נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הכריז יחד עם שר המשפטים אבי ניסנקורן על מתווה חנינות עבור בעלי חובות בגין קנסות, שנקלעו למצב כלכלי קשה עקב משבר הקורונה. החנינה לא תחול על קנסות שהוטלו בגין הפרת ההוראות למניעת התפשטות הנגיף.
החנינה תכלול הקלה בעונשי הקנסות, ובמסגרת ההחלטה יינתן משקל מיוחד למצוקה הכלכלית אליה נקלע החייב עקב המשבר והשלכותיו. על פי המתווה, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מהרגיל, אך לא מדובר בחנינה כללית גורפת.
מתן חנינה יישקל בנוגע לפונים שיעמדו במאפיינים הבאים:
• הקנסות הוטלו בעקבות הליך פלילי, תעבורתי או מנהלי. החנינה לא תחול על קנסות חניה ואגרות, שאינם מצויים בסמכות החנינה של הנשיא.
• הפונה לא הורשע בחמש השנים האחרונות (החל מ-1 באוקטובר 2015).
• הפונה פנה להסדרת חובו בשנתיים האחרונות (החל מ-1 באוקטובר 2018).
• כנגד הפונה לא תלויה ועומדת חובת תשלום פיצוי לנפגע עבירה.
• ביחס לכל בקשה, ייבדקו המצוקה הכלכלית אליה נקלע הפונה בעקבות המאבק בנגיף הקורונה, חומרת העבירות ונסיבותיהן, יתר רכיבי העונש שהוטלו בנוסף לקנסות, גובה הקנסות, מספר תיקי הקנסות העומדים לחובת הפונה, מאמצי תשלום הקנסות, יכולת התשלום ועוד.
המתווה גובש על ידי עו"ד אודית קורינלדי סירקיס, היועצת המשפטית של בית הנשיא, ועו"ד נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. מתווה החנינה יהיה בתוקף למשך כחצי שנה עד 1 באפריל 2021. את בקשת החנינה יש לשלוח אל נשיא המדינה בטופס מקוון אותו ניתן למצוא באתר האינטרנט של בית הנשיא. על בקשת החנינה להיות מוגשת על ידי הנידון, בא כוחו או באמצעות בן משפחה מדרגה ראשונה. יש לציין בבקשת החנינה כי היא מוגשת במסגרת מתווה עבור בעלי חובות בגין קנסות על רקע המאבק בנגיף הקורונה.
אל בקשת החנינה יש לצרף פרטים ומסמכים המאמתים את נימוקי הבקשה, בכלל זאת פרטים אישיים, נסיבות אישיות או רפואיות מיוחדות, פירוט אודות הקנסות לגביהן מוגשת הבקשה, לרבות הגוף האחראי לגביית החוב, מאמצי הסדרת החובות, וכן מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של המבקש על רקע המאבק בנגיף הקורונה, בהם בין היתר: תדפיס חשבון עובר ושב של שלושה חודשים אחרונים, אסמכתאות בנוגע לחובות פעילים (הוצאה לפועל, הלוואות וכדו') ואסמכתאות בנוגע לקצבאות.
נשיא המדינה ריבלין: "המחלה גובה מחיר בחיים, ובפגיעה נפשית וכלכלית קשה, כאשר ענפים שלמים נמצאים בקריסה גורפת. ישראלים רבים מצאו את עצמם בן לילה במערכה כלכלית על החיים. נפגשתי עם בעלי עסקים רבים שחלום חייהם קרס והם עומדים מול שוקת שבורה. בשעה הזאת מדינת ישראל צריכה להושיט יד לבניה ובנותיה ולהיחלץ לעזרתם של אלה הזקוקים לכך. בחודשים האחרונים שאלתי את עצמי כיצד יכול בית הנשיא להקל מבחינה כלכלית על אלו הזקוקים לכך. מתוך פניות שהגיעו לחמ"ל הקורונה של בית הנשיא ותוך שיתוף פעולה עם משרד המשפטים החלטנו להשיק מתווה חנינות מיוחד שיקל במעט את העול הכלכלי. אלה ימים שבהם עלינו להירתם יחד למאבק בנגיף".
