הרוצחת מזל בר-אושר חתכה בפנים אסירה שהתאהבה בחברה האסיר עולם

מזל בר-אושר (צ'ינצ'ולקר) מאשדוד היא אחת האסירות היותר מפורסמות בישראל. בשנת 2010 היא זעזעה מדינה שלמה כאשר תקפה בדקירות רבות את שכנתה טלי עטר, בעת שזו היתה בחודש השמיני להריונה. עטר נפצעה אנושות ונפטרה בבית החולים, בעוד שמותו של העובר נקבע בחלוף ארבעה ימים.

בר-אושר הורשעה ברצח עטר ובהריגת עובר במסגרת הסדר טיעון, נשפטה ל-24 שנות מאסר ונכלאה בכלא הנשים נווה תרצה, אך גם שם היא המשיכה להסתבך. בשנת 2018 היא נשפטה לארבע שנות מאסר נוספות, שנתיים מהן במצטבר, לאחר ששפכה מים רותחים על אסירה אחרת וגרמה לה לכוויות קשות, מאחר שחשדה בה כי נגעה בחפציה.

באוקטובר 2019 בר-אושר שוב "חטפה קריזה". הפעם המניע היה רומנטי. לפי בר-אושר, אסירה אחרת שריצתה מספר שנות מאסר על עבירות רכוש, "לקחה" ממנה את בן זוגה – אסיר עולם, שאף הציעה לאסירה האחרת נישואין. בר-אושר הזועמת נטלה מארון הציוד האישי שלה שני מכסים של קופסאות שימורים, ניגשה לתא בו שהתה האסירה האחרת, קפצה עליה דקרה וחתכה

אותה בפניה באמצעות שני המכסים.
אסירה אחרת הדפה את בר-אושר כדי למנוע ממנה להמשיך ולדקור את המתלוננת, בעוד שאסירה נוספת ניסתה לשלוף מידה את המכסים, אך בר-אושר מנעה זאת מהן והשתוללה. כתוצאה מכך, האסירות האחרות נשרטו ממכסי השימורים. לאסירה שנדקרה (49) נגרם פצע דקירה במצח.

"אני מצטערת על מה שקרה. עברתי חרמות. היא ביקשה מאסירות לא לדבר איתי. היא אמרה לי 'אני אגיד לך איזה חוטיני אני אשים', היא לקחה לי את הבן זוג, הוא הציע לה נישואים. הוא במאסר עולם… היא כבר השתחררה…", אמרה בר-אושר בבית המשפט.

השופט מנחם מזרחי קבע כי מתחם העונש הראוי צריך לנוע בין שמונה ל-36 חודשי מאסר, תוך שציין כי מדובר ב"אירוע אלימות חמור, מתוכנן מראש, שנולד ממניע של קנאה בין-אישית (כנראה, מאבק על ליבו של גבר)".
לדברי השופט, צפייה בסרטון שתיעד את הדקירות מלמד על הנחישות של בר-אושר בעת ביצוע המעשים, "לחבול במתלוננת ויהי מה, תוך שהיא נאבקת באסירות אחרות". "היא המשיכה משך שניות ארוכות להפעיל כוח מתנגד כדי להשיג את מבוקשה", הוסיף השופט, והדגיש כי הפציעה שנגרמה למתלוננת תותיר "סימן שלא ימחה".

"זוהי נאשמת אשר ממשיכה במעשיה האלימים גם בתוך כתלי הכלא והיא מסכנת את שלום ציבור האסירות, כאשר בכל פעם מחדש היא מוצאת לעצמה תירוץ מוזר, אשר יצדיק את האלימות החמורה שבה היא נוקטת", הוסיף השופט מזרחי והגיע למסקנה ברורה כי "הנאשמת אינה מורתעת מעונשי מאסר בפועל ומענישה מצטברת. יש לקבוע את עונשה בתוך המתחם, ברף הבינוני, באופן שישיב לה כגמולה, יוסיף הרתעה אישית ויתרום להרתעת הרבים – אסירים שכמותה החושבים על פתרון סכסוך בדרך אלימה".

לשופט נותר לקבוע האם בר-אושר בת ה-46 תרצה את המאסר במצטבר או בחופף. "אין כל הנמקה שתוביל להפעלת המאסר המותנה באופן חופף, או לחפיפת עונש המאסר בפועל שלהלן, לעונש מאסרה הנוכחי, שהרי מדובר בנאשמת אלימה, חזרתית, אשר ביצעה את המעשה בתוך כותלי הכלא, שיש צורך להדגיש כלפיה את ההרתעה הפרטית ושיש להבהיר לה ולאסירים שכמותה, כי תקופת מאסר ארוכה ככל שתהיה אינה מקימה חסינות מפני ענישה נוספת, מצטברת, נוכח מעשי עבריינות נוספים", קבע השופט.

לבסוף גזר השופט על בר-אושר 16 חודשי מאסר, והפעיל מאסר מותנה במצטבר, כך שבסך הכל תרצה שנתיים נוספות של מאסר בפועל, שיתווספו למאסרה הנוכחי. כמו כן הוטל עליה מאסר מותנה והיא חויבה לשלם פיצוי של 10,000 שקל לאסירה שאותה דקרה.