בית משפט השלום בראשון לציון נזף ביחידת הסייבר בלהב 433 עקב תפיסת רכבו של חשוד בעבירות הלבנת הון, ללא צו ובניגוד לחוק ולדין. עקב הפגמים שנפלו בהתנהלות היחידה החוקרת, קבע בית המשפט כי הרכב התפוס, ב.מ.וו בשווי 270 אלף שקל ישוחרר מחילוט תמורת הפקדת 30 אלף שקל בלבד ולא בהפקדת לפחות שליש מערכו כמקובל.
הרכב נתפס מעובד חברת פורקס בנצרת לפני כחודשיים. באמצע חודש ינואר נערכו המעצרים המרכזיים בפרשה, כנגד מנהלי החברה בראשם חשוד אחר בשם חאלד עונאללה, אשר לפי החשד ניהל חברת השקעות שעקצה משקיעים בעיקר מערב הסעודית, וביצעה הלבנת הון בדרך להעברת מיליוני דולרים לישראל. במקביל למעצר החשודים המרכזיים, נחקרו גם עובדים נוספים של החברה ביניהם ס"ז ושוחררו.
שבועיים לאחר מכן, החליטה המשטרה לבקש צווי חיפוש ומעצר כנגד ס"ז ומספר עובדים אשר נחקרו כבר ביום הראשון, בטענה כי תפקידם בחברה התברר כמרכזי יותר והם היו אנשי שיווק בכירים.
ב-31 בינואר ביקשו חוקרי יחידת הסייבר צו חיפוש ותפיסת כסף מזומן או וירטואלי הקשור ל-ס"ז (ולאחרים). השופט ארז מלמד דחה את הבקשה מאחר שכתובתו של החשוד לא צורפה. בכל זאת, למחרת ס"ז עוכב על ידי בלשים בנצרת כאשר נסע ברכבו מסוג ב.מ.וו. הוא נאזק ונלקח למשרדי להב 433 למרות שבפעם קודמת התייצב לחקירה על פי זימון מוקדם. גם רכב הב.מ.וו שלו נתפס – ללא צו מבית משפט. גם בבקשה לצו שנדחתה כאמור, לא ציינו חוקרי היחידה כי בכוונתם לתפוס את רכבו של החשוד.
למחרת תפיסת הרכב (ובמקביל לשחרור החשוד בתנאים), ניסתה יחידת הסייבר בלהב 433 להכשיר את התפיסה הבלתי חוקית והגישה בקשה חסויה נוספת לשופט מלמד, במעמד צד אחד, כאשר הפעם ציינה כי היא מבקשת לתפוס את רכבו של החשוד – מבלי לציין כי כבר תפסה אותו יום קודם.
לאחר אישור הצו, סנגורו של החשוד, עו"ד תמיר קלדרון, הגיב בבקשה לשחרור התפוס. עו"ד קלדרון הדגיש את פעולותיה הבלתי חוקיות של יחידת העלית – לא רק תפיסה ללא צו, אלא כזו המנוגדת להנחיה ("הלכה") מפורשת שקבע בית משפט העליון בפרשת אלוביץ', לפני מספר שנים. כזכור, ביום מעצרם של שאול ואיריס אלוביץ' בתיק 4000, חוקרי להב 433 הורידו מידיו של אלוביץ' שעון ותכשיטים והורידו תמונות מקירות הבית, מבלי שביקשו את תפיסתם של אלה בצו המקדים שהגישו לאישור שופט.
המשטרה תירצה כי מדובר ב"תפיסה בשווי" – כלומר לא רכוש הקשור לעבירה או שהושג בעבירה לפי החשד, אלא "סתם" רכוש, כל רכוש שנמצא בבית ויכול להיתפס לטענת המשטרה עד לסך העבירה המיוחסת לחשוד. שופט בית משפט העליון יצחק עמית קבע כי הפרקטיקה הזו אסורה: על המשטרה לפרט בצו שהיא מבקשת מבית המשפט, אילו פריטים היא מבקשת לתפוס, גם במסגרת "תפיסה בשווי" – ואם נתפס רכוש הקשור לעבירה ולא צויין בצו, על המשטרה לחזור לבית המשפט ולבקש את אישורו לתפיסה אך זאת במעמד שני הצדדים, בבקשה גלויה.
בארוע תפיסת הרכב של ס"ז בפרשת הפורקס, לא היה למשטרה צו תפיסה מאושר. למרות זאת נתפס הרכב עם עיכובו של החשוד. למחרת היחידה פנתה אל השופט מלמד והגישה בקשה מחודשת לצו תפיסה, הכוללת הפעם את הרכב – רק שהחוקר "שכח" להודיע לשופט שהרכב כבר נתפס והסתיר כי הוא מצוי בידי המשטרה. בנוסף הבקשה הוגשה במעמד צד אחד, כהליך חסוי, כאילו מדובר בתפיסה לפני ביצוע – ובניגוד גמור להלכת אלוביץ של העליון.
עו"ד קלדרון, בא כוחו של החשוד דרש "להעניש" את המשטרה, אף זאת כפי שנקבע בפסיקות קודמות, על ביצוע תפיסות לא חוקיות – ולשחרר את הרכב בהפקדה כספית מזערית. השופט מלמד תחילה לא שעה לבקשה, הסנגור הגיש ערר לבית המשפט המחוזי מרכז. השופטת אפרת פינק ציינה כי אכן "הפגמים שנפלו בהליך התפיסה לא נדונו כלל על ידי בית משפט השלום" – והורתה לשופט מלמד לשוב ולעיין בבקשה.
לבסוף השופט מלמד אישר כי החשוד יפקיד 40 אלף שקל, גם זאת לאחר שהמשטרה תשיב לידיו 10 אלף שקל שהפקיד קודם כתנאי לשחרור ממעצר. "למעשה, הרכב נתפס ללא כל צו, בניגוד לדין", ציין השופט. "בכך לא נסתיימו הפגמים בהתנהלותה של היחידה החוקרת, עת בחרה להגיע לבית המשפט בשנית, אולם לא ציינה בבקשה שהרכב נתפס יממה קודם לכן. אם לא די בכך ובניגוד למתחייב, הרי שלא הייתה כל הצדקה ליתן החלטה בבקשה במעמד צד אחד בלבד".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "החלטת בית המשפט נבחנת בימים אלה. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, הרי שהיא תילמד ובמידת הצורך יופקו הלקחים הנדרשים בהתאם".
