משבר הקורונה אילץ את גופי האכיפה ומערכת המשפט לחזור לפתרון של היוועדות חזותית, שנזנח לאחר שנוסה כפיילוט בדיוני בתי המשפט לפני עשור. בשנת 2007 אושרה בכנסת הוראת שעה המסדירה דיוני הארכות מעצר באמצעות שיחות ועידה, מבלי לטלטל את העצור בכבישים ולהוציא תקציב עצום על יחידת הליווי והאבטחה נחשון. הפיילוט נערך בהיקף קטן, בשישה אחוז מכלל המעצרים, ומחקר הערכה שליווה אותו מצא שביעות רצון גבוהה יותר מדיונים בהיוועדות חזותית בהשוואה לדיון פרונטלי. למרות זאת, התנגדות נחרצת של הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין – גנזה את הניסוי והביאה להפסקתו.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המליץ בדוח חדש המתפרסם היום, על יישום היוועדות חזותית בבתי המשפט באופן קבוע. הדוח נכתב והושלם לפני משבר הקורונה, ובצירוף מקרים הוא הולם בדיוק את התקופה.
לפי נתוני משטרת ישראל, 174 אלף מעצרים בוצעו בשנים 2016-2018, ובכ-35 אחוז מהתיקים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. שופט מעצרים טיפל בממוצע ב-21 עצורים ליום, אך בבית משפט השלום בתל אביב הממוצע היומי גבוה פי ארבעה. מדי יום מבוצעים 700 זימונים לדיונים של כלואים ממזכירויות בתי המשפט ברחבי הארץ אל שב"ס, ויחידת נחשון מובילה בדרכים כ-400 אלף כלואים ל-200 אלף דיונים משפטיים בהיקף שנתי. משך הדיון הממוצע בתיק מעצר הוא שבע דקות, אך הסעת העצורים נפרסת על מרבית שעות היממה, ולעתים גם מספר ימים, כאשר מתקן הכליאה מרוחק.
ועדה שהוקמה על ידי שר המשפטים יעקב נאמן הציעה בשנת 2013 כי ברירת המחדל תהיה לקיים דיון בהיוועדות חזותית בלי לבקש את הסכמת העצור, למעט ארבעה דיונים ראשוניים, שבהם לא ניתן לוותר על נוכחות הנאשם, אלא בהסכמתו ובהסכמת סנגורו – מעצר ימים, מעצר עד תום ההליכים, שלב הקראת כתב האישום ודיון ראשוני לפני השופט הדן בתיק. הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין מסרו את התנגדותם הנחרצת, מחשש לפגיעה בזכויות העצור, פגיעה בהתרשמות בלתי אמצעית של השופט וחשש ליצירת קושי בתקשורת בין החשוד לסנגוריו.
האוצר שב והעלה הצעות לקידום חקיקה, אך טורפד על ידי הגורמים המקצועיים, למעט המשטרה שתמכה בפתרון שייעל את הדיונים ויפנה לה זמן נוסף לחקירת עצורים. יש להניח כי הקורונה והיישום הנרחב של היוועדות חזותית ככורח באלפי דיוני המעצר בחודשיים האחרונים, ישנו את עמדת המערכת לגבי סוגי דיונים בהם ניתן יהיה ליישם את הפתרון. המבקר אנגלמן מציין כי השיטה מקובלת בעולם, והיא עשויה להקל על העצורים ולחסוך במשאבים לבתי המשפט ולשב"ס.
בעניין אחד פתרון היוועדות חזותית בוודאי יועיל: המבקר מעיר להנהלת בתי המשפט כי התנאים בתאי הכליאה שבבתי המשפט מחפירים. ב-12 מתוך 22 בתי משפט כלואים ממתינים לדיונים בצפיפות של פחות ממ"ר אחד לעצור. המצב חמור בעיקר בבית משפט השלום בירושלים ובבתי המשפט בתל אביב, ויש לגבש תוכנית לשיפור התנאים בהקדם.
עניינים נוספים בהליכי מעצר
המשטרה פוגעת בזכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה, באופן שיטתי: הנתון צוין כבר בדוחות רבים, בעיקר של הסנגוריה הציבורית, ואנגלמן שב ומצא כי 66 אחוז מהבקשות למינוי סנגור הועברו לסנגוריה הציבורית לאחר שהעצור כבר נחקר. ב-84 אחוז מהמעצרים אין תיעוד על כך שלעצור ניתן הסבר על הזכות להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי. המשטרה מסרה כי תפיץ טופס חדש, עם נוסח שיכלול סעיף ויתור מפורש על זכות ההיוועצות ויחייב חתימת העצור.
