התיק על עבריין המרמה אלעד בן נון, שהתחזה לקטין והציע שירותי מין בתשלום לגברים ברשת, ואז סחט מהם מאות אלפי שקלים, יוצא מהדיונים המחתרתיים ברשתות החברתיות ומעורר שוב מחלוקת. הסיפור הרווי בתיאוריות קונספירציה קיבל ביטוי מחודש בסרט של העיתונאית סיון כהן בערוץ 13, שהוא סרט מעורר מחלוקת בפני עצמו, ערב הכרעת בית משפט העליון בערעור שהגיש בן נון על חומרת העונש.
בבית משפט המחוזי יוצג בן נון על ידי הסנגוריה הציבורית. רק לאחר דיון בראיות ושמיעת העדויות של 34 מתלוננים, הוא הודה בכל האישומים במסגרת הסדר טיעון של הרגע האחרון, שספק אם הועיל לו כבר. מיכל ברנט, השופטת המוערכת מבית משפט המחוזי מרכז בלוד, הרשיעה את בן נון וגזרה עליו עונש כבד של 10 שנות מאסר על 34 מקרים של סחיטה באיומים, ועוד שנה וחצי הפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם. עשרות המתלוננים הוגדרו "נפגעי עבירה", ובמסגרת גזר הדין השופטת ברנט חייבה את הנאשם שהורשע לפצות אותם ב-10,000 שקל כל אחד.
עו"ד צ'רלי סבג, אחד מגיבורי הסרט של ערוץ 13, החל לייצג את בן נון בשלב הערעור לבית משפט העליון, והוא מתמקד בעיקר בחומרת העונש, אבל כדי לזכות בהקלה המיוחלת הוא רומז מטבע הדברים למחדלים בחקירת המשטרה ובשיקול הדעת של הפרקליטות, לכל אורך ההליך.
עו"ד סבג כיוון בסרט ובשיחות שהוא מנהל עם "פוסטה" מזה תקופה ארוכה, אלומת אור גדולה אל עשרות המתלוננים האלמונים, שנהנים מחיסיון על שמם והגנה מפני הפללה בעבירות מין. לטענת הסנגור, המתלוננים אינם ראויים להגנות כנפגעי עבירה, שכן לפחות חלקם הם עברייני מין מועדים, שחמקו מהעמדה לדין על נסיון ביצוע עבירות מין בקטין.
התיק נחקר במשטרת פתח תקווה, ולא ביחידה 105 בלהב 433, שהוקמה רק בשנים האחרונות במיוחד לפרשיות כאלו של חשיפת עבירות מין ברשת בדגש על קטינים. עו"ד סבג מבקש להדגיש שוב ושוב, כי איש מעשרות המתלוננים נגד בן נון לא התבקש להשאיר את מכשיר הטלפון שלו בתחנת המשטרה, ורק 15 מתלוננים נחקרו באזהרה.
מנגד, לעומת טענות ההגנה המבקשת באופן טבעי להצביע על "התרומה החברתית" של הנאשם שמוגדר על ידם כ"צייד פדופילים", עולה השאלה המשפטית סביב קבילות הראיות שבן נון אסף נגד הנסחטים והתנהלותו במסגרת זו כ"סוכן מדיח". הנאשם, יש לומר, אינו סוכן משטרתי אשר מגוייס רק לאחר שהוא עובר הכשרה מקצועית, מלווה במפעיל ואפילו שניים, ומחוייב לפעול בכפוף למגבלות וכללים משפטיים חוקיים נוקשים, הכל במטרה למנוע זיהום של ראיות במהלך האיסוף שלהן.
על פי הכרעת הדין של השופטת ברנט, בן נון לא אסף ראיות לטובת איזה מטרה נעלה, לצורך בניית תיק שיעמוד בבית משפט נגד מנצלי הקטינים, אלא אסף ראיות ממניע של בצע כסף, בדרכו שלו ורק לצורך הגדלת רווחיו, ועל פי המטרה הזו הוא הפעיל מניפולציות שונות.
