ועדת השחרורים בכלא אלה שבדרום הארץ הודיעה על קיצור מאסרו של עמוס סולמי, דמות מיתולוגית משכונת התקווה לשעבר וסוחר סמים בינלאומי.
ב-30 השנים האחרונות נקשר שמו של סולמי במספר פרשות יבוא של מאות קילוגרמים קוקאין מדרום אמריקה לאירופה וישראל, המפורסמת שבהן היתה פרשת אקפולקו משלהי שנות התשעים עליה הוא ריצה 15 שנות מאסר אשר הסתיימו בשנת 2002. לפני ארבע שנים סולמי נשפט לשש וחצי שנות מאסר על שתי פרשות שהן אחת: יצוא של עשרות קילוגרמים קוקאין מבוליביה דרך ברזיל ליעדים בלתי ידועים, ונסיון יבוא לישראל בדרך זו של שישה וחצי קילוגרם, עסקה שנרקמה עם עבריין סמים בינלאומי נוסף אשר גוייס כסוכן סמוי, אבל לא יצאה לפועל בסופו של דבר.
"אני מאשים את עצמי על כל דרך החיים שלי", אמר סולמי לחברי הוועדה טרם קבלת ההחלטה. "אבל זה המאסר הראשון שניסיתי לטפל בעצמי ולהבין את מקור הרוע שלי".
התביעה התנגדה לקיצור המאסר של סולמי, וטענה כי מדובר בסוחר סמים בינלאומי שהמאסרים והמעצרים הרבים שחווה לא הרתיעו אותו לחזור ולעסוק בסחר בסמים בינלאומי, בזכות הנגישות שלו לאנשי קשר ישראלים מנדטורים המתגוררים במולדת הקוקאין, בוליביה. נציגת התביעה, עו"ד צליל זנטי, ספרה לוועדה כי האסיר אכן מתפקד ללא דופי, עובד כספרן בספרייה של בית הסוהר ונטל חלק בכמה קבוצות טיפוליות, אולם המידע המודיעיני שהצטבר בעניינו עדיין מצביע על דפוסי התנהגות פליליים.
סנגורו של סולמי, עו"ד אורי בן נתן, הזכיר לבית המשפט כי בשנת 1977 סולמי נשפט לשבע שנות מאסר על עבירה של תכנון רצח, אולם בסופו של דבר הוא זוכה מהתיק הזה רק אחרי שסיים את המאסר הממושך, מה שעמד לטובתו כאשר קוצר מאסרו הקודם בשנת 2002 על בסיס העוול שנגרם לו.
לפיכך, ציין עו"ד בן נתן, העבירה האחרונה שלו היתה למעשה ב-1997, ומאז השחרור מהכלא הוא לא הסתבך, המשיך לגדל את ילדיו שהם נורמטיבים, וניהל עסק מצליח יחסית לחלקי חילוף לרכב. עו"ד בן נתן ציין כי סולמי הסתבך שנית אחרי 15 שנה עקב משבר כלכלי שחווה, מה שחיבר אותו שנית לחברים ותיקים, שיחד איתם הוא הורשע בפרשה שכונתה "פרשת המנדטורים".
לגבי המידע המודיעיני שהוגש לחברי הוועדה בלבד, עו"ד בן נתן טען כי הוא ומרשו ניסו להבין במה מדובר והגיעו למסקנה שיתכן ומדובר בהיותו באגף עם עבריינים כאלה ואחרים, בינהם אסיר אירופי שיתכן והידידות ביניהם הובילה למידע הלא מבוסס שהוכנס לתיק האישי שלו.
הסנגור העלה על נס את התמסרות האסיר בן ה-70 לטיפול השיקומי מיומו הראשון בכלא, והבטיח כי הוא יעמוד בכל המטלות השיקומיות שיידרשו ממנו עם שחרורו מהכלא – טיפול פרטני וקבוצתי במסגרות של רש"א. עוד הוא ציין כי סולמי יצא כבר ל-10 חופשות מבלי לבצע עבירת משמעת אחת. בהקשר זה טען הסנגור, כי מודיעין שב"ס והמשטרה לא עצרו את היציאה שלו לחופשות, לא העבירו אותו מהאגף בו הוא שהה וגם לא הגבילו את התנועה החופשית שלו יחסית בתוך בית הסוהר, כפי שנהוג לעשות עם בדוקאים מובהקים. "אני חושב שנכון להושיט לו יד ולתת לו הזדמנות להמשיך לטפל בעצמו עם רש"א בחוץ", סיכם הסנגור, "יש זמן של שנתיים ושבעה חודשים לעקוב אחריו. אם יהיו חלילה מידעים הם יובאו בפני הוועדה".
כאמור, גם סולמי ביקש לשאת דברים בפני הוועדה: "אני מבוגר וחולה, ומבקש הזדמנות. הוועדה שנתנה לי הזדמנות במאסר של ה-15 שנה נתנה לי את זה כפיצוי על שנים שישבתי לשווא עקב הזיכוי, העדפתי לא לקחת כסף (מהמדינה) ובתמורה החזירו לי שנים שנלקחו ממני… מעבר לזה השתקמתי אז, אבל נכשלתי… לכן הלכתי עכשיו ללמוד איך נכשלתי כי לא הייתי צריך לעשות את זה מבחינת צורך כלכלי… עברתי טיפול והתנדבתי בעלה נגב (מעון לבעלי מוגבולות שכלית, א"ז)… היום אני יודע מה השגיאה שלי וגם נהנה לעזור לאחרים… העסק שלי בחוץ עובד עד היום וכל בני המשפחה מתפרנסים ממנו בכבוד… אני מסודר… לא זקוק לאגורה שחוקה… הילדים שלי לומדים לתואר שני… מתפרנסים יפה ועובדים…".
חברי הוועדה שנתחו את המידע המודיעיני השלילי, שעל בסיסו דרשה התביעה למנוע את קיצור המאסר, טענו כי אין לו משקל מהותי, מה שמחייב את הוועדה לקבוע כי התנהגותו בכלא תקינה עד כה, ומאפשרת להם להחליט על שחרורו המוקדם בכפוף לכל תוכניות הטיפול והמגבלות של אסיר ברשיון (5 אוגוסט).
סולמי שוחרר לביתו (11 אוגוסט).
