המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על קולת העונש שנגזר על ליאור סולומון (51), עובד רשות ההגירה שהורשע בעבירות שוחד מיני ופגיעה בפרטיות. על סולומון נגזרו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
סולומון היה אחראי על לשכות מנהל האוכלוסין במחוז צפון ב"דסק האתיופי", ועסק בכך עד למעצרו במרץ 2016. הוא היה מוכר בקרב רבים מבני הקהילה האתיופית בישראל כבכיר ברשות ההגירה וכבעל כוח והשפעה. הדבר הוביל לכך שרבים מבני הקהילה פנו אליו לקבלת סיוע בעניינים הקשורים לתפקידו.
לפי כתב האישום נגדו, סולומון נהג לאתר מבין הפניות שהגיעו לידיו נשים המשתייכות לעדה האתיופית, מרביתן גרושות או פרודות שמצבן הכלכלי היה קשה, או נשים שגידלו ילדים לבדן וללא עורף משפחתי בישראל, שביקשו לפעול על מנת לסייע בהבאת בני משפחתן ארצה (באופן זמני או קבוע).
נטען כי סולומון ניצל את מעמדו ואת תפקידו מול הנשים, ניהל עמן שיחות ארוטיות ובהמשך אף יזם מפגשים עם הנשים בביתן, בבית מלון או בחדרי אירוח וצימרים. במהלך מפגשים אלו קיים איתן יחסי מין או מגע מיני.
בתום הליך משפטי שבו ייצג את התביעה עו"ד שחר מלול מפרקליטות מחוז ירושלים, בית המשפט הרשיע את סולומון בשלוש עבירות לקיחת שוחד ובעבירה של פגיעה בפרטיות. במקביל הוא זוכה מעבירות שוחד נוספות שיוחסו לו בשלושה אישומים נוספים, ומעבירות מרמה והפרת האמונים.
במהלך דיון לטיעונים לעונש הפרקליטות ביקשה לגזור על סולומון ארבע שנות מאסר. אבל כאמור, בית המשפט גזר עליו עבודות שירות, ולצד זאת גם מאסר על תנאי.
בהמשך הגישה פרקליטות המדינה ערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. הערעור על הכרעת הדין מופנה הן כלפי החלטתו של בית המשפט שלא להרשיע את סולומון בעבירות של מרמה והפרת אמונים (באישומים שבהם נמצא אשם והורשע בעבירות של לקיחת שוחד), והן כלפי הענישה המקלה.
עו"ד תמר בורנשטיין, ראש תחום משפט פלילי בפרקליטות, ועו"ד אופיר טישלר מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הדגישו בערעור את חומרתם החריגה של המעשים והדגישו כי הנאשם ניצל את תפקידו לקבלת טובות הנאה מיניות משלוש נשים שנזקקו לעזרתו ו"היו חסרות יכולת של ממש לסרב לשתף עמו פעולה".
לטענת הפרקליטות, מדובר בענישה מקלה שאינה הולמת את חומרת המעשים, ואינה מרתיעה דיה. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשה מוסכמת לעיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות עד להכרעה בערעור.
את סולומון מייצגים עורכי הדין אלי פוקסברומר ותהילה פרץ-פינטו. יש לציין כי הוא הגיש בעצמו ערעור, בטענה שאין ראיות להרשעתו.
הסנגורים מסרו בתגובה: "בית המשפט כבר זיכה את ליאור מרוב האישומים בצדק, ועונשו משקף גם התייחסות של בית המשפט לאפליה שבהעמדתו למשפט על מעשים שהמשטרה סוגרת בשורותיה בדין משמעתי לכל היותר (אם בכלל), ולמחדלים כבדים של הפרקליטות בטיפול בתיק.
"מה שנתפס כשיח בין אישי ועממי בקהילות אחרות, פורש בתיק זה כשיח מנצל מצד הנשים וליאור. זו לא פעם ראשונה שעולות מאתיופיה שהעידו במשטרה זכו ליחס שונה ומשפיל.
"בית המשפט מתח ביקורת על כך שאחת מצוות התובעים הכינה וליוותה עדה שהיא בת דודתה. ניגוד אינטרסים חמור זה לא גולה לבית המשפט זמן רב על ידי התביעה. הסניגוריה הציבורית תמשיך להילחם באפליה של יוצאי אתיופיה ברשויות החוק. לא ניתן להשלים עם ניהול הליך בידי התביעה בניגוד עניינים וללא שקיפות כלפי בית המשפט".
עורכי הדין פוקסברומר ופרץ פינטו הוסיפו כי לאור היכרותם "עם מלוא העדויות והחומר בתיק, משוכנעים שליאור חף מפשע ופעל בנאמנות מלאה בעבודתו הרגישה. אנו מקווים שיזכה לצדק בערעור ויזוכה גם ממה שהורשע".
