הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת היום את הדוח לשנת 2023, המסכם את שני תחומי הפעילות המרכזיים שלה: סיוע בחשיפת פשיעה כלכלית פלילית, וסיכול מימון של ארגוני טרור (6 אוגוסט).
הרשות מרכזת מודיעין פיננסי על עבריינים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור ופועלת בשיתוף פעולה עם המשטרה, רשות המסים וגופי הביטחון כגון שב"כ.
מאז 7 באוקטובר, הרשות לקחה חלק משמעותי במאבק לפגיעה ביכולות חמאס וחיזבאללה בציר הכלכלי. בשבוע הראשון למלחמה הקימה הרשות, יחד עם גופי המודיעין הפיננסי של ארה"ב, הולנד וגרמניה, כוח משימה גלובלי שתכליתו אחת: סיוע לישראל במאבק במימון טרור.
מטרת כוח המשימה, בו חברות כיום רשויות מודיעין מ-17 מדינות, היא לשלב את המאמצים לסיכול זרימת הכספים הקשורים לחמאס וחיזבאללה, ולחשוף את ערוצי המימון ותשתיות גיוס הכסף באמצעות שיתופי מידע ופעילויות מתואמות.
הרשות מציינת כי מאז תחילת המלחמה נצפה גידול חד בניסיונות לגיוס כספים למימון ותמיכה בטרור. חלק נכבד מהפעילות מתבצעת במרחב המקוון, תחת אמתלה של סיוע הומניטרי. קמפיינים ביוזמת ארגונים, עמותות, מובילי דעה וגורמים פרטיים מכל רחבי העולם מתנהלים בשלל פלטפורמות דיגיטליות, החל מרשתות חברתיות, דרך אפליקציות מסרים מיידיים, וכלה באתרי מימון המונים.
הקמפיינים נעזרים במנעד רחב של אמצעי תשלום לצורך גיוס הכספים הכוללים אופציות של העברות בנקאיות וחיוב כרטיסי אשראי, כמו גם אמצעי תשלום מתקדמים ונכסים וירטואליים. לאור אופיים המקוון של הקמפיינים, היכולת להשבית ולמנוע את המשך פעילותם תלוי במידה רבה בנכונות ושיתוף הפעולה של הסקטור הפרטי ורשויות במדינות אחרות, אשר לעתים עוינות את ישראל או דורשות רף גבוה במיוחד של ראיות למעורבות במימון טרור.
בצד הציר הזה, הרשות ממשיכה בתפקידה הקלאסי לאיסוף מודיעין פיננסי וחשיפת ערוצי מימון והצינורות הכלכליים של ארגוני פשיעה.
רבע מהמידעים שסיפקה בשנה החולפת למשטרה נגעו לעבירות במסגרת ארגוני פשיעה, 16 אחוז מהמידעים נגעו לעבירות הונאה, 12 אחוז לעבירות מס.
שאר המידעים נגעו לסחיטת דמי חסות ופרוטקשן, עבירות שוחד, שחיתות ציבורית והפצת חשבוניות פיקטיביות.
הונאה בחרבות ברזל
בדוח לסיכום 2023 צוינו מספר חקירות בהן הרשות סיפקה מודיעין למשטרה ולרשות המסים.
למשל, הונאה על רקע מלחמת חרבות ברזל: מצבי חירום מהווים כר נרחב לעבריינים לביצוע הונאות. כך, סמוך לאחר פרוץ המלחמה נחקרה פרשה שעניינה ניסיון מכירת ציוד לא תקני לצה"ל, בעיקר של אפודי מגן, על ידי חברה ישראלית.
חקירה פיננסית של הרשות הצביעה על דפוסים שמעלים חשד לעבירות מרמה על ידי אזרח ישראלי, המחזיק במארג חברות במבנה בעלות מורכב במדינות שונות, חלקן במקלטי מס, העוסקות בייצור ושיווק מוצרים לענף הבטחון.
מידע שהתקבל מרשות מודיעין בחו"ל הצביע על חשד דומה להונאה שביצעה החברה במכירת ציוד מיגון לצבא אוקראינה. ניתוח המידע הפיננסי הצביע על העברות כספים של אנשי החברה בין חשבונות בארץ ובחו"ל, שימוש במזומנים בהיקפים גדולים וזיוף מסמכים על פי החשד, כל זאת על מנת לעקוף הגבלות שהוטלו על חשבון הבנק של החשודים.
מניתוח הפעילות עולה כי החשודים ערבבו כספים בין חשבונות החברות בשליטתם, כך שתקבולים שיועדו עבור חברה אחת התקבלו בחשבון של חברה אחרת.
הרשות אינה מציינת את שם החברה, אבל ב-12 באוקטובר חשפה המשטרה בגלוי פרשה דומה של חברה לייבוא ציוד בטחוני בשם CAA ונעצר בעליה החשוד בפרשה – משה מייקל עוז.
אנשי הקש והמיליארד השחור
חקירה אחרת שבה הרשות פעלה בצוות חקירה מיוחד (צח"מ) ומשותף עם המשטרה ורשות המסים, חשפה עבירות סחיטה והלבנת הון של "אחת ממשפחות הפשע הבולטות בארץ".
הדוח מציין כי ראש הארגון ושותפו הפועל בתחום הבנייה השתלטו על צ'יינג' (נותן שירותים פיננסים), ניהלו אותו בפועל וביצעו בו פעולות ללא דיווח. במעשים אלו השמיטו הכנסות חייבות במס בגובה של מיליוני שקלים.
