לפי כתב אישום שהוגש לפני כשנה נגד מחמד מדיגם (23) מרהט, ב-30 במרס 2020 הוזעקו שוטרי תחנת רהט לקטטה שלוותה בקולות ירי בשכונה מספר 25 בעיר. כאשר הם הגיעו למקום הבחינו השוטרים במדיגם שרץ מהמקום כשבידיו נשק. כאשר זיהה את השוטרים הוא הסתובב והחל לברוח לכיוון ממנו הגיע. לאחר מרדף נעצר בעודו מחזיק רובה קלצ'ניקוב ובהמשך גם אותרה מחסנית לרובה סער מסוג גליל שאותה נשא והיתה טעונה ב-32 כדורים.
לאחר דין ודברים בין הפרקליטות לבין סנגורו של הנאשם, עו"ד נאשף דרוויש, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, ממנו נמחקה עבירת הפרעה לשוטר. בהתאם להסדר, הנאשם טען כי קיבל את הנשק מספר רגעים לפני מעצרו מאדם מבוגר שביקש ממנו להסתיר את הנשק בקרבת מקום. נציגת התביעה ציינה מנגד כי אין לה יכולת לסתור או לאשר את הטענה.
שלב הטיעונים לעונש נפתח, והסנגור הזכיר כי הנאשם החזיק בנשק באופן רגעי בלבד. אלא שאז התביעה התנגדה לטיעון זה בנימוק שהוא סותר גרסה אחרת שמסר הנאשם קודם לכן, לפיה מצא את הנשק בשטח פתוח, הביא אותו כדי להראות לחבריו, ואז נתקל בשוטרים.
בעקבות המחלוקת, הסנגור ביקש ארכה של מספר ימים לשקול את צעדיו, והדיון נדחה למועד אחר. בישיבה לאחר מכן, לאחר דין ודברים בין הצדדים, התביעה הצהירה כי תקבל את טענת הנאשם שקיבל את הנשק מספר רגעים לפני שנראה על ידי השוטרים.
שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית טיפולית לנאשם. בתסקיר צוין כי הנאשם הביע קושי בשיתוף נסיבות העבירה, וכי קיימת אי בהירות ביחס לקיומם של סכסוכים בסביבתו.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשי הנאשם וסברה כי העונש ההולם הוא שלוש שנות מאסר.
מנגד, עו"ד דרוויש טען כי ניתן להסתפק בעבודות שירות.
השופט אליהו ביתן קבע כי מכתב האישום לא ניתן ללמוד האם קבלת הנשק היתה מתוכננת מראש, ולכן יש להניח לטובת הנאשם כי כי היא לא היתה מתוכננת. השופט הוסיף כי הנאשם נשא את הנשק והתחמושת בעצמו, כך שחלקו בביצוע העבירה מרכזי, בעוד שזהותו של אדם נוסף שהיה מעורב במקרה אינה ידועה.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים והנסיבות בתיק, השופט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר, נוכח היעדר עבר פלילי, חייו הנורמטיביים בטרם ביצע את העבירה, וחיסכון זמן שיפוטי, השופט גזר על מדיגם 18 חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי.
