
החיים חדלו לחייך אל ליאור אסולין בשלהי קריירת הכדורגל המורכבת שלו.
כל מי שהכירו וליוו אותו לאורך שנים ידעו שאסולין רוצה למצות מהחיים כל רגע של שמחה.
חבריו ומי שחלקו איתו את חדרי ההלבשה מספרים על איש צעיר שחיפש תמיד להקליל את האווירה.
רק חודש לפני ה-7 באוקטובר הנורא הוא אמר לאימו: "אמא החיים קצרים. תקני, תצחקי, תבזבזי, בסוף כולנו נמות".
ביום הולדתו ה-43, ב-6 באוקטובר, ביקש אסולין לחגוג את החיים בווליום ובעוצמה מהסוג שהוא אוהב.
באמצע הלילה בין ה-6 ל-7 באוקטובר הוא יצא בדרכו למסיבה בצפון הארץ, ביחד עם חברים שהיו לצידו ברגעי האימה.
חברו של ליאור מילדות ששיחק איתו שנים, אסף אגסי, סיפר השבוע לפודקאסט של אביעד פוהורילס: "ליאור ביחד עם שני חברים ושתי ידידות, יצאו מהחווה בישוב יקום בשרון שליאור התגורר בה והתחילו לנסוע לכיוון צפון, לחיפה. אחרי חצי שעה, בסביבות ארבע וחצי בבוקר, הם החליטו שהם רוצים להגיע דווקא למסיבה של הנובה. הסתובבו במחלף חדרה ונסעו לפסטיבל בדרום. אתה מבין מה זה גורל, אלוהים כאילו סובב אותם והביא אותם לשם, לדרום".
זמן קצר מאוד אחרי שהגיעו החמישה למתחם המסיבה ברעים החלה המתקפה האכזרית. ליאור, שמיהר חזרה אל רכבו, מצא מיד את מותו, בפועל התברר כי איש מהחמישה לא שרד את התופת.
משפחתו לא ידעה כלל שליאור החליט לצאת דרומה. אחרי ימים מורטי עצבים, בתוך המהומה הגדולה של מאות קורבנות המפונים מאזור קיבוץ רעים שזהותם לא נקבעה – המשפחה קיבלה את ההודעה המרה כי גופתו של ליאור זוהתה.
ביום חמישי התקיים במרגש הכדורגל על שם יענ'ל'ה גרונדמן ברמת השרון, משחק כדורגל לזכרו של ליאור אסולין (31.10).
ותיקי נבחרת ישראל לאורך השנים וחברים אשר שיחקו לצידו ציינו שנה להירצחו.
לא היה קשה למצוא שם מילים טובות על כישרון עתיר כריזמה וביטחון עצמי, שידע לשמח את סביבתו אבל היה חד וממוקד על כר הדשא.
ב-32 שנות קריירה, בין 1997 ל-2020 הוא רשם 561 הופעות רשמיות על כר הדשא במדי מכבי הרצליה, מכבי פתח תקווה, בית"ר ירושלים, בני סכנין, הפועל תל אביב והפועל פתח תקווה.
אסולין כבש 193 שערים, חלקם מרהיבים, שניים מהם בגמר גביע המדינה הביאו את הגביע בשיירה שמחה לעיר סכנין (2004). מאז ועד היום, בני סכנין היא הקבוצה הערבית היחידה שזכתה אי פעם בגביע המדינה, אבל למרבה הצער אף לא נציג אחד, חבר הנהלה, שחקן או סתם תושב סכנין, לא טרח ליצור קשר עם בני משפחתו של אסולין ולהביע צער על הרצח הנורא שלו.

אסולין סיים את הקריירה שלו כדמות אהודה אבל שנויה במחלוקת. הוא היה חלוץ מוכשר, שכל מי שנאלצו לשמור עליו במגרש ידעו, שבתנועה חתולית אחת הוא מתנתק ומשאיר אותם מאחור. הוא כבש פסגות וכמה שערים יפהפיים, אבל השאיר רבים מאוהדי הכדורגל (וכמה מהפרשנים) בתחושה שעם קצת יותר יציבות ודמות סמכותית שתיקח אותו בידיים הוא היחה יכול להשאיר חותם גם בנבחרת ישראל ובחו"ל.
במידה רבה, העיבה על הדמות שנחקקה בציבוריות הפרשה שבגינה נעצר ב-2018, הוא הורשע בסחר בסמים ונשפט ל-19 חודשי מאסר. כאשר אסולין השתחרר מהכלא הוא קיבל עליו בהכנעה אחריות למעשה החמור שעשה בסדרה של ראיונות, אבל חרף נסיונותיו הוא לא הצליח לשקם את קריירת המשחק שלו, למעט תקופת אימון קצרה בקבוצת נוער מהמשולש.
שנה לאחר ששוחרר מהכלא, הוביל אותו הגורל אל המסיבה שבה לא הצליח, גם לא בתנועה חתולית, להיחלץ ולשמור על חייו.









