מבקר המדינה על מחדלי תעבורה של כלי רכב כבדים

שתף כתבה עם חברים

מחסור בנהגים והכשרות מדריכים, אין פיקוח על שעות הנהיגה, מיעוט תחנות ריענון ואי הסדרת מכשיר הטכוגרף למרות החלטת ממשלה בת 15 שנים. רשימת המחדלים בדוח מבקר המדינה המספק סיבות למעורבות משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים רבות

בדיקת משאית במהלך מבצע אכיפה משטרתי (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

מעורבותם של משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים גבוהה יחסית לסוגים אחרים של כלי רכב, ומצבה של ישראל בתחום זה חמור יותר מזה של מרבית המדינות המפותחות. כך קובע דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפרק שכותרתו "בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים".
המבקר כותב בדוח כי האחריות לטיפול בנושא בטיחות כלי רכב כבדים מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים מבלי שיש גורם מרכזי שמטפל בנושא. בביקורת על משרד התחבורה מציין המבקר בהקשר זה, כי המשרד החל להכין תוכנית אב להובלת מטענים בשנת 2007, אך עד יום כתיבת הדוח הכנת התוכנית לא הסתיימה. בהקשר הזה מציין המבקר כי אין הליך מסודר לאיסוף מידע בדבר הובלת מטענים במשאיות, ולא נערך סקר משאיות ארצי מקיף מאז שנת 1990 (!).

המבקר מונה מספר מחדלים "התורמים" למעורבות כלי רכב כבדים בתאונות דרכים:
– נמצאו ליקויים באופן ההכשרה העיונית והמעשית של נהגי רכב כבד: נהגים רבים הוכשרו במסגרת תוכנית לימודים לא עדכנית ונמצאו חוסרים בחומרי לימוד; אין בישראל מגרשי הדרכה המיועדים לכלי רכב כבדים; נמצאו חוסרים בהכשרה בנושא הובלת מטענים; ליקויים בהכשרה ותנאי סף של מדריכים בקורסים עיוניים, מורי נהיגה ובוחני נהיגה, ומפקחים על בתי ספר לנהיגה בתחום זה.
– לא הוסדרה חובת חניכה לנהגי רכב כבד בתקופה שלאחר קבלת רישיון, לא הוסדרו עבורם השתלמויות תקופתיות ולא ננקטו פעולות להתמודדות עם המחסור הקיים בנהגי רכב כבד.
– חסר פיקוח על שעות נהיגה ומנוחה של נהגי כלי רכב כבדים, בעיקר בשל המחסור בנהגים ומקומות מנוחה וריענון למשאיות.
– אי הסדרת השימוש ב"טכוגרף" שצפוי להביא לשיפור של ממש בכל הקשור לפיקוח ואכיפה בנוגע לעמידת הנהגים בכללי שעות נהיגה ומנוחה. זאת, למרות החלטת ממשלה משנת 2005, המחייבת את התקנת המכשיר החכם ברכבים כבדים.

משאית מחצה מכונית בתאונת דרכים (צילום להמחשה: משטרה)

– ירידה בפעילות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה. בהקשר זה יש לציין כי מספר העובדים בתחום זה פחת, ולפי הדוח פעילות הניידות מבוצעת ללא תוכנית עבודה מגובשת, ברובה באופן ידני, ומערכות המחשוב מיושנות. כמו כן קיים מחסור בקציני בטיחות, ואין דרישה שקצין הבטיחות יהיה בעל ניסיון מעשי. משרד התחבורה אינו מקיים השתלמויות תקופתיות מסודרות לקציני הבטיחות.
– אין מגבלה לגיל המשאית, כך שמשאיות ישנות ולא תקניות עולות לכביש. בהקשר לכך מציין המבקר את השילוב הקטלני בין משאיות ישנות ולא תקניות לבין התשתיות הקיימות שחסרות בשוליים רחבים, נתיבי זחילה וחניוני לילה.

