מכן, כשגנור לא סיפק פרטים ותיאור מספק למלא את העלילה, תלם האיץ בו: "מיקי זה חשוב".
גנור: "אני יודע".
תלם: תנסה לרענן את הזיכרון.
גנור: "אני יודע".
הפרקליטות טוענת מאידך, כי רוב הודאות הנאשם ניתנו לאחר חתימתו על הסכם עד המדינה, שעה שהיה מיוצג על ידי עורכי דינו הקודמים לאורך חתימת ההסכם. בתיק נגבו 63 הודעות מגנור – חלקן בטרם המגעים לעדותו כעד מדינה; חלקן נגבו במהלך המו"מ ואחרות לאחר מכן. הפרקליטות טוענת כי לא נדרש אישור יועמ"ש למתווה החקירה.