לפי החשד, חברי הארגון סחטו אנשי עסקים, חברות ואנשים פרטיים תוך נקיטת אמצעים אלימים, בסכומים הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים. הרשות מציינת את דפוסי הלבנת ההון שבוצעה במגוון אפיקים – הקמת חברות פיקטיביות, ניכיון שיקים ורכישת נכסים – בעיקר רכבי יוקרה ונכסי נדל"ן – על שמות אנשי קש.
החשודים ניכו צ'קים של נסחטים (חברות ויחידים) ושל חברות הקש, ואת התמורה העבירו במעטפות מזומנים, באמצעות חברת שליחויות, להפקדה בחשבונם העסקי המשותף.
עוד צויין כי בחשבונות קבלני בנייה שנסחטו, אותרו העברות לטובת חשבונות חברות קש, והעברות של מיליוני שקלים לטובת חברה להשכרת רכבים, עבור השכרת רכבי יוקרה לארגון.
עוד נמצא לכאורה כי ראש הארגון ושותפו השתמשו בצ'קים של הנסחטים לרכישת דירות מגורים אשר נרשמו על שם אחרים.
הדוח לא נוקב במפורש בשמות החשודים, אך בשנה האחרונה הוגש כתב אישום נגד חברי ארגון הפשיעה אבו לטיף, בתיק שזכה לכינוי "המיליארד השחור", על שם סכומי הכסף העצומים שנטען כי הארגון הלבין באמצעות צ'יינג'ים עליהם השתלט ובעקבות סחיטות ופעילות פלילית אחרת.
דוח הרשות מציין את המודיעין הכלכלי מראשית החקירה, אולם צריך לציין כי בסופו של יום תיק דגל כמו ארגון אבו לטיף הסתיים בהסדרים פושרים במיוחד בבית המשפט.
עונשו של הנאשם העיקרי נידאל אבו לטיף עדיין לא נקבע (והוא נאשם בתיק נוסף של ניסיון רצח), אך העבירות של ניהול ארגון פשיעה נמחקו, עבירות הלבנת ההון צומצמו לרבע מהיקפן המקורי, ונאשמים מספר 2, 3 ו-5 בתיק נשפטו למאסרים לא ארוכים של 20 עד 28 חודשי מאסר.
גם תיק נוסף של להב 433 בתמיכת רשות איסור הלבנת הון נגד נאסר חרירי, הנחשב כראש ארגון הפשע של משפחת חרירי, הסתיים לפני חודש בהסדר מקל.
חרירי הורשע בפרשות סחיטה, הלבנת הון והשתלטות על נכסים ביותר מ-12 מיליון שקל ונגזרו עליו כשלוש שנות מאסר.
על נאשם נוסף נגזרו חמש שנות מאסר, ואחרים נשפטו למאסרים קצרים.
הלוואות וכספומטים
רשות איסור הלבנת הון מציינת חקירה בולטת אחרת, בה חשפה רשת למתן הלוואות ללא רישיון, על ידי בעלי עסקים שמפעילים רשת מכולות משפחתית, מאפיות, עסק להפעלת כספומטים ועוד.
מהחקירה עולה כי הפעלת קווי האשראי – מתן ההלוואות וההחזרים – בוצעו במזומן בכסות העסקים השונים המבוססים על פעילות במזומן. בנוסף עולה כי החשודים פעלו במרמה כלפי הבנקים.
הלבנת ההון, המוערכת במאות מיליונים, בוצעה תוך ניצול תהליך ההתחשבנות מול מכשירי הכספומט הפרטיים שהותקנו בחנויות – משיכת כספים לגיטימית מחשבון הבנק של העסק לצורך הפקדתם בכספומטים הפרטיים, תוך ערבוב עם כספים שמקורם בפעילות פלילית.
החקירה הכלכלית העלתה פערים מהותיים בין מחזורי משיכות המזומן, לטובת הפקדת מזומנים שבוצעה במכשירי הכספומט, לבין ההפקדות לחשבון (העברות מחשבון החברה אשר מרכזת את חיוב כרטיסי האשראי בהם בוצעו הפעולות במכשירים).
בנוסף עלה כי ככל שהפעילות זכתה להצלחה, נרכשו מכשירי כספומט נוספים על ידי החשודים, לצורך הגדלת קיבולת הלבנת ההון. במסגרת החקירה נתפסו נכסי נדל"ן, רכבי יוקרה ורכבי משא, תכשיטים, מזומנים וחשבונות בנק של החשודים בהיקף עשרות מיליוני שקלים.
שירותים עסקיים?
חקירה אחרת חשפה רשת מלביני הון מקצועית של נותני שירותים עסקיים – עורכי דין ורואי חשבון.
נותני השירותים העסקיים הקימו חברות ופתחו חשבונות במדינות שונות, בעיקר מדינות בהן הפיקוח רופף, במטרה לאפשר ללקוחותיהם להלבין את הונם ובסופו של דבר להעביר את הכספים לישראל.
היקף ההלבנה מוערך בכ-100 מיליון שקל. מנגנון העברת הכספים כלל הקמה של חברות פיקטיביות, נאמנויות, מערך השקעות ושימוש בצ'יינג'ים. הרשות לאיסור הלבנת הון פעלה מול רשויות בחו"ל, לאיתור חשבונות ונכסים פיננסיים של החשודים ובני משפחה ששימשו כאנשי קש.
על שמות עורכי הדין, המוכרים מסצנת הפורקס הבינלאומית, ניתן צו איסור פרסום. כפי שפורסם בפוסטה, אותם עורכי דין גם הסתבכו בסכסוכים על רקע עיסוקיהם לכאורה בהברחות כספים, וחלקם היו יעד לאיומים, הנחת רימוני רסס ואף אירועי ירי לפני שנה.
