ועדת חוקה של הכנסת ערכה ביום רביעי דיון ראשון בהצעת החוק הממשלתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין, באמצעים לא חוקיים (15 ינואר).
התיקון המוצע בפקודת הראיות יעגן ואף ירחיב את כללי הפסילה שנקבעו על ידי בית המשפט העליון. לפי הצעת החוק, "בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה".
יוזם החוק, שר המשפטים גדעון סער, שזהו אחד מחוקי הדגל שלו, השתתף בישיבת הוועדה ואמר כי הפרקליטות, המשטרה והיועמ"ש ביקשו לצמצם את שיקול הדעת הרחב שמותירה הצעת החוק לבתי המשפט לפסול ראיות. הפרקליטות, המשטרה והיועמ"ש תמכו ב"תיחום שיקול הדעת" של בתי המשפט והכנסת רשימה סגורה של שיקולים לחוק לצורך "הבניית שיקול הדעת השיפוטי" במצבים כאלה.
"היו גורמים שהיו מעדיפים שהדבר הזה לא יעוגן בחקיקה", הוסיף סער.
בסופו של דבר דעת הרוב בוועדת ארבל – הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושא סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל – תמכה בהצעת סער לפתוח שיקול דעת רחב לבית המשפט, בבואו להחליט האם לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. עכשיו החוק מונח לפתחה של הכנסת.
הנוסח מחיל כלל פסלות על הודעות נאשם, כל עד אחר וראיה חפצית, אך מדובר בכלל פסלות יחסי ולא מוחלט. סער ציין: "כאשר בית המשפט בא להחליט, הוא צריך לאזן ולשקלל עד כמה היתה חמורה פעולת הרשות שפעלה שלא כדין, לבין חומרת העבירה והערך בקבלת הראייה".
סער הוסיף כי "גם בבית המשפט האמריקאי היתה נסיגה מכלל גורף של 'פרי העץ המורעל', ובשנים האחרונות מתרחבת המגמה שלא לפסול ראיות שהושגו בניגוד לדין, אבל לא בזדון אלא בתום לב… אני סומך על בתי המשפט שלנו שהם יבחנו בכל מקרה ומקרה מה נכון".
לדברי השר, "החוק מעגן את העיקרון שעל פיו הרשויות צריכות לפעול בגדרי החוק". כחלק מחיזוק זכויות האזרח, ייצא בקרוב משרד המשפטים במהלך נרחב עוד יותר ויפרסם הצעת חוק נוספת – "חוק יסוד זכויות במשפט", שיעגן זכויות חשודים ונאשמים בחקירה ובמהלך משפט, במעמד חוקתי.
באופן נדיר לכנסת הנוכחית, הביעו בישיבת הוועדה חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, תמיכה בהצעת החוק, אם כי יש שהציעו אף להרחיבה. ח"כ שמחה רוטמן הציע לקבוע בחקיקה פסילת ראיה לא חוקית כ"ברירת מחדל", אלא אם יש חריג המצדיק זאת.
ח"כ שרן השכל אמרה כי מדובר "בכלי שנותן יכולת פיקוח על המשטרה".
נציג המשטרה והפרקליטות בדיון הביעו הסתייגות. סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור טכנולוגיות במטה הארצי: "חשוב לא להפוך את הדין הפלילי מדין של ראיות לדין של נהלים.. .כאשר אנחנו מוציאים אדם שהוא אשם בביצוע עבירה מסוימת לחופשי בגלל זיכוי או פרט טכני כזה או אחר".
השר סער התפרץ לדבריו: "זה לא פרט טכני. השגת ראיה שלא כדין – המשמעות שלה היא פעולה של רשות אכיפת חוק נגד החוק".
עו"ד נעמי גרנות, המשנה למנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות: "נקודת המוצא היתה ואמורה להישאר חקר האמת, והפיכת ברירת המחדל כפי שביקש ח"כ רוטמן הופכת את היוצרות ואומרת שברגע שקרתה איזושהי תקלה נפסול ונוותר על חקר האמת".
עו"ד טליה גרידיש ועו"ד נחשון שוחט השתתפו בישיבה כנציגי לשכת עורכי הדין. בנייר עמדה של הלשכה לחברי הכנסת נאמר כי "פסילת ראיה אשר נגועה באי חוקיות, מקדמת את שלטון החוק… מתן הכשר שיפוטי לפעולות של רשויות האכיפה, אשר נעשות בניגוד לחוק, יוצר פגיעה של ממש באמון הציבור וביושרה של מערכת המשפט. הדרך האפקטיבית ביותר להרתעת גורמי האכיפה מפני הפרה עתידית של החוק – הינה פסילתן של ראיות שהושגו באמצעים פסולים. התיקון מהווה אבן יסוד בהגנה על זכויות חשודים ונאשמים ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו".
"הכלל צריך להיות מאוד ברור", אמרה עו"ד גרידיש. "פגיעה מהותית בהליך הוגן צריכה לפסול ראיה. נוסח החוק מאוזן. הלשכה מתנגדת לקביעת קריטריונים קשיחים לפסילת ראיות, על מנת לא להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט, ולאפשר הרחבת היישום של פסילת ראיות בתיקים עתידיים. עמדת הלשכה עולה בקנה אחד עם עמדת הרוב בוועדת ארבל לסדר דין הפלילי. כל שינוי של הצעת החוק בדמות קריטריונים לבחינת הראיה הלא חוקית , יפגע בשיקול הדעת השיפוטי ויצמצם אותו ויחטא למהות החוק ותכליתו, וגם להתקדמות בפסיקה".
