מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מטיל זרקור על החולשה בתפקוד המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ובמקביל גם על טיפול המשטרה בשוטרים שסרחו. "הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים סובל מבעיה יסודית", כתב אנגלמן בדוח המתפרסם היום, "אלפי תלונות מוגשות נגד שוטרים מדי שנה, ורק במיעוטן נחקרים שוטרים באזהרה".
לדברי אנגלמן, אגף החקירות והמודיעין של מח"ש פועל ברמה תפקודית נמוכה, בעקבות שלל בעיות, ביניהן היעדר כלים טכנולוגיים ומעבדות פורנזיקה עצמאיות, ותלות בשיתוף פעולה מצד המשטרה למיצוי החקירות. גם אגף המודיעין במח"ש עדיין לא פועל באופן עצמאי לחלוטין מהמשטרה, והתוצרים של "צוות חשיפה" במחלקת החקירות הידרדרו בשנים האחרונות – וכפועל יוצא גם איכות החקירות של המחלקה.
הביקורת של אנגלמן ממשיכה גם למשטרה, אשר מקבלת לטיפולה בכל שנה אלפי תיקים של שוטרים אשר נסגרו במח"ש, אך דורשים טיפול משמעתי ופיקודי. לרוב, קובע המבקר, גם המשטרה לא עושה בתיקים מאום, למרות שאלפי התלונות מצביעות על עשבים שוטים שצריך לנכש מהמשטרה.
הבעיות של מח"ש
לפי הנתונים בדוח, יש עלייה בתלונות נגד שוטרים. בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות – 34 אחוז יותר מאשר בשנת 2019. ואולם, רק ב-625 (12 אחוז מהתיקים) נחקרו שוטרים באזהרה, לאחר שאלפי תלונות נדחו על הסף, ורק באחוז אחד מכל התיקים הגישה מח"ש כתב אישום.
המבקר בחן את יכולותיה המבצעיות של מח"ש ומצא כי בשנתיים האחרונות קיימת חולשה תפקודית של "צוות חשיפה" שאמור להיות חוד החנית של המחלקה. בשנת 2021 חלה ירידה של 12 אחוז במספר הידיעות המודיעיניות שהתקבלו במפלג לעומת השנה הקודמת; ירידה של כ-18 אחוז במספר הפגישות עם מקורות מודיעיניים וירידה של שמונה אחוז במספר תיקי המודיעין השנתי.
צוות חשיפה חוקר עבירות שחיתות וטוהר מידות בקרב שוטרים, וניזון מתוצרי עבודת המודיעין במח"ש. תיקים החשיפה מבוססים על ידיעות מודיעיניות ומכתבים אנונימיים ללא מתלונן; על תיקי האזנות סתר; או תיקים שהחשוד הוא קצין בכיר מדרגת סנ"צ או שוטר המשתייך ליחידה רגישה. בכל התחומים האלה, לפי המבקר, יש ירידה במספר החקירות.
הנתונים האלה קשורים לשורת בעיות מבניות במח"ש:
– כיום כל חוקרי המחלקה הם אזרחים, אולם האזרוח לא הוחל על מפלג המודיעין, ונכון ל-2022 עבדו בו 14 שוטרים מושאלים מהמשטרה, בראשם קצין בדרגת סגן ניצב. בתום תקופת ההשאלה למח"ש, אנשי המודיעין יחזרו לשרת במשטרה. המבקר כותב כי הממשק הזה פוגע ביכולתם של אנשי המודיעין לפעול באופן עצמאי.
– המבקר נדרש גם למיומנות של חוקרי מח"ש, ומצא כי הכשרת חוקרי המחלקה תלויה ברובה ב…משטרה, ונעשית על ידה. "הדרכת והכשרת חוקרי מח"ש ברובה תלויה בהסכמת המשטרה להקצות למח"ש מקומות בקורסי הכשרה מטעמה. כך לדוגמה, נמנעה מחוקרי מח"ש האפשרות להשתתף בקורס תשאול, המהווה נדבך חשוב בסל הכלים המקצועיים, עקב סירובה של המשטרה להקצות מקומות בקורס עבור מח"ש", כתב המבקר.
– התלות במשטרה לא נגמרת שם, וממשיכה הרבה יותר רחוק. "הציוד הטכנולוגי המשרת את חקירות מח"ש דל ומיושן", כתב המבקר, "ואינו מדביק את קצב ההתחדשות של האמצעים הקיימים במשטרה. הדבר גורר תקלות חוזרות ונשנות בעבודה הנעשית בסביבה שאינה דיגיטלית ואינה מתקדמת. כמו כן, בהיעדר יחידת זיהוי פלילי (מז"פ) למח"ש, ובהיעדר מעבדות בליסטיות וציוד פורנזי מתקדם, נאלצת מח"ש לקבל את השירותים האלו מהמשטרה".
– לחוקרים במח"ש אין גם גישה ישירה ומלאה למערכות המידע המשטרתיות, המכילות חומרי חקירה רלוונטיים לחקירות שוטרים. לחוקרי מח"ש גישה חלקית, מוגבלת גם לסרטונים ממצלמות הגוף של שוטרים. כך, קבלת חומרי חקירה במח"ש תלויה בשיתוף פעולה מצד המשטרה, ולעיתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה.
