תנועת אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, עקב ההתערבות הפוליטית במשטרת ישראל, כפי שחשף ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, באיגרת הפרישה שפרסם בשבוע שעבר לאחר בחירת השר אוחנה בניצב קובי שבתאי כמפכ"ל הבא.
ניצב כהן שפיקד על המשטרה רק כממלא מקום במשך שנתיים, מאז "פיטוריו" של המפכ"ל אלשיך, ולא זכה במינוי הקבוע, רמז כי הדף והתנגד להתערבות השר בעבודת המשטרה. כהן כתב באיגרת פומבית לשוטרים גם כי העובדה שהממשלה לא מינתה מפכ"ל כשנתיים ו"תקעה" את הארגון נובעת משיקולים פוליטיים.
"לצד האתגרים המוכרים", כתב ניצב כהן, "בתקופה האחרונה נאלצתי להתמודד עם אתגרים מסוג חדש: ניסיונות להתערבות בעבודת משטרת ישראל; מעורבות שאין לה מקום בארגון ולא נתתי לה יד. לנגד עיניי עומדת כל העת חובת השמירה על עצמאות המשטרה. לכן, עשיתי כל שלאל ידי על-מנת להדוף ניסיונות התערבות אלו ולהותיר את המשטרה נקייה מכל שיקול זר".
"סוד גלוי הוא", המשיך ניצב כהן, "כי ניתן היה במספר הזדמנויות במהלך השנתיים האחרונות למנות מפכ"ל במינוי קבע, ולייצר יציבות בארגון". עוד רמז כהן כי העובדה שהוחלף נובעת מכך שראה "את טובת הארגון והמדינה לפני טובתי האישית".
בעקבות דברים אלה, ראשי תנועת אומ"ץ – היו"ר פליצ׳ה פלד ויו"ר המועצה הציבורית עו"ד יצחק מינא, קראו ליועמ"ש לפתוח בבדיקת חשד להפרת אמונים כנגד השר לביטחון פנים ואחרים בדרג הפוליטי. "לא ניתן להחריש נוכח הפוליטיזציה במשטרת ישראל. פעולות השר בקשר למשטרה, בשליחות נתניהו לכאורה, נגועות בניגוד עניינים ומעלות חשד לעבירות של הפרת אמונים", כתבו פלד ועו"ד מינא. "יש לפתוח בחקירה לבדיקת כל אותן שיחות, פעולות והתכתבויות הקשורות ללחץ הפוליטי על המשטרה והפגיעה בתפקודה בשנתיים האחרונות, ולבחון האם יש להעמיד לדין את המעורבים".
בהקשר זה יש לציין, שאם תיפתח חקירה כזו, מקום מרכזי יש להקדיש בה לשר גלעד ארדן שסיים את כהונת אלשיך, והיה השר לביטחון פנים במהלך רוב התקופה בה הותיר את המשטרה ללא מינוי מפכ"ל קבוע.
כהונתו של השר אוחנה סימנה עליית מדרגה, שהתבררה בטיפול בהפגנות הראשונות נגד ראש הממשלה סמוך למעון בבלפור. מאחת הישיבות של אוחנה עם ניצב כהן ומפקד משטרת ירושלים, דורון ידיד, הודלפה הקלטה בה נזף אוחנה במפקדים על "היד הרכה" בטיפול במפגינים נגד נתניהו, אותם כינה "פורעי חוק".
אוחנה המשיך במתן "הנחיות מבצעיות" למשטרה גם כאשר ההפגנות עברו לתל אביב במהלך הסגר. ב-4 באוקטובר האחרון, לאחר מעצרם וכליאתם של כ-30 מפגינים במרכז תל אביב, נכתב בפוסטה כי "מעקב אחר ההודעות הפומביות של השר לביטחון פנים מסירות את הספקות בדבר התערבות פוליטית ישירה במדיניות האכיפה. מהודעות הטוויטר מהימים האחרונים עולה שהשר נטל את מושכות ה'מפקד', מוריד הנחיות ישירות למשטרה, שאינן בסמכותו, ואינו מהסס להפעיל לחץ ישיר על המפקדים והשוטרים באופן פומבי. לחץ שאינו אופייני ביחס להתנהלות מול מגזרים אחרים".
כך, לאחר הפגנה בה משטרת תל אביב איפשרה קיום תהלוכה במרכז העיר, אוחנה תקף הודעה שהוציאה דוברות המחוז, וכתב בטוויטר: "מותר להגיד סליחה, טעינו נתקן. השוטרות והשוטרים עושים עבודה קשה וכפוית טובה. הודעת דוברות כזאת מחרבת הרבה מהמאמצים שלהם. אם משהו איננו חוקי – אסור למשטרה לאפשר ולאבטח אותו".
בהפגנה הבאה כעבור יומיים, כאפקט כמעט ישיר, משטרת תל אביב בפיקודו של ניצב דוד ביתן שינתה מדיניות ועצרה כאמור כ-30 מפגינים.
לאחר יומיים נוספים, בית המשפט אמר את דברו וביטל את כל התנאים המגבילים שהוטלו על העצורים. נציג המשטרה אף הודה בבית המשפט כי קציני החקירות של המחוז השיתו תנאי שחרור בלתי חוקיים על המפגינים שנעצרו, כאשר קבעו להם הרחקה של 30 יום ממוקדי ההפגנות – מעבר לסמכות הנתונה לקצין. גם זו עדות ללחץ מלמעלה.
השר אוחנה, לעומת זאת, שיבח את השוטרים בהזדמנות זו על היותם "ממלאים נאמנה את שליחותם".
לביטויי הלחץ הפוליטי, יש להוסיף את את הביטויים הגלויים פחות, ובתוך כך שרשרת הפרישות מן השנה האחרונה בצמרת אגף החקירות, ובראשן הודעות הפרישה של שני חוקריו הבכירים של ראש הממשלה, מפקד יאח"ה תנ"צ כורש בר נור אחרי שנתיים בלבד בתפקיד, ותנ"צ אלי אסייג, מפקד היחידה לפשיעה כלכלית בלהב 433 (יאל"כ) בחודש שעבר.
עוד יש לציין כי הודעת השר אוחנה על מועמדו לתפקיד מפכ"ל, ניצב שבתאי, ועצם הליך המינוי נכפו על השר כתוצאה מהחלטת בג"ץ שקיבל עתירה קודמת של תנועת אומ"ץ, לחייב את הממשלה למנות מפכ"ל, בהחלטה שיפוטית.
העתקי הפנייה החדשה של אומ"ץ ליועמ"ש נשלחו למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) ולוועדה לביקורת המדינה.