השר ניסנקורן: "אזרחים שנקלעו לחובות לפני המשבר ובעקבותיו, מתקשים כיום לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. חובתנו לעשות ככל שניתן על מנת לסייע לאותם חייבים להחזיק את הראש מעל המים. משרד המשפטים נקט בחודשים האחרונים מספר צעדים שהקלו על בעלי עסקים, חייבים ופושטי רגל לחזק את יציבותם הכלכלית ולאפשר להם לנהל אורח חיים מכובד".
תיקון לחוק ההוצאה לפועל
בתוך כך, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק ההוצאה לפועל: הקפאת הליכי גבייה ופריסת תשלומים ליחידים ולעסקים בעקבות משבר הקורונה (22 בספטמברׂ).
הסדר מרכזי שנקבע בחוק, בהוראת שעה לתשעה חודשים, הוא הסדר תשלומים מיוחד. על פי המנגנון שנקבע, תקופת האזהרה בתיקים שייפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף תוארך ל-51 עד 60 ימים לפני שיינקטו הליכי גביה, ובטרם החוב המקורי יגדל בהרבה מהערכים המקוריים שלו.
כלל התיקים עליהם חל החוק, ייפתחו בשיעור אגרה מופחת של 60 שקלים ובשיעור מופחת של שכר טרחת עו"ד בגין פתיחת התיק. חייב שישלם את החוב, או ייכלל בהסדר תשלומים מיוחד שמאפשר תשלום החוב עד לתקופה של 24 חודשים, לא יידרש לשלם את הפרשי האגרה ושכר הטרחה.
בחוק נקבע הסדר תשלומים מיוחד עבור חובות שגובהם עד 50 אלף שקל, שהם 90 אחוז מתיקי ההוצאה לפועל. בהסדר זה, החייב יידרש לשלם את חובו בתקופה של עד 24 חודשים (לפי גובה החוב) לצד תשלום ריבית מופחתת ב-50 אחוז לעומת השיעור המקורי, ובלבד ששילם תשלום ראשון בתוך 45 ימים ממועד האזהרה. כל עוד החייב ישלם את התשלומים כסדרם, לא יינקטו נגדו הליכים ולא יתווסף לחוב שכר טרחה נוסף. גם ביחס לתיקים שנפתחו מאז ה-1 במאי, יוכלו החייבים לבקש מרשם ההוצאה לפועל להחיל עליהם את האפשרות לשלם את החוב בהסדר פריסה ל-24 חודשים בתנאים של עיכוב הליכים והפחתת 50 אחוז מהריבית. הזוכים (נושים) רשאים להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, על פי תנאים הקבועים בחוק.
התיקון החדש כולל הוראת שעה גם לעניין אי נקיטת הליכי תפיסת כלי רכב, אי ביצוע הוצאת מעוקלים, ואי ביצוע צווי הבאה ביחס לתיקים הקיימים. כמו כן, נוספה הוראה קבועה לפיה הליך עיקול מטלטלין בביתו של אדם יכול להינקט רק בחלוף חצי שנה ממועד המצאת האזהרה, ובתנאי שהחוב בתיק עולה על 2,500 שקל.
נוספה גם הוראה שמטרתה להעניק לרשם שיקול דעת ביחס לכלל התיקים להאריך את התקופות שעל פניהן ניתן לפרוס החזר חוב בצו תשלומים, ובלבד שהארכת התקופה לא תעלה על שלוש שנים מהתקופות המנויות בחוק. הוראת השעה תחול על כלל תיקי ההוצאה לפועל למעט תיקי משכון משכנתא, פינוי מקרקעין (לרוב תיקי פינוי מושכר בין שוכר ומשכיר פרטיים), ותיקי מזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי.
ביחס לתיקי משכנתה של דירות מגורים, נקבע בהוראת השעה כי ניתן יהיה לפתוח תיקים רק בחלוף שבעה חודשי פיגור, במקום שישה חודשי פיגור הקבועים בחוק. כמו כן, לחייב יש אפשרות לפרוע את חוב הפיגור במשך 50 ימים ממועד מסירת האזהרה, במקום 20 ימים הקבועים טרם התיקון לחוק. עוד נקבע כי אם החייב יפרע את חוב הפיגור של המשכנתא בתקופה של 50 הימים ממועד מסירת האזהרה, לא יתווסף שכר טרחת עו"ד נוסף על זה שנפסק עם פתיחת התיק.
