בג"ץ דחה על הסף את עתירתה של עו"ד כנרת בראשי, באמצעות עו"ד יורם שפטל, נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
עורכי הדין בראשי ושפטל ביקשו לפסול את מנדלבליט ממעורבות בניהול או פיקוח על הפרקליטות, ודרשו שיימנע ממעורבות בהליך מינוי פרקליט המדינה הבא, או מי ממנהלי המחלקות בפרקליטות.
כזכור, למנדלבליט ולשר הקודם אמיר אוחנה היה עימות חריף על רקע דרישת היועמ"ש מהפוליטיקאי, מקורבו של נתניהו, שיתרחק מבחירת מ"מ פרקליט המדינה עקב החשש לפגיעה בעצמאות הפרקליטות והכפפתה לשיקולים פוליטיים. מנדלבליט תקף את בחירתו של דן אלדד על ידי אוחנה – אותו אלדד שביקש מיד, במקרה או לא, לפתוח מחדש את חקירת מנדלבליט בפרשת הרפז, שנסגרה ללא אשמה לפני חמש שנים (ולשביעות רצון השר הממנה). לאוחנה היתה דרישת ראי, שאשת הימין עו"ד בראשי חזרה עליה בעתירה לבג"ץ: שדווקא מנדלבליט ירחיק עצמו מבחירת פרקליט מדינה מקצועי.
לביסוס עתירתה לכאורה, חזרה אף היא לפרשת הרפז, הוציאה אותה מהנפטלין, וציטטה בעתירה חלקים מתמליל שיחתם לכאורה של הרמטכ"ל גבי אשכנזי והפרקליט הצבאי הראשי מנדלבליט – שיחה שהוגדרה עוד ב-2014 במהלך חקירתו של מנדלבליט וטרום בחירתו ליועמ"ש, כהאזנת סתר אסורה. זאת משום שמדובר בשיחה של יעוץ משפטי לרמטכ"ל בפרשת הרפז (שיחה שהוקלטה על ידי מרכזיית השיחות בלשכת הרמטכ"ל באופן אוטומטי). התמלילים אמורים לבסס לטענת הימין, ועו"ד בראשי, מעשה פסול של מנדלבליט שלא נחקר כיאות.
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ קבע כי "דין העתירה להידחות על הסף, בשל היותה עתירה כוללנית אשר אינה מציגה ולו תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית לביסוס הטענות המועלות בה". לדבריו "העותרת נסמכת על חלקי תמלילים", ללא תמליל השיחה המלא אשר לא צורף לעתירה. "מדובר בקטעי-קטעים של שיחות אשר רב הנסתר על הגלוי בהן. מתוך עיון בעתירה לא ברור כמה שיחות התקיימו; מה אורכן של השיחות; מה תוכנן של השיחות; מה משקלם של אותם חלקים אשר צוטטו בעתירה מתוך כל השיחות שהתקיימו; הדבק הדברים והקשרם הכולל", כתב השופט מינץ.
מנדלבליט בתשובתו, התריע כי חלקי התמלילים המצוטטים בעתירה הושגו מהאזנת סתר, מרביתם חוסים תחת צו איסור פרסום, והעותרת אינה נקיית כפיים. עו"ד בראשי טענה כי לא ידעה על כך וביקשה הסרת הצו בדיעבד. השופט קבע כי קיים פסול בשימוש שעשתה עו"ד בראשי בתמלילים אלו: "קשה גם להלום הגשת בקשה לאישור הפרסום לאחר הגשת העתירה".
עו"ד בראשי גם הגישה החלטה של נציב הביקורת דוד רוזן, שעסק בתלונה דומה נגד מנדלבליט על נסיבות סגירת תיק החקירה נגדו ו"הסתרת האזנת הסתר". גם בעניין זה הביע בית המשפט העליון תמיהה: החלטת רוזן דווקא תמכה במנדלבליט ודחתה את התלונה. מהחלטת רוזן עלה בין היתר, כי מנדלבליט אפילו נחקר במשטרה על אותם תמלילים, לפני שהם סווגו כהאזנת סתר, ובסיכום תיק החקירה בפרקליטות ב-2014, נקבע כי אפילו אם היה ניתן להשתמש בחומרים אלה, הם אינם מגלים עבירה פלילית והתיק היה נסגר.
