ההסדר והעונש לעיסאם ג'רושי בתיק תקדימי של הפרות צו שיפוטי

שתף כתבה עם חברים

מתוך 15 הפרות של צו הגבלה שיפוטי לפי החוק החדש להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, נותרו שתיים בלבד. נציג הפרקליטות: "צריך לקחת בחשבון את התקדימיות שבאירוע"

עיסאם ג'רושי - חיצונית
עיסאם ג'רושי

חודשיים לאחר שהועמד לדין על הפרת צו הגבלה שיפוטי, בית משפט השלום ברמלה גזר את דינו של עיסאם ג'רושי (30) מרמלה, שהורשע בכתב אישום "מצומק" נוכח תקדימיות ההליך ועתירה לבג"ץ שעודנה תלויה ועומדת.

תזכורת: בספטמבר 2015 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ג'רושי, שייחס לו 15 הפרות של צו הגבלה שיפוטי שהוטל עליו לפי החוק החדש שעניינו הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה.
כמו כן יוחסה לג'רושי עבירה של השמדת ראיה.

מדובר בכתב אישום תקדימי ראשון נגד בכיר בארגון פשיעה, בטענה שהפר בשיטתיות צווים שיפוטיים שהוצאו לפי החוק החדש שנועד למאבק נגד ארגוני פשיעה.
צו שהוטל על ג'רושי כחודש לפני כן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קבע מגבלות תנועה, בהן איסור כניסה לערים רמלה, לוד, חיפה, תל אביב-יפו וירושלים.
כמו כן נקבעו מגבלות שימוש בטלפון ואיסור יצירת קשר עם גורמים החשודים כקשורים לארגון הפשיעה.

בין היתר נטען בכתב האישום המקורי כי הנאשם שוחח עם גורמים שונים שאסור היה לו להיות בקשר עמם, באמצעות יישומונים אינטרנטיים, בניגוד להוראות הצו.
כתב האישום מפרט מי הם אותם אנשים שאיתם שוחח ג'רושי: אדם אבו דיב, אסמה אל הוזייל, אחמד עזמי ג'ארושי, איברהים אלווחוואח וברוך זוארץ.

כמו כן נטען כי הנאשם הפר תנאים נוספים שהוטלו עליו במסגרת הצו, בכלל זה שהייה מחוץ למקום מעצר הבית באילת שלא בזמנים שהותרו לו, ושהייה בסמוך לכניסה לשכונת ג'ואריש ברמלה.

מכתב האישום עלה גם כי הנאשם החזיק טלפון שאותו הסתיר מהמשטרה, שבו הותקן יישומון וואטסאפ שאיפשר לו ליצור קשר עם אחרים. לפי כתב האישום, בהמשך הרס הנאשם והשמיד את הטלפון כדי למנוע את השימוש בו כראיה.

התשתית הראייתית שגיבשו חוקרי ימ"ר מרכז התבססה בין היתר על האזנת סתר, הן למכשיר הטלפון של ג'רושי והן בעמדת האזנה בחדרו במלון.
כמו כן, התיק כלל מחקרי תקשורת, צילומים ממערכת "עין הנץ", פלט מערכת איתוראן שתיעד את יציאתו של הנאשם מהמלון בו שהה, דוחות פעולה, צילומי אבטחה ודוחות עיקוב.

במהלך דין מול הפרקליטות הצביעו הסנגורים – עו"ד שחר חצרוני ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, עו"ד ירון גיגי ועו"ד ווליד כבוב – על קשיים ראייתיים ביחס לרוב האישומים בכתב האישום המקורי, שכלל עשרה אישומים.

בסופו של דבר השתכנעו בפרקליטות להגיע להסדר טיעון, תוך הגשת כתב אישום מתוקן ו"מצומק" שכלל שני אישומים בלבד על הפרות צו הגבלה שיפוטי לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה.

אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>

במסגרת ההסדר עתרו הצדדים להטיל על הנאשם שמונה חודשי מאסר וקנס. השופטת דורית סבן נוי הרשיעה את ג'רושי בשתי העבירות.

נציג הפרקליטות אמר עם הצגת ההסדר: "לקחנו בחשבון שיקולים ראייתיים שגם הובילו אותנו לתיקון משמעותי בעובדות כתב האישום המתוקן, את החיסכון בזמן שיפוטי שהוא ניכר ומשמעותי, במיוחד בתיק זה לאור ריבוי העדים, ריבוי ומורכבות הראיות בתיק, גם היבטים משפטיים שנוגעים גם לסעיף העבירה בה הורשע הנאשם וגם לסוגיות שעולות מהתיק הקונקרטי".

כמו כן לקחו בחשבון בפרקליטות נסיבות משפחתיות של הנאשם. "בסופו של דבר, לקחנו בחשבון גם את הכלל שאומר שמדיניות ענישה והחמרה בענישה נבנים עקב בצד אגודל ולכן, יש צורך להשית על הנאשם ענישה שמצד אחד מרתיעה והולמת ומנגד מתונה ולוקחת בחשבון את התקדימיות שבאירוע", אמר נציג הפרקליטות.

בהקשר זה יש לציין כי בימים אלו תלויה ועומדת בבית המשפט העליון עתירת בג"ץ שהוגשה בסוגייה על ידי האגודה לזכויות האזרח. בית המשפט העליון מתבקש לדון בתוקפו של החוק הזה.

בסופו של דבר גזרה השופטת על ג'רושי שמונה חודשי מאסר שיחושבו מיום מעצרו, מאסר מותנה וקנס בסך 100 אלף שקל.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *