עד פרוץ משבר הקורונה, האסיר א' המרצה בכלא "שאטה" ארבע שנות מאסר על עבירות אלימות זכה לביקורים סדירים ופתוחים של בת זוגו (ידועה בציבור). עם פרוץ המשבר והגבלת הביקורים עבור כלל אוכלוסיית האסירים, גם ביקורי בת זוגו של האסיר א' הופסקו.
בשלב מסוים הותרו שוב הביקורים בבתי הכלא השונים, תוך הצבת מגבלה ולפיה רק מבקרים מקרבה ראשונה יוכלו לבקר אסירים. האסיר א' בחר בבת זוגו כמבקרת יחידה ובלעדית, נוכח היעדר קרובים אחרים זמינים. לאחר שהביקור אושר טלפונית, בת הזוג הגיעה באחד הימים לכלא, אולם הכניסה פנימה נמנעה ממנה, והיא נאלצה להמתין מחוץ לכלא במשך שעות ארוכות, בנימוק שהשניים אינם נשואים ולפיכך לא מדובר בקרבה ראשונה.
בעקבות השתלשלות העניינים הגישה פרקליטתו של האסיר א', עו"ד חן מאירי, עתירה לבית משפט המחוזי בנצרת, בבקשה שינחה את שב"ס לאפשר את ביקורי בת הזוג. בעתירה נטען כי החלטת שב"ס "בלתי שוויונית, מפלה, מוטעית והפכפכה, המצדיקה התערבותו של בית המשפט".
לאחר הגשת העתירה, בשב"ס בוצעה בדיקה מחודשת של הטענות, ובמענה שהוגש לבית המשפט צוין כי בת הזוג תוכל להמשיך ולבקר את האסיר. לכן הדיון בעתירה התייתר.
