בני זוג צעירים מאוד ניהלו קשר זוגי קצר ולא מחייב שבעקבותיו הרתה הצעירה והחליטה ללדת את העובר, על אף שהם נפרדו. מיום הלידה ניסה האב להיות נוכח ומעורב, רכש ציוד עבור הלידה וביקר את האם והתינוקת בבית החולים. ביום השחרור הודיעה לו האישה כי הוא אינו מורשה לבקר את התינוקת, אלא בזמנים שהיא תאשר. כל תחנוניו לא עזרו לו, בת זוגו לשעבר ניתקה עמו כל קשר. בלית ברירה פנה האב לבית משפט באמצעות הליך של ישוב סכסוך, והגיש בקשה לסעד דחוף של הבטחת קשר עם בתו.
זאת יש לדעת, החוק להסדר התדיינויות במשפחה קובע כי כל הליך משפטי בין בני זוג או הורים לילדים לצורך העניין, חייב להיפתח בבקשה להליך של ישוב סכסוך. מדובר בהליך מקדמי, בסבסוד המדינה, אשר נועד לנסות להסדיר את הסכסוך בדרכי שלום קודם נקיטה בהליכים משפטיים. במסגרת ההליך ניתן להגיש בקשות דחופות בעניין מזונות, צווים זמניים, זמני שהות ועוד, כסעד מידי ודחוף כדי להגן על זכויות הצד המבקש. אחת הבקשות החשובות במסגרת הליך ישוב סכסוך עניינה להבטיח קשר בין הורה לילדו, כמו במקרה הזה.
במקרה הזה הצדדים הופנו ליחידת הסיוע והעלו את טענותיהם במסגרת פגישת ישוב סכסוך.
לטענת האישה האב מטריד אותה, רואה בה עדיין בת זוג שלו, כופה את עצמו עליה ומנסה לשלוט בה. עוד ציינה האישה כי הם מתגוררים במרחק ניכר ואין לטרטר את התינוקת בת החודש, שממילא היא עדיין יונקת הזקוקה לנוכחות האם לצידה.
האישה הגדילה וטענה כי האב צורך סמים ואלכוהול בקביעות וסובל מהפרעות פסיכיאטריות, ומכאן שבשלב זה לנוכח גילה של הקטינה אין לקבוע זמני שהות עם האב כלל, אלא אם ינתן צו לבדיקה שבועית שלו, ובכפוף לתוצאות הבדיקה המפגשים יתקיימו בפיקוח.
האב הכחיש את הטענות הקשות שהאישה ייחסה לו, וביקש מנגד שתערך לאם בדיקת מסוגלות הורית. האב טען שהוא אדם נורמטיבי ואין לגביו כל חשש למסוכנות כזו שתחייב אותו בבדיקות ובקיום מפגשים בפיקוח.
במסגרת הליך ישוב הסכסוך הוגשו המלצות יחידת הסיוע לאישור בית המשפט, אשר התקבלו באופן חלקי. נקבע, כי בשל השלב המוקדם של ההליך לא ניתן לערוך בשלב זה בירור מעמיק בטענות הצדדים. יחד עם זאת יש לתת מענה דחוף ומיידי לסוגיית הקשר בין האב לבתו התינוקת, והשיקול היחיד על פיו יש להכריע בבקשה הוא טובת הקטינה, "עיקרון העל הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצידו באופן עצמאי שיקולים אחרים", קבעה השופטת ענה הלר-כריש.
בהקשר זה נקבע, כי הואיל ומדובר בתינוקת בת מספר שבועות בלבד, היא זקוקה לקרבתה של אמה ולא ניתן להרחיקה ממנה, מדובר ב"יונקת בהנקה מלאה", שלא ניתן לצפות מראש באיזו שעה בדיוק היא תזדקק להאכלה. לפיכך, בשלב זמני זה, בראי טובתה של הקטינה, נקבע כי המפגשים יתקיימו, כהסדר זמני, בבית האם על מנת שתהיה קרובה וזמינה להאכיל אותה.
בית המשפט הבחין בין זמני שהות של תינוק בן יומו, אשר אינם דומים לזמני שהות של ילד או אף של תינוק גדול יותר, שלו כבר יש סדר יום יציב וקבוע פחות או יותר.
ההכרעה ניתנה לאור החשיבות הבלתי מסויגת לקשר שבין אב לבתו, מה שיאפשר לה להכיר את אביה, ולאב להכיר את בתו, ולשניהם להיות חלק האחד בחיי השנייה.
המתווה הזמני שנקבע לזמני השהות, פעמיים בשבוע למספר שעות, וימי שישי לסירוגין למספר שעות, יתקיים באופן אשר הולם את טובת הקטינה ולא פוגע בה.
עו"ד עינבל שיר-דריי לאתר "פוסטה" מסבירה את העיקרון בפסק הדין: "לכל אב יש זכות לעמוד בקשר עם ילדו, ללא סייג. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את החובות ההוריות כחלק בלתי נפרד מזכות ההורה – להיות מעורב ונוכח בחיי ילדו ולקבל החלטות מהותיות ביחס לחינוכו ובריאותו ובכל הקשור לגידולו, אף ובפרט במצב שההורים חיים בנפרד. הדברים עולים בקנה אחד עם זכות הילד לקשר עם הורהו ולחשיבות של כך על התפתחותו התקינה של הקטין".
עו"ד עינבל שיר-דריי היא עורכת דין לענייני משפחה ומנויה באינדקס עורכי הדין של פוסטה
