שופט בית משפט העליון חאלד כבוב חזר אתמול ליום אחד לכיסאו הקודם כשופט בית המשפט המחוזי-כלכלי בתל אביב, להקראת הכרעת הדין בתיק נגד מנהל בית ההשקעות יוטרייד, אביב טלמור (13 ספטמבר).
בשנים 2012-2015 גייסה יוטרייד 77 מיליון שקל מ-600 לקוחות והתחייבה להשקיע את הכספים במסחר אלגוריתמי ממוחשב. אתמול הורשע טלמור בגניבה בידי מורשה של עשרות מיליוני שקלים, הלבנת הון ועבירות נוספות.
השופט כבוב כתב בהכרעת הדין: "יוטרייד השתמשה דרך קבע בכספים שגייסה מציבור הלקוחות לשם מימון צרכיה – החל מהוצאות תפעוליות (משכורות, ספקים), דרך רכישת חברות זרות, וכלה בפירעון חובות בשיטת הפירמידה – שימוש בכספי לקוחות חדשים לצורך החזרת כספי לקוחות ישנים. בהתנהלותה זו, הפרה יוטרייד ברגל גסה את התחייבותה כלפי ציבור הלקוחות, לפיו כספי הלקוחות ישמשו לצרכי מסחר והשקעה בלבד".
בפועל, כספי הלקוחות שגויסו שימשו לצרכים רבים, פרט למסחר והשקעות. לפי בית המשפט, "טלמור נהג בכספי הלקוחות כמנהג בעלים מבלי שהיה ליוטרייד מקור אמין להשבת הכספים…. חרף המצג השקרי שהוצג ללקוחות בעת הגיוס, בדבר קיומה של הפרדה בין כספם לכספי החברה".
במסגרת התיק התייצבו לעדות 127 לקוחות החברה ורובם נחקרו בחקירה נגדית, ו-60 עדויות של לקוחות נוספים הוגשו לבית המשפט בהסכמה. הכרעת הדין קובעת כי גיוס הלקוחות ו"כלל הפעולות שבוצעו תחת הנחייתו של טלמור היו בעלי אופי מרמתי טהור".
ראשית, ביחס לתשואה: החברה הציגה מצגי שווא של שיעורי תשואה שנתיים בני עשרות אחוזים, בזכות "אלגוריתם מסחר" רווחי ומצליח. הפרסומים היו רחוקים מלשקף ביצועי אמת. מנהל חדר המסחר של החברה, גיא ברק, העיד כי 80 אחוז מחשבונות המסחר שניהלה עבור הלקוחות היו בהפסד. גורמים בחברה העידו כי טלמור דרש שיפברקו חשבונות מסחר לשם המצג הפרסומי.
אנשי המכירות שיקרו למשקיעי החברה גם בנוגע להגבלת הסיכון. לכ-100 לקוחות הובטח בכתב כי ההפסד בחשבונם יוגבל ורמת הסיכון תעמוד על 20 אחוז, כך שבעת חציית רף ההפסד תופסק פעילות המסחר באמצעות מערכת אוטומטית. בפועל לא נעשה שימוש במערכת, ולפי בית המשפט "לא מן הנמנע כי הפונקציה כלל לא הותקנה במערכות יוטרייד".
אשר לשימושים בכספים שגויסו ל"השקעות": עשרות מיליוני שקלים הועברו בהנחיית טלמור מחשבון הלקוחות לחשבון התפעולי של החברה, בין היתר לתשלום משכורות. מיליונים נוספים מימנו עבור טלמור רכישת חברות פורקס בישראל ובקפריסין שהציעו מסחר במט"ח ובאופציות בינאריות. החברה בקפריסין התנהלה תחת רישיון קפריסאי, ובסופו של דבר היתה החברה הזרה הרווחית היחידה בקבוצת יוטרייד, אולם כאשר החברה האם בישראל נכנסה להליך פירוק, הועבר מקפריסין סכום של 200 אלף דולר בלבד לטובת הנושים – משקיעי החברה.
השופט כבוב כתב כי "בשנה האחרונה לפעילותה של יוטרייד, כאשר החברה היתה בבחינת 'ספינה שוקעת' מה שהביא לבקשות משיכה רבות מצד לקוחות, טלמור פיזר הבטחות בבחינת 'צ'קים ללא כיסוי' כאשר היה ידוע כי אין בידי יוטרייד לעמוד בהתחייבותה".
החברה ניהלה את כל הפעילות ללא רישיון מרשות ניירות ערך בישראל, למרות שפרסמה כי היא "תחת פיקוח רגולטורי". לאחר שחויב להפסיק את פעילות המסחר וגיוס לקוחות חדשים, פתח טלמור חברת קש באיי סיישל, שתחת שם חדש המשיכה לגייס לקוחות. במועד הפסקת הפעילות היו רשומות במסמכי החברה יתרות כספים של 12 מיליון דולר לטובת המשקיעים, אבל בפועל בחשבונות לא נותר דבר.
"גרסאותיו של טלמור לעניין השימוש שנעשה בכספי הלקוחות השתנו לאורכו של ההליך", כתב השופט כבוב. "התרשמתי מעדותו כי מדובר באדם משכיל, תרבותי ונעים, אשר יתכן כי סבר בתחילת דרכו כי שימוש בכספי הלקוחות יביא למימוש חזונותיו העסקיים ודי יהיה ברווחיו כדי להשיב את כספי הלקוחות… בפועל, המצגים שניתנו במעמד גיוס הלקוחות היו נגועים בכזבים ובאי חוקיות".
טלמור הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט משום שפעל לטשטוש עקבות בחברות זרות בבעלותו, ונמנע מלהתייצב לחקירה. השופט כבוב כתב על התנהלות בית ההשקעות כי היתה "בעלת אופי מרמתי טהור".
טלמור כפר באמצעות עורכי הדין משה שמיר ואיריס שמואלי בכך שהשימוש בכספי הלקוחות חרג מההרשאות. הוא טען כי מקור קשייה התזרימיים של החברה שהביא לקריסתה, הוא הטלת דרישות רישוי כ"זירת מסחר" על פעילותה.
עם זאת, טלמור זוכה מעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מאחר שמדובר בעבירה ש"נבלעת" בעבירת גניבה בידי מורשה בה הוא הורשע.
התיק נוהל על ידי עורכות הדין יעל ענתות, ניצן וולקן והדס נאמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שם מסרו בתגובה: "בית המשפט קיבל את עמדת התביעה לפיה חברת יוטרייד, בשליטתו של טלמור, הציגה מצגים כוזבים ללקוחותיה ביחס לתשואה ולסיכון של השקעתם; והוסתר מהם כי כספם לא נותב רק למסחר כי אם להוצאות שוטפות ולהשקעות שונות של טלמור. הרשעת טלמור היא מסר לציבור בדבר הסיכון שבהשקעה במיזמים שאינם מפוקחים בידי רשות ניירות ערך, ומסר חשוב לכל יזם שסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות, ללא רישיון ותוך הצגת מצגי שווא".
