לפנות בוקר ה-18 בינואר נהג ק"ד מבת-ים ברכבו ונעצר על ידי שוטרים במחלף לה-גווארדיה. בדיקת ינשוף שנערכה לו גילתה כי בגופו 739 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, הרבה יותר מהמותר על פי חוק (240 מיקרוגרם). רישיונו של הנהג נפסל מנהלית ל-30 יום והוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות.
כאשר הסנגורית, עו"ד סבטלנה ברומברג, קיבלה את חומר הראיות, היא איתרה בתיק ליקויים רבים. בין היתר, היא הבחינה בכך שהשוטר שעיכב את הנאשם לבדיקת שכרות כתב כי מילא את המזכר בדיעבד, "לבקשת התובעת". עו"ד ברומברג הסיקה מכך שהמזכר נכתב מספר חודשים לאחר האירוע עצמו, ולא בזמן אמת, והציגה נתון זה לתביעה המשטרתית.
מלבד מחדל עיקרי זה, הסנגורית גילתה בתיק ליקויים נוספים. כך למשל, הדוחות שנכתבו בתיק לא היו חתומים, והשוטר שעיכב את הנאשם לא רשם שהנאשם הוא שנהג ברכב. זאת ועוד, למרות שהנאשם נכשל בבדיקת מאפיינים (הצמדת אצבע לאף וכדומה), השוטר שערך בדיקה זו לא חתם על הבדיקה.
עו"ד ברומברג טענה כי מאחר שהשוטר לא מילא את המסמכים בזמן אמת, לא ניתן להוכיח שהיתה השגחה רציפה על הנאשם בפרק הזמן שבין עיכובו לזמן שבו התבצעה בדיקת הינשוף. יש לציין בהקשר זה כי לפי החוק מתחייבת השגחה רציפה על הנאשם מהרגע בו עוכב ועד לבדיקת הינשוף, על מנת לוודא כי לא שתה, לא אכל ולא עישן ברבע השעה שבין העיכוב לבדיקה.
עוד היא ציינה בהקשר זה, כי השוטרת שביצעה את הבדיקה "קיבלה" את הנאשם בשעה 4:12, ושלוש דקות לאחר מכן היא כבר ערכה לו את הבדיקה.
בעקבות כשלים ראייתיים אלה ואחרים, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש לבית המשפט לתעבורה בבת-ים כתב אישום מתוקן שבו הומרה עבירת "נהיגה בשכרות" ל"נהיגה במצב השולל שליטה ברכב".
השופטת רוית פלג בר-דיין כיבדה את ההסדר והטילה על הנאשם 30 ימי שלילה בניכוי 30 ימי הפסילה מנהלית, כך שלמעשה רישיונו לא ייפסל לתקופת זמן נוספת. בנוסף הטילה השופטת על הנאשם 1,000 שקל קנס (10 דצמבר).
