בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הורה לאחרונה על שחרורו של מוחמד אבו גאנם (20) מרמלה, שהועמד לדין יחד עם אחרים בתיק רצח נהאד אל-חנוני מוסא מטירה, סוכן סמוי לשעבר שנורה לפני כשנה בלוד.
בערב ה-9 ביולי התקבל דיווח במד"א על אירוע ירי ברחוב משה הס בלוד. חובשים ופראמדיקים טיפלו ופינו למרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא שלושה פצועים, בהם גבר כבן 50 במצב אנוש עם פציעה חודרת תוך כדי ביצוע פעולות החייאה, ושני פצועים קל – אישה וילד. בחלוף זמן קצר נקבע מותו של אל-חנוני. התברר כי נורה בעת שבני המשפחה חנו עם רכבם במתחם המשפחתי בלוד.
עם התפתחות החקירה עצרה היחידה המרכזית של משטרת מחוז מרכז את דודו של הקורבן, עומר מוסא (58) ואת בנו של הדוד נימר מוסא (20). נעצר צעיר נוסף – מוחמד אבו גאנם (20) מרמלה, המאורס לאחת מבנות המשפחה בלוד.
מהעדויות עלה כי אחד מהנאשמים כיוון ופגע בפלג גופם העליון של מוסא ורעייתו, באופן שגרם למותו ולפציעתה בפניה.
לפי כתב האישום, לפני כ-19 שנים שימש אל-חנוני כסוכן סמוי, ועל רקע זה שרר סכסוך מתמשך בינו לבין הנאשם עומר. סכסוך זה, כך נטען, היווה למעשה את הרקע להחלטתו של עומר לרצוח את אל-חנוני.
מכתב האישום עולה, כי בשלב כלשהו הנאשמים קשרו קשר לרצוח את אל-חנוני במהלך חג הקורבן. לאחר פעולות הכנה ותיאום, כך נטען, ב-9 ביולי סמוך לשעה 22:50 הגיע ניהאד למתחם בלוד כשיחד עמו אשתו ושלושת ילדיו, לסעודת חג הקורבן אצל קרובי משפחתו. מהחקירה עולה כי נימר נכנס למתחם, פנה לנוכחים במקום, שאל מי נמצא במתחם ובירר איזה רכב שייך לניהאד. אחד מהנוכחים הצביע על הרכב.
עוד נטען, כי סמוך לשעה 23:02 ניגשו ניהאד, אשתו ושלושת ילדיהם לרכב במטרה לעזוב את המקום. לפי האישום, בעוד הרכב מונע, עומר יצא מאזור הדיר כשהוא אוחז באקדח וחובש כובע גרב, והתקרב לעברם. נטען כי הוא ירה לעבר הרכב מטווח קצר יותר משלוש יריות לעבר פלג גופו העליון של ניהאד, ומיד לאחר מכן נמלט מהמקום ועלה על קטנוע שבו נהג אבו גאנם. יחד השניים נמלטו מהמקום למתחם מגורי אבו גאנם.
כתוצאה מהירי נפגע ניהאד אנוש ומת מפצעיו. אשתו נפגעה בפיה, נותחה ואושפזה למשך יממה.
לפי כתב האישום, ב-13 ביולי, לאחר שנודע לעומר כי נודע למשטרה שהקטנוע מעורב ברצח, הוא שפך בנזין על הקטנוע במטרה להצית אותו. כאשר הזעיקו השכנים משטרה, הוא נמלט מהמקום.
התשתית הראייתית כוללת עדויות – ביניהן של עדי ראייה אשר זיהו חלק מהנאשמים. כמו כן בתיק צילומי אבטחה, דוחות פעולה של שוטרים שתפסו מסיכה במתחם מגוריו של עומר, שרידי ירי על כובע, די-אן-איי על המסכה שעשוי להתאים לעומר, איכונים טלפוניים, ועדויות על הסכסוך עם הקורבן.
בנוסף, טביעות אצבע של עומר נמצאו על גבי בקבוק בנזין ששימש לניסיון הצתת הקטנוע.
לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של השלושה עד תום ההליכים. בנוגע לשני הנאשמים האחרים, נקבע זה מכבר על ידי בית המשפט כי מעצרם יוארך עד תום ההליכים.
בתוך כך, לגבי אבו גאנם, שנטען כי מילט את הרוצח מהזירה ולאור כך הואשם בסיוע לרצח ובסיוע לניסיון רצח וקשירת קשר לפשע, טען סנגורו עו"ד ווליד כבוב, לכרסום בראיות.
השופט עמית מיכלס שלח את אבו גאנם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לצורך בדיקת התאמתו לשחרור באיזוק אלקטרוני.
התסקיר לא בא בהמלצה לשחרור הנאשם ממעצר ואף לא המליץ על המשך מעצרו באיזוק אלקטרוני. או אז בחן השופט את הראיות וקבע כי חלקו מצומצם יותר מחלקם של שני הנאשמים האחרים, הראיות נסיבתיות וקיימות סימני שאלה בנוגע למודעותו למעשי האחרים. השופט הוסיף כי אולי אף קיימת חולשה מסוימת בתרחיש של הפרקליטות.
עם זאת קבע השופט כי אבו גאנם היה שותף מלא למעשי הנאשמים האחרים. לאחר שקלול, השופט הורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
עו"ד כבוב הגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט העליון, אך יממה לפני שהתקיים הדיון הסכימה הפרקליטות לשחרור הנאשם באיזוק אלקטרוני. הצדדים חזרו לבית המשפט המחוזי, שם נקבעו תנאי השחרור באיזוק. בהמשך שוחרר הנאשם למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים.
