בתוך האסון הכבד שפקד את ישראל בבוקר השביעי לאוקטובר, אלפי הנרצחים ומאות החטופים, נשכחו מאות ישראלים השוהים בבתי סוהר ברחבי העולם ועומדים תחת איום אנטישמי מתמיד, וביתר שאת בימים אלו.
התמונות המבעיתות של אלפי מפגינים תומכי חמאס ברחובות לונדון, ברלין, הודו וארה"ב, מעלים את החשש לשלומם של ישראלים רבים, יהודים וערבים, שמרצים עונשי מאסר מחוץ לישראל ואין להם כל הגנה מפני פורעים אנטישמים ותומכי חמאס בתוך כתלי בית הסוהר.
כמעט בכל תיק הסגרה שמתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים עולה הטיעון המשפטי הנוגע לתנאי הכליאה ובעיית האנטישמיות בבתי הסוהר בעולם. בפסיקות רבות בית משפט העליון שלל את הטענה תוך הנחה שתנאי הכליאה עומדים באמנות הבינלאומיות וניתן לסמוך על המדינות המבקשות את הסגרת הישראלים, שתדענה כיצד להתמודד עם הסכנות שמאיימות על כל ישראלי ויהודי הכלוא אצלן.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי חזקה על המדינה המבקשת את הסגרת המבוקש, בהיותה מדינה מתוקנת, לדאוג לשלומו ובטחונו של המוסגר ובוודאי כשהמדינה הזרה מודעת לחשש לשלומו, לפיכך מניחים אצלנו כי אין לראות סכנת חיים בריצוי עונש מאסר בחו"ל.
דברים אלו נאמרו בנוגע למדינות כמו צרפת, גרמניה, פולין, מדינות דרום אמריקה ואפילו רוסיה, שתמונות ההמון הזועם פורץ לשדה התעופה ברוסיה ומאיים לרצוח יהודים שכלואים במטוס עדיין צרובות בזיכרון ומלמדות על גודל השעה. החשש הוא שמדינות אלו, מתוקנות יותר או פחות, אינן מסוגלות לשמור על שלום הישראלים המרצים עונש מאסר בתוך כתלי הכלא שלהן.
הקונספציה לפיה מדינות מתוקנות יוכלו לשמור על שלום הישראלים בבית הסוהר קרסה אף היא. בשבועות האחרונים אנו מקבלים עשרות דיווחים על ישראלים שהותקפו בבתי סוהר באירופה, וכמו כן איומים ותקיפות של ישראלים השוהים במעצר בית בזמן ניהול משפטם בחו"ל. אלו אינם זוכים למענה כלל מצד משרד החוץ שמצידו קורס עקב הפניות הרבות בשל גל המחאה האדיר שהתפרץ בעולם.
מדינת ישראל מחוייבת לשלום אזרחיה ובמיוחד אחראית כלפי אלו שהיא בעצמה שלחה באמצעות בקשות הסגרה לחו"ל, עליה לדרוש מהמדינות שבהן מרצים הישראלים את עונש המאסר לשמור ולהגן עליהם מפני תקיפות ובמידת הצורך גם להורות על שחרור מוקדם בשל הכאוס המלחמתי.
על מדינת ישראל לתקן את הטעות לפיה היא סומכת את ידיה על מדינות מתוקנות, שיפעלו לשמור על ישראלים העצורים בבתי הסוהר, עליה להציב דרישה ברורה הקוראת לשחרורם המיידי בזמן המלחמה בארץ והתפרצות המחאות בעולם.
בפנייה שביצע משרדנו למספר רשויות אכיפה במדינות העולם הובעה הסכמה עקרונית להקל בתנאי הכליאה, ואף להורות על שחרור מוקדם במקרים מסויימים בשל המצב המלחמתי בישראל, שכן רשויות האכיפה מבינות את הסכנה הרבה שעומדת בימים אלו לכל ישראלי (יהודים וערבים נמצאים בסיכון שווה בבתי סוהר בחו"ל), ובמיוחד שמרבית אוכלוסיות בתי הסוהר מורכבות מכנופיות של מוסלמים וניאו נאצים. גם בימי שגרה בקושי רב ניתן להבטיח את שלום הישראלים בבתי סוהר.
משכך, יש כר נרחב לבחינה של שחרור למעצר בית במדינה המבקשת עד לסיום המלחמה, או לשחרור מוקדם וחזרה לארץ.
לצערי, מדינת ישראל והפרקליטות הבינלאומית לא מתגייסים למערכה למען העצורים והאסירים בחו"ל ומתעלמים מהצורך לפעול למענם, אולם חשוב שקולם של אלו ישמע בתוך הכאוס ומפגני האלימות ברחובות אירופה ושאר העולם.
אנו במשרד רוטנברג פועלים רבות לשחרור מוקדם של אסירים ברחבי העולם, אולם ללא התגייסות וסיוע מטעמה של מדינת ישראל עלול להתרחש אסון שהמדינה יכולה למנוע מבעוד מועד באמצעות פעולה פשוטה – פנייה רשמית לרשויות האכיפה בחו"ל.
בימים אלו במיוחד אסור לשכוח את הישראלים השוהים לבד בבת סוהר קשים ונוקשים, ועומדים בפני סכנת מוות מיידית.