המבקר ממליץ למשרד התחבורה, משרד המשפטים, משרד החוץ, המשרד לביטחון הפנים, למשטרה ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) לשתף פעולה על מנת להסדיר בהקדם את השימוש בטכוגרף דיגיטלי וכן להסדיר את הכללים בנושא שעות נהיגה ומנוחה. כמו כן ממליץ המבקר למשרד התחבורה לבחון את מצבת ניידות הבטיחות, מכשירי השקילה ואיוש כוח האדם ולהכין תוכנית להגברת אפקטיביות הבדיקות לכלי הרכב הכבדים.
כמו כן ממליץ המבקר שמשרד התחבורה יבחן את מתכונת העסקת קציני הבטיחות ויבחן גיבוש מודל אשר ייצר את האיזונים הנדרשים בין בעלי התפקידים השונים – קציני הבטיחות, בעלי החברות, מנהלי החברות והנהגים.
לצד הביקורת, המבקר גם משבח את משרד התחבורה על איחוד יחידות במשרד: באוקטובר 2019 אוחדו מרבית היחידות האחראיות לטיפול בכלי רכב כבדים, בכפיפות למנהל התנועה במשרד. את הרלב"ד משבח המבקר על הקמת מערכת מידע לחקירת תאונות, המאפשרת חקירת נתונים.
המבקר ציין לטובה גם שוליים רחבים ותחנות ריענון לנהגי משאיות בכביש 6.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בתחום הובלת המטענים היבשתית ובטיחותם של כלי רכב כבדים. מנכ"ל המשרד הורה על הקמת צוות בין משרדי, הכולל את כל הגורמים הרלוונטיים, שמטרתו לקדם פרויקטים רבים וחדשניים בתחום, ולהתמודד עם בעיית המחסור בנהגים. משרד התחבורה הקים לפני כשנה אגף פיקוח ובקרת רכב, האחראי לנושאי בטיחות רכב כבד והובלת חומרים מסוכנים. לאגף הוקנו סמכויות רגולטוריות ובימים אלה מתבצעת עבודת מטה נרחבת לגיבוש מדיניות כוללת בנושא לטובת שיפור מיידי ככל הניתן של הבטיחות ברכבים אלו. משרד התחבורה מקדם מזה מספר שנים את חובת השימוש בטכוגרף דיגיטלי המקובל באירופה לצורך אכיפה ובקרה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד. הנושא מורכב ורב-תחומי, ודורש תיאום עם משרדי החוץ, הכלכלה, ביטחון הפנים, משטרת ישראל וגורמים נוספים, לצד בחינה מעמיקה של הטכנולוגיות הקיימות בתחום בעולם ופיתוח מחשובי להנפקת כרטיסי הטכוגרף וקידודם".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות התעבורה, כבר בשנת 2017 הוקמה באגף התנועה של המשטרה היחידה לרכב כבד, ומאז היא עוסקת באכיפה ממוקדת נגד עבירות המבוצעות ע״י נהגי כלי רכב כבד בהתאם ליעדים שהוגדרו בתכנית העבודה. בשנה האחרונה הרחיבה היחידה את פעילותה תוך שימוש במשקלים ניידים לאיתור מטענים חורגים ולהגברת אפקטיביות האכיפה. שוטרי היחידה עוברים הכשרות ייחודיות ומקצועיות בתחום הרכב הכבד ומקבלים מגוון כלים ואמצעים המאפשרים להם לבצע אכיפה ממוקדת ומקצועית לצד האכיפה המתבצעת ע״י כל שוטרי התנועה. פעילות המשטרה ובפרט היחידה, מייצרת הרתעה גם בקרב מנהלי צי רכב גדולים נוכח העובדה שמבוצעת במקרים המתאימים אכיפה גם בגין אחריות שילוחית, לרבות העמדה לדין בעלי חברות ובכירים בחברה.
"בנוגע לאכיפת שעות הנהיגה ומנוחה, הרי שאגף התנועה תומך בהכנסת טכוגרף דיגיטלי ואף ביקש לתקן את התקנה הרלוונטית לאורך השנים בכדי להבטיח יכולת אכיפה אפקטיבית בנושא. לצד האמור מתבצעת אכיפה משטרתית גם בהקשר זה, בעקבותיה מושבתים מדי שנה עשרות משאיות. נמשיך לאכוף את חוקי התעבורה גם כלפי רכבים כבדים בכל הכלים והאמצעים שברשותנו, הכל למען בטיחותם ושלומם של משתמשי הדרך".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *