משרד השיכון מונע דיור ציבורי מאם חד-הורית, בנימוק שלפני 15 שנים היא היתה בעלת זכויות בדירה.
עו"ד עינבל שיר-דריי שמייצגת את האישה, טטיאנה ינוביץ (39) מרמת-גן, טוענת בערעור שהגישה לוועדת החריגים העליונה של משרד השיכון, כי מדובר בהחלטה מוטעית, מאחר שהלקוחה שלה מעולם לא היתה בעלים של דירה.
בשנת 2007 התכוונו ינוביץ ובעלה לשעבר לרכוש דירה ברחוב שמעון התרסי בצפון הישן של תל אביב, הם כבר שילמו 60 אלף דולר המהווים 31 אחוזים מעלות הבית ונרשמה הערת אזהרה לטובתם בטאבו, במקביל להערת אזהרה שנרשמה לטובת הבנק. לפי הערעור על החלטת משרד השיכון, בדיעבד התברר על ידי שמאי של בנק למשכנתאות כי לדירה לא היה היתר מגורים, ולכן הבנק סירב להעמיד לבני הזוג את המשכנתא על יתרת הסכום להשלמת הרכישה. לפיכך לא הועבר תשלום נוסף לבעלת הנכס והעסקה לא הושלמה, הגם שבני הזוג כבר נכנסו לגור בנכס.
בעקבות ההתפתחויות נגררו ינוביץ ובעלה לשעבר להליכים משפטיים מול בעלת הנכס.
הם הגישו נגדה תביעה לאכיפת הסכם המכר, והיא מנגד הגישה נגדם תביעה לביטול הסכם המכירה, בטענה לאי תשלום מלוא התמורה.
היות וינוביץ ובעלה לשעבר הפרו לכאורה את הסכם הרכישה, אך המשיכו להתגורר במקום ללא היתר, חלק מהסכום אשר שולם כמקדמה בסך של 60 אלף דולר נתפס לצורך תשלום דמי השימוש בנכס עד למציאת פתרון למשבר.
במקביל, בני הזוג ינוביץ נקלעו למשבר משפחתי והתגרשו מחד, ולמשבר כלכלי שהוביל אותם להליכי פשיטת רגל מאידך. או אז, העניין מול בעלת הנכס נדון במסגרת הליך מול הנאמן שמונה להם. לאחר משא מתן הושגו הסכמות עקרוניות על מכירת הנכס ועל אופן חלוקת התמורה בין בעלת הנכס לבין קופת הנושים של בני הזוג. רק בנובמבר 2020, טוענת עו"ד שיר-דריי, אישר בית המשפט את ההסכם בין בעלת הנכס לבין בני הזוג שנפרדו כבר, חמש שנים לאחר שהתגרשו.
לפי הערעור, במסגרת הליך פשיטת הרגל הוסכם עם הנאמן שכספי המזונות אשר ישולמו לאשה מקופת הכינוס יופקדו לחשבון הבנק הפרטי של בן-זוגה דאז. עו"ד שיר-דריי טוענת בערעור, כי בן הזוג לשעבר השתמש בכסף לצרכיו הפרטיים וגירש אותה מדירתו. מאז, טוענת ינוביץ, היא נושאת באופן מוחלט בהוצאות המשפחה והילדים, ללא השתתפות בן זוגה לשעבר. "קשיי קיום", טוענת עו"ד שיר-דריי, "הם שהביאו את המערערת להליך פשיטת רגל".
ינוביץ עבדה תמיד כקוסמטיקאית, נטען בתצהיר לערעור, ובתקופת המשבר כאשר נותרה לבד ללא בני משפחתה היו ימים בהם היא אף ישנה על ספות הטיפולים במקומות העבודה שלה.
רק בדצמבר 2021 קיבלה ינוביץ צו הפטר חובות, ומאז היא מצויה בהליך שיקום כלכלי.
"מאז שהתגרשתי אני לא מקבלת כספי מזונות מבעלי לשעבר, למעט קצבת ביטוח לאומי לילדים, שזה לא מזונות מלאים", אומרת ינוביץ בשיחה עם אתר "פוסטה", על רקע משבר הדיור שלה. "עד לאחרונה שכרתי דירה במחיר סביר בבניין ברמת גן שעובר הליך של פינוי בינוי. עכשיו אני בבעיה כי אני צריכה לפנות את הדירה תוך חודשיים, ובמצב שלי קשה לשכור דירה אחרת. אף אחד לא רוצה להשכיר דירה לפושטת רגל, הייתי פושטת רגל במשך שמונה שנים, חשבון הבנק שלי לא מסודר, אין לי צ'קים, אין לי ערבים.
"נשארתי עם ארבעה ילדים ולא ידעתי לאן ללכת, אז פניתי לדיור הציבורי ונתתי להם את כל המסמכים, אבל משרד השיכון לא מאפשר לי זכאות לדיור ציבורי בגלל שמכרתי נכס לכאורה, למרות שבפועל כונס הנכסים הוא זה שמכר את הנכס וחילק את הכסף (רובו לבעלת הנכס, פוסטה). שלחתי להם נסח טאבו, שהנכס לא היה רשום על שמי מעולם, למרות זאת הם סירבו לבקשה. נתנו לי אפשרות לערער פעם בשנה, ולכן נלחצתי ופניתי לעו"ד שיר-דריי".
בחודש ינואר השנה ינוביץ הגישה את הבקשה לסיוע בשכר דירה, שהועברה להחלטת הוועדה העליונה האזורית של משרד השיכון, שכאמור דחתה את בקשתה בטענה שבעבר היא החזיקה במחצית מהזכויות בדירה שנמכרה.
בערעור לוועדת החריגים העליונה של משרד השיכון טוענת ינוביץ באמצעות עו"ד שיר-דריי כי מגפת הקורונה פגעה קשות בעסקים קטנים, ובין היתר בענף הקוסמטיקה, כך גם נפגעה מאוד יכולתה הכלכלית להתפרנס, היא שוב נמצאת במצב כלכלי ונפשי ירוד, וחיה בדוחק רב.
"השתלשלות העניינים העובדתית מדברת בעד עצמה ומלמדת כי המערערת מעולם לא היתה בעלת זכות בנכס", כותבת עו"ד שיר-דריי בערעור, "אין ספק כי המקרה שלפנינו חריג ויש בנסיבות העניין כדי להצדיק מענה אף אם חריג, ובניגוד להוראות הנוהל. נדרש מתן מענה למערערת בדמות של קבלת סיוע בשכר דירה או מגורים בדיור ציבורי".
ממשרד השיכון טרם התקבלה תגובה והיא תפורסם לכשתתקבל.
