בית משפט העליון קיבל את ערר המדינה והותיר במעצר את נאסר חרירי (אגבאריה), הנאשם בעבירות סחיטה, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות כלכליות שונות (26 יוני).
עם זאת, השופט אלכס שטיין מתח ביקורת על הפרקליטות והציב "דד-ליין", שלפיו חרירי עשוי להשתחרר בתנאים מגבילים בסוף שנת 2024, אם עד אז העניינים בתיק לא יתבהרו.
חרירי שוחרר ב-30 במאי על ידי בית המשפט המחוזי למעצר בית באיזוק אלקטרוני. בכך נעתר השופט המחוזי ניצן סילמן לבקשת סנגוריו של חרירי – עורכי הדין דורון נוי, יהלי שפרלינג, ג'וליאן חדאד, באסל פלאח, משה יוחאי ועומר מסארווה.
בערר שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה היא טענה למסוכנות גבוהה שנשקפת מהנאשם לציבור, בין היתר בשל ניסיונותיו לכאורה להלך אימים על העד המרכזי בפרשה, בנימוק שהעד נמלט בסופו של דבר מהארץ מחשש לחייו.
הסנגורים הציגו לבית המשפט מניעים אחרים שגרמו למתלונן לברוח מהארץ, אבל בהחלטתו להשאיר את חרירי במעצר ציין השופט שטיין כי נחשפו בפניו מידעים מודיעיניים וגם ראיות, ביניהן שיחת וידאו בין המתלונן השוהה בחו"ל לבין קצין מהיאחב"ל. השיחה מעידה לכאורה על הפחד העצום של המתלונן שאמר לקצין בשיחה: "הגיע אליי מסר: אם אתה מעיד נגדנו בבית משפט בחיפה, כל המשפחה שלך תחוסל… המסר שהגיע אליי חד משמעית שאם אני מעיד נגדם על הדברים שאמרתי הרי כל התיק נחשף בפני העורך דין שלהם… אם תעיד נחסל לך את כל המשפחה ואתה תהיה האחרון אתה רק תסתכל".
תזכורת: נגד חרירי ואחרים הוגש כתב אישום על עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, סחיטה בכוח שהביאה לכדי מעשה, עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, עשיית פעולה ברכוש אסור, שימוש בכל מרמה ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס.
מלבד חרירי שלושה נאשמים נוספים בתיק, שתי חברות בבעלותו, וחברה נוספת בבעלות אחד הנאשמים האחרים. כתב האישום כולל שבעה סעיפים, שלושה מהם מיוחסים לחרירי עצמו. בעיקרם מדובר בסחיטת א"ס, איש עסקים מתחום הבנייה.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", בבית המשפט המחוזי – השופט סילמן התרשם מטענות ההגנה על כך שהמתלונן מעורב בפרשות נוספות, מהתל במדינה ודורש כספים כדי לכסות חובות שלו לרשות המסים. עוד נקבע בזמנו כי עוצמת הראיות בתיק השתנתה באופן מהותי עקב עזיבת העד את הארץ, ההערכה שאינו מתכוון לשוב, וניסיונות הפרקליטות להביאו ארצה שעלו בתוהו.
השופט הוסיף בנימוקיו כי במסגרת התכתבויות עם העד בניסיון לשכנעו לחזור ארצה, הוא דרש תמורת עדותו סכום כסף שיכסה את חובותיו לרשות המסים. השופט סילמן ציין בהקשר זה, כי יש בכך לחזק את טענת ההגנה לפיה הקורבן חושש מגזר דין בתיק המתנהל נגדו בבית משפט השלום בטבריה, וזו הסיבה המרכזית לכך שאינו חוזר לארץ.
לאחר כחודש של בחינת טענות הצדדים, השופט שטיין החליט כאמור לקבל את הערר, תוך שהתייחס בהחלטתו להודעותיו של המתלונן. השופט התייחס לשיחת הווידאו שהוזכרה קודם: "דברים אלה, המדברים בעד עצמם, עולים כדי הוכחת האמצעי הפסול לצרכי קבלת הודעות המתלונן כראיה לאמיתות תוכנה".
השופט שטיין ציין כי המתלונן קיבל איומים ממי שמזוהה עם שני ארגוני הפשע היריבים, זה של סמיר בכרי וזה של נאסר חרירי.
אבל לדברי השופט, עוצמת האיומים אשר באו מסביבתו של חרירי היא הגבוהה ביותר, כפי שנלמד גם מתוכן האיומים וגם מעוצמת הפחד בדברי המתלונן באותה שיחת וידאו.
השופט התייחס גם לעונש שצפוי למתלונן בעקבות הרשעתו בעבירות מס בטבריה. אילו זה היה הפחד העיקרי של המתלונן, אמר השופט, סביר להניח שהוא היה מעלה את הנושא בפני חוקרי יאחב"ל בתחילת המגעים איתם, במטרה לקבל הקלה בעונש בתמורה לחזרתו ארצה ומסירת עדותו במשפט חרירי.
בשל כך, השופט סבר כי המניע הדומיננטי מאחורי בריחת המתלונן לחו"ל ואי-חזרתו ארצה הוא "פחד מנחת זרועם של חרירי ואנשי שלומו".
נוכח קביעות אלו ציין השופט: "ניתוח זה מוביל למסקנה כי בראיות המדינה לא חל כרסום ממשי או שינוי מהותי בעוצמתן. לכאורה – ואולי אף למעלה מלכאורה – הודעות המתלונן תתקבלנה כראיה לאמיתות תוכנה".
באשר למסוכנות הנשקפת מחרירי ציין השופט: "זו בלי ספק מבססת את העילה למעצרו עד תום ההליך העיקרי. מסוכנות זו נלמדת מהאמור באישומים, שמאומת בראיות לכאורה, מאמרת המתלונן על האיום שקיבל וכן מהמידע המודיעיני שהועבר לעיוני".
לפי השופט, "חרירי אינו מהסס לנקוט באלימות קשה כדי לגרום לאנשים למלא את רצונו ולהשיג את מטרותיו".
בנוסף כתב השופט בהחלטתו, כי לאור תסקיר שירות המבחן שאינו ממליץ על חלופת מעצר, אין מקום להעברת הנאשם מבית המעצר למעצר בפיקוח אלקטרוני מחוץ לכלא.
לצד החלטה זו מתח השופט ביקורת על הפרקליטות והציב למדינה דד-ליין: "לא ניתן להשלים לאורך זמן עם 'ערפל הקרב', אשר אופף את הודעות המתלונן ועוצר את בירור אשמתו של הנאשם בהליך העיקרי. המדינה אינה זכאית להיבנות מערפל זה ומחוסר הוודאות באשר לראיות העיקריות, שעל בסיסן היא מבקשת להביא להרשעת הנאשם, ללא הגבלת זמן, כאשר הנאשם שוהה במעצר ובירור אשמתו אינו מתקדם. אני מורה אפוא כי אם המתלונן לא ימסור את עדותו בהליך העיקרי עד 31 בדצמבר 2024, או לחלופין – אם עד למועד כאמור המותב אשר דן בהליך העיקרי לא ייתן החלטה הקובעת כי הודעות המתלונן תשמשנה ראיות קבילות להוכחת אשמתו של הנאשם – הנאשם ישוחרר ממעצרו בכלא ויועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני אשר ינוהל במקום ובתנאים שנקבעו בהחלטה מושא הערר".