הבאת עצור לפני שופט ללא צורך: בכ-52 אחוז מהתיקים בהם שוחררו עצורים כבר בדיון מעצר ראשון, מצא המבקר כי החלטת השחרור של בית המשפט ותנאי השחרור היו מצויים בסמכות קצין המשטרה. רק 16 אחוז מהעצורים משוחררים על ידי קצין בתחנה מבלי שיובאו לבית משפט.
אי אחידות במילוי הדוחות הסודיים המוגשים לשופטים עם החומר החסוי: רק ביוני 2019 העביר ראש מדור חקירות באגף חקירות במשטרה (אח"ם) הנחיות מקצועיות לטועני המעצרים בקשר לכתיבת הדוחות הסודיים. באותו חודש, נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע בהופעה פומבית כי טועני המעצרים של התביעה המשטרתית "משקרים" פעמים רבות לבית המשפט ומוסרים נתונים לא נכונים בדוח הסודי, על מנת לקבל ימי מעצר.
גם בדיקה של מבקר המדינה, במסגרת תפקידו כמבקר מייצגי המדינה בערכאות באופן מערכתי (להבדיל מהדוחות הפרטניים של השופט רוזן), העלתה "פערים מקצועיים במילוי הדוחות", ביניהם ריבוי פעולות חקירה וחזרה עליהן; פירוט חלקי של שלבי התקדמות החקירה; אי-הבאת מלוא המידע הדרוש לשופט המעצרים. לדברי אנגלמן, היעדר טופס אחיד ומקיף מקשה על בית המשפט לעקוב אחר התפתחויות בחקירה, קצב התקדמותה ומילוי הנחיותיו בהחלטות שיפוטיות קודמות.
ביקורת על שירות בתי הסוהר
ב-1 במאי היה אמור שב"ס לעמוד ביעד שקבע לו פסק הדין של בית המשפט העליון – הפחתת צפיפות בבתי הסוהר עד למרווח של 4.5 מ"ר לכל אסיר. כפי שפורסם בפוסטה, רק 50 אחוז מהכלואים הכלואים בבתי הסוהר זוכים לתנאי מינימום אלה, והמדינה קיבלה דחייה נוספת מבית משפט העליון למועד לא ידוע, עקב משבר הקורונה (המדינה תמסור עדכון נוסף לבית המשפט בחודש יולי).
המבקר אנגלמן מצא כי המדינה בפער ופיגור אדיר בנושא: לשב"ס חסרים כ-4,000 מקומות כליאה, נכון למצבת האסירים כיום, כדי לעמוד בתקן של 4.5 מ"ר לאסיר, כפי שהיה עליו לעמוד בימים אלה, לולא הזדמנות הקורונה. "על הממשלה לראות ביישום החלטת בג"ץ פרויקט לאומי שנועד להבטיח את כבודם הבסיסי של הכלואים", כותב אנגלמן.
לבסוף, הדוח מותח ביקורת גם על הנהלת בתי המשפט עקב החזקת כספי פיקדון במאות מיליוני שקלים שהופקדו במהלך השנים על ידי עצורים ששוחררו בערבות. עצורים לשעבר אלה מעולם לא אותרו, ולא נעשה ניסיון מספק לאתרם, כדי להשיב להם את כספי הערובה בסיום התקופה שנקבעה בחוק. באוגוסט 2019 היו מופקדים בבתי המשפט 151 מיליון שקל ב-43 אלף תיקי מעצרים, ובמשטרה הצטברו כשמונה מיליון שקל נוספים של כספי ערבות שטרם הושבו לבעליהם. מהנהלת בתי המשפט תימסר תגובה בהמשך.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים למול עלייה בכמות המעוכבים – מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר. תהליכי פיקוח ובקרה עיתיים על הנושא מבוצעים בכל הרמות, הן במשטרה והן על ידי בית משפט, ובמידת הצורך מופקים הלקחים המתאימים. הארכת מעצרו של אדם מתבצעת אך ורק בהתאם לצרכי החקירה ובהתאם לעילות הקבועות בחוק".