לפי עו"ד סבג, יחידה 105 שהוקמה בלהב 433 לנושא חשיפת עבירות רשת נגד קטינים, היתה כבר פעילה במהלך החקירה של בן נון, אבל התיק עצום המימדים הזה לא הועבר אליה ונותר במסגרת הלא מספיק מקצועית של תחנת פתח תקווה. לקראת תחילת הפעלת החוק נגד צרכני זנות (לרבות בגירים) נחשפה חקירה ייחודית של יחידה 105 באפליקציות המשמשות להיכרויות להט"ב. במסגרת החקירה הופעל סוכן סמוי משטרתי שהציג עצמו כבן 14. בהתאם לאמות המידה המשפטיות הנהוגות, הסוכן הונחה לא לפנות לציידי קטינים ביוזמתו אלא להתכתב רק עם מי שפנו אליו, ולהסכים לקשר של תמיכה. כפי שנחשף אז ב"פוסטה", אחד הנאשמים שנחשפו ונעצרו בחקירה הזו בעקבות פנייה שלו לסוכן באפליקציה, היה מי שכבר שימש אז כעד המדינה בפרשת טלגראס.
הטלפונים של הנאשם
לאחר שידור הסרט, שבנו ושוחחנו עם עו"ד סבג בשאלות אלו ואחרות, על התנהלותם האקטיבית של המתלוננים תחת נסיון הציד של מתחזה לקטין סקרן מינית.
"המשטרה שמה האזנות סתר במשך חודשיים על הטלפון של אלעד", אומר הסנגור. "ובחומרי החקירה שומעים שיחות נוראיות, שהמשטרה האזינה להן בזמן אמת. הם הבינו שיש שם פצצות מתקתקות: כאשר מבוגר אומר לקטין לכאורה, 'אני רוצה לעשות איתך כך וכך', מדוע המשטרה לא מגיבה? מדוע לא שמים האזנות על הצד השני, על אותם אנשים שמתבטאים בצורה מינית בוטה כלפי מי שחושבים שהוא קטין? מדוע לא תופסים לפחות את הטלפונים, כדי לחקור אם מדובר בדפוס פעולה שמסכן קטינים אחרים, אמיתיים?
"התשובות של קצין החקירות מתחנת פתח תקווה בסרט היו מביכות. זה לא שקורבן עבירה הציע לבן נון 'רק' להתקלח יחד, כפי שהוצג על ידו להצדקת הטענה שאין כאן עבירה", אומר עו"ד סבג. "מחומר החקירה עולה שאותו מתלונן הציע להביא איתו לפגישה עם הצעיר שמזדהה כבן 15 אמצעי נוסף בעל קונוטציה מינית ברורה, שאני מנוע מלציין כאן, אך מטרתו ברורה.
"כל המתלוננים דיברו עם הנאשם על כסף תמורת יחסי מין", מבהיר עו"ד סבג והודף את הטענה שאין תוקף לראיות שניתן היה לאסוף נגדם, עקב התנהלותו המדיחה של בן נון. "בניגוד לטענת המשטרה, כל אותם 'פדופילים' נכנסו מרצונם לצ'ט. מחומר הראיות עולה שהם ידעו היטב, כי הצעיר המדבר איתם בצ'ט הוא קטין. בן נון מסר להם את גילו המדומה לא שעה לפני הפגישה, ולא על הדרך, אלא ימים לפני שנפגשו, והם המשיכו לדבר איתו כשמטרתם האחת היא מין תמורת כסף".
על פי כתב האישום, בן נון נהג במהלך השיחות לשנות את גילו מעת לעת, אך עו"ד סבג טוען בהקשר זה: "בחקירת המשטרה ובחקירה הנגדית בבית המשפט, 90 אחוז מהמתלוננים הודו בביצוע עבירות, 70 אחוז הודו במתן אתנן כספי. מאות אלפי השקלים שהוא הצליח לסחוט מהם, ביטוי לחוסר האונים שלהם כשנלכדו, מצביעים אף הם על כך שהם ידעו כי הגיעו למפגש אסור".