תוכנית ההתנתקות
המבקר אנגלמן כותב שגם הטיפול המשטרתי הפנימי על ידי מחלקת המשמעת בשוטרים – אינו משביע רצון. מידי שנה מקבלת המשטרה ממח"ש אלפי תיקים שנסגרו בתחום הפלילי, אך דורשים התייחסות בתחום הפיקוד ותחום המשמעת עקב תופעות שצריך לעקור.
במרבית התיקים האלה לא נעשה דבר. לפי המבקר, "השימוש שעושה המשטרה בשורה של כלים פיקודיים ומערכתיים, בהם התראה ועיכוב קידום – מועט ביותר".
בעניין זה מצביע המבקר על נקודה מעניינת: בעוד שהמשטרה באמצעות יחידת התביעות מגישה אלפי כתבי אישום נגד אזרחים בעבירות קלות, נגד שוטרים החשודים בעבירות במדרג דומה – אין חקירות.
בחמש השנים האחרונות הגישה המשטרה 50 אלף כתבי אישום נגד אזרחים בעבירות שעונשן עד שנת מאסר אחת – עבירות כמו העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי (הפרת סדר). לעומת זאת, מח"ש על פי חוק חוקרת רק עבירות שעונשן מעל שנה – ואין גוף שאוכף טיפול בשוטרים שביצעו עבירות קלות יותר, למרות עלייה מסוימת במספר התיקים (כ-80 בשנה) שמטופלים בבית הדין למשמעת.
נתון מעניין נוסף שנחשף בדוח הוא עלות החקירות לתקציב המשטרה. בכל שנה יוצאים להשעיה עשרות שוטרים, ותקופת ההשעיה הממוצעת במהלכה מקבל השוטר שכר חלקי מגיעה לשנה וחצי. בשנים 2019-2021 המשטרה שילמה 10 מיליון שקל עבור משכורות לשוטרים מושעים. בנוסף, בשנת 2021 המשטרה הוציאה 3.5 מיליון שקל על סיוע משפטי לשוטרים באמצעות תשלום לעורך דין. מדובר בעלייה של 62 אחוז בסיוע לשוטרים שנחקרים בשבע השנים האחרונות.
לפי פקודות המשטרה, זכאי השוטר לקבל סיוע בייעוץ משפטי עבור חקירה שבסיומה לא מוגש כתב אישום; או גם כאשר מוגש כתב אישום בשל מעשה או מחדל שלא בזדון. בביקורת עלה כי המשטרה מאשרת כל בקשה של שוטר למימון היוועצות בחקירה הראשונית במח"ש, מבלי לבצע בסיום ההליך בחינה של זכאות השוטר.
בסיכום הדוח ממליץ מבקר המדינה לשקול את הוצאת מח"ש מפרקליטות המדינה. לדבריו, על רקע שיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה, כפיפות מח"ש לפרקליטות עלולה לטמון ניגוד אינטרסים. "המשטרה והפרקליטות פועלות כתף אל כתף מול הפשיעה. נסיבות מסוימות עשויות לחייב את הגורמים הבכירים בפרקליטות לקבל החלטות בדבר פתיחה בחקירות, קידום חקירות והחלטות על הגשת כתבי אישום למול קצינים בכירים במשטרה, שעימם מקיימת הפרקליטות וראשיה קשרי עבודה שוטפים וצמודים", כתב המבקר. "נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".
באותו אופן, המבקר מביע דאגה גם למידת העצמאות של מחלקת המשמעת במשטרה, הכפופה לאגף משאבי אנוש. כפיפות זו, כתב המבקר, "עלולה להשפיע בנסיבות שונות על מידת העצמאות של מחלקת משמעת, בבואה להחליט על העמדה לדין של שוטרים שהתנהגותם פסולה".
לאחרונה קידם גם ח"כ משה סעדה מהליכוד, סגן מנהל מח"ש לשעבר, הצעת חוק להפרדת מח"ש ממשרד המשפטים, והכפפת מנהל המחלקה ישירות לשר המשפטים, תוך הוספת סמכויות לחקירת פרקליטים מפרקליטות המדינה. ההצעה אושרה בקריאה טרומית, וזכתה לגל ביקורת עקב החשש מצביעה פוליטית של המחלקה. המלצת המבקר מהדהדת חלק מהצעת סעדה לגבי השינוי המבני.
מנהלת מח"ש קרן בר מנחם כתבה לאנגלמן בתגובה כי "כפיפות מח"ש לפרקליט המדינה מבטיחה את עצמאותה, ואילו הכפפתה לגורם אחר יכולה לפגוע בעצמאות זו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון. החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה. תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי. כל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות משפטיות.
"משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכי החופשות הכפויות וההשעיות. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה. בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול".
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מסרו תגובה בה טענו כי הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, למרות שהמבקר אנגלמן פרסם בהודעה מטעמו לעיתונות במפורש כי "יש לבחון הוצאת מח"ש מהפרקליטות" (בדוח עצמו הוא נקט בלשון יותר פורמלית-משפטית והמליץ על בחינת "שיוך מוסדי").
"אנו מברכים על עריכת הביקורת", נמסר. "באחרונה הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת שרון אפק יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח".
עוד צויין כי "מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר על ידי הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש ועוד".
