באתר "פוסטה" פורסם על מעצרם של שלושה גברים בחשד למעורבות בחטיפה של סניטר במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, על רקע חוב הימורים (16 נובמבר).
מספר ימים לאחר מכן דווח באתר "פוסטה" על כתב אישום שהגישה הפרקליטות נגד ניסים עידן עבודי (49) מאור יהודה ואחמד אבו ג'אנם (26) מרמלה, בטענה שהם היו אלה שחטפו וסחטו.
לאבו ג'אנם ייחס כתב האישום גם עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושיבוש הליכי משפט.
כעת, יותר משנתיים לאחר שהועמדו לדין, בבית המשפט נגזר דינו של אחד הנאשמים.
לפי כתב האישום המקורי, בין הקורבן לבין הנאשמים היכרות קודמת על רקע חוב הימורים שלו לעבודי, בסך כ-200 אלף שקל. נטען כי לאחר שלא עמד בהחזר החוב, עבודי הציע לקורבן ללוות כסף בריבית מאבו ג'אנם, על מנת להשיב את החוב, אולם הקורבן סירב. נטען כי במועד לא ידוע בהמשך, עבודי ביקש מאבו ג'אנם שיעזור לו לגבות את החוב מהקורבן.
מחקירת משטרת מרחב ירקון עלה כי הנאשמים ניסו לגבות את החוב בדרכים שונות, שכללו איומים עליו ועל בני משפחתו בהודעות טקסט ובווטסאפ, ואף הגעה למקום עבודתו.
בשלב מסוים, כך נטען, הקורבן נפגש עם הנאשמים והתלווה אליהם לרכב כדי לשוחח על החוב, אך לאחר שהתיישב בתוך הרכב הוא נחטף לדירתו של עבודי באור יהודה, ואבו ג'אנם אמר לו: "אתה לא יוצא מפה עד שאתה מארגן את הכסף… אתה יכול ללכת, אבל אם תלך המצב יהיה חמור פי עשר. מפה אתה לא יוצא עד שאתה לא משלם, ואם צריך אני אדאג לתת לך מקום טוב לישון ותעבוד אצלי בקרטונים".
הפרקליטות טענה כי הקורבן יצר קשר עם משפחתו ומכר שלו כדי לנסות להשיג את סכום החוב, ועדכן שנחטף ומוחזק בדירה בניגוד לרצונו. אלה פנו למוקד המשטרה והודיעו על החטיפה.
לאחר ששוטר הגיע למקום ועזב, אבו ג'אנם הורה לקורבן להתלוות אליו בחזרה ל"סיבוב" ברכב, משם הגיע הרכב לקלנסואה, שם אבו ג'אנם בדק את ההודעות בטלפון, סטר לקורבן בפניו ואמר לו: "מה אתה רוצה שיאשימו אותי בחטיפה? אני יכול לשבת על זה".
מיד לאחר מכן מחק את ההודעות האחרונות מהטלפון הנייד של הקורבן.
בהמשך הם חזרו לדירה, ובעקבות דיווחים על החטיפה, שוטר התקשר לקורבן, והורה לו להתייצב בתחנת משטרת חולון.
בהמשך עבודי נתן לקורבן 100 שקל והורה לו להזמין מונית. הקורבן עזב את המקום בכוחות עצמו. נטען כי כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמו לו חבלות, ראייה לקויה וחור בעור התוף באוזן.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
במסגרת דין ודברים בין הפרקליטות לבין ההגנה הצביעו הסנגורים – עו"ד ענבר קינן ועו"ד ווליד כבוב – על קשיים מסוימים בתיק.
עו"ד כבוב טען כי מחקירתו הנגדית של הקורבן במשפט, התברר שלא חש שנחטף, אלא רק מאוים ותחת לחץ. עו"ד כבוב הוכיח במהלך החקירה הנגדית כי לקורבן היתה אפשרות להזעיק משטרה ואף להימלט.
בדצמבר 2024 הגיעו הצדדים להסדר דיוני ללא הסכמות עונשיות. השופטת שרית זמיר הרשיעה את השניים בסחיטה באיומים בצוותא, ואבו ג'אנם הורשע גם בתקיפה.
לאחר שהודו והורשעו, השניים נשלחו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר.
בעוד שההכרעה לגבי עבודי נדחתה לחודש אפריל נוכח נסיבות אישות ושליחתו בשנית לשירות המבחן, עניינו של אבו ג'אנם, המיוצג על ידי עו"ד כבוב, הגיע לסיומו כבר עכשיו.
מהדיון בבית המשפט עלה, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית-שיקומית, אך המליץ להטיל על הנאשם עבודות שירות.
הפרקליטות עתרה לגזור על הנאשם עונש בתחתית מתחם ענישה שנע בין שנתיים לשלוש שנות מאסר. עוד התברר כי כי תוך כדי שהנאשם שהה בתנאים מגבילים, הוגש נגדו כתב אישום נוסף, אף הוא על חטיפה.
עו"ד כבוב הפנה בטיעוניו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובעיקר לכך שאמו נרצחה בעת שהיה במעצר. הוא הוסיף שהנאשם היה עצור בתיק כשלושה חודשים ולאחר מכן שהה במעצר בית באיזוק במשך כ-11 חודשים נוספים. לאחר מכן הושם במעצר בית לילי.
לפיכך עתר הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם או לחילופין להטיל עליו תשעה חודשי עבודות שירות.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת פסיקה בתיקים דומים, השופטת זמיר קבעה מתחם בין תשעה חודשי עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר.
השופטת התחשבה בנסיבות האישיות של הנאשם, נטילת האחריות מצדו, בקשיים הראייתיים ובעובדה שהוא נעדר עבר פלילי. היא ציינה כי הטלת מאסר בפועל או עבודות שירות תפגע בנאשם.
לצד זאת אמרה השופטת כי יש להרתיעה את היחיד והרבים מביצוע עבירות מסוג זה.
בסופו של דבר, השופטת גזרה על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס ופיצוי כספי.
