תושבת הצפון הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה תביעות שונות ובכללן תביעה נזיקית, במסגרתה טענה כי על בעלה לשעבר לשלם לה פיצוי של 250 אלף שקל בגין התעללות נפשית וגופנית רבת שנים. על אף שתביעתה התקבלה, נפסק לטובתה פיצוי של 50 אלף שקל בלבד.
מדובר במקרה קשה במיוחד של בני זוג לשעבר, שחיו יחד כ-35 שנים. האישה הגישה תביעה נגד הבעל ובה גוללה מסכת אכזרית וממושכת של מעשי אלימות והתעללות פיזית, נפשית וכלכלית.
ילדיהם של הצדדים, שנחשפו באופן ישיר לחלק ממקרי האלימות במהלך הנישואין של הוריהם, העידו באופן שאינו משתמע לשתי פנים על משטר טרור ביתי והתעמרות מרושעת ללא כחל ושרק, אותו חוו הם ואמם מצד האב במהלך השנים. ההתעללות כללה בין היתר מכות בחגורה, סטירות, הטחות בקיר, שבירת שן לאחד הילדים ומקרה בו האב משך את האם בשערה, הכניס לה אגרופים בפלג גופה העליון וצעק שירצח אותה.
מהצד האחר של המתרס, הבעל הכחיש בתוקף את טענות האישה, למעט מקרה יחיד של איומים כלפיה, שבו הורשע.
האישה טענה כי בחרה שלא להגיש תלונות נוספות ואף לא דיווחה על המקרים, מאחר שהתביישה ופחדה לעשות זאת, מה גם שרצתה לשמור על שלום בית. לדבריה, בתקופה שרצתה להתגרש בעלה שכנע אותה להישאר איתו.
השופט ארנון קימלמן קיבל את התביעה בהסתמך על עדות האישה ועדויות מטעמה שהיו אמינות בעיניו. הוא שוכנע כי כתוצאה ממעשי האלימות נגרם לאישה סבל רב ונזק נפשי שילווה אותה בכל שארית חייה. עם זאת, השופט חייב את הבעל בפיצוי של 50 אלף שקל בלבד כאמור, והסביר כי קיים קושי לבצע הערכה מדויקת של הנזק בהעדר נתונים מלאים: "אין תיעוד המועדים שבהם נגרמו הפגיעות וגם אין בפני בית המשפט חוות דעת על היקף ושיעור הנזק. במקרה שכזה, על בית המשפט להפעיל את ניסיון החיים והשכל הישר, ולהעריך את שווי הנזק על דרך האומדנא".
בסיום פסק הדין בחר השופט לצטט מקורות שונים המביאים את התייחסותו של המשפט העברי לנושא אלימות נגד נשים ובפרט כאשר מדובר בבת הזוג, וציין: "לא זו בלבד שחכמים מצאו לנכון לתקן תקנות האוסרות על אדם לפגוע באשתו פיזית אלא גם נתנו דעתם כאשר עסקינן באלימות מילולית ונפשית".
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