עו"ד סבג טוען כי מחדלי החקירה בצד המתלוננים מקוממים במיוחד מאחר שהנאשם הסחטן חשף בפעולתו 160 חובבי קטינים, בעוד המשטרה גבתה עדויות מ-34 מתלוננים בלבד, הוא חוזר ומדגיש כי מהאחרים שפרטיהם מצויים לכאורה בטלפונים של הנאשם, המשטרה התעלמה.
האמנם?
"תפסו אצל בן נון שני טלפונים, אחד מהם 'מבצעי' שהוא החזיק מעל שנה למטרות הפעילות שלו. על גבי המכשיר הזה היו יותר מ-100 אנשים שהוא ניהל איתם שיחות והיה אפשר לזהות אותם, לפי מספרי הטלפון שנתנו לו ולפי פרטים אחרים שמסרו לו כמו מקום מגורים, תמונות ואינדיקציות אחרות. כל הראיות היו על המכשיר אך המשטרה לא חילצה אותן וחקרה 30 בלבד".
יתרה מכך, עו"ד סבג טוען כי על פי אבחון של מעבדה מקצועית פרטית מטעם ההגנה, מכשיר הטלפון העיקרי הוחזר מהמשטרה כאשר תוכנו פגום ומחוק, ולפיכך עולה האפשרות לחבלה מכוונת כחלק מהמגמה של המשטרה בגיבוי הפרקליטות המלווה בתיק הזה. "המשטרה בחרה את מי להביא לעדות, ואני חוזר וטוען שהמשטרה דאגה לשמור על אנשים מסוימים, ולא הביאה אותם לחקירה".
לשאלה הכי מסקרנת בציבור כיום, כיצד ההגנה יודעת כי בין האנשים שהיו בקשר אסור עם בן נון היו גם חברי כנסת או נבחרי ציבור אחרים, מודה עו"ד סבג כי אין תיעוד לכך אבל אומר, "אלעד העיד על חברי הכנסת ואני מאמין לו".
בכל מקרה, בין 34 המתלוננים שהעידו במשטרה ובמשפט היו אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, אך לא היו נבחרי ציבור.
עונש מופרז בלתי מידתי
כאמור, הערעור לבית משפט עליון הוגש בעיקר על "חומרת העונש המופלג, שהוא מופרז ובלתי מידתי", טוען הסנגור. "נתתי בערעור דוגמה מתיק מרמה אחר – פרשת 'העוקץ הליטאי' שם היה מדובר בכנופיית נוכלים מתוחכמת, ולא באדם שפעל לבד, שעקצה 136 מתלוננים קשישים (בעיקר עולי רוסיה וחבר העמים), בהתחזות ומצגי שווא וסחטה מהם כספים רבים. העונש לנאשם המרכזי היה שבע שנות מאסר".
אגב, לפי כתב האישום סכום הכסף שסחט בן נון מקרבנותיו עמד על 712 אלף שקל, והשיח בסרט של סיון כהן על מיליונים הוא מופרז, אף כי אין ספק כי מדובר בסחיטה מכוערת במיוחד.
עו"ד סבג אומר כי בכוונתו "לנהל מאבק משפטי ולהגיש בקשה להסרת החסיונות בתיק, כדי שהעובדות יהיו חשופות לציבור אשר צריך לדעת גם מיהם אותם מתלוננים. אפנה לכל גורם ציבורי שאכפת לו, למען הגנה על קטינים בתיק הזה ובכלל".
בעניין זה ניתן להעיר כי עצם העיסוק הציבורי בפרשה עוד עשוי להמריץ את המשטרה לבצע חקירות וחשיפות יזומות חדשות נגד חשודים בצריכת זנות מקטינים.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "החקירה נוהלה במקצועיות, באופן יסודי ומקיף, ולראיה חשיפת עשרות אירועי סחיטה שבגינם נדון הנאשם לכ-12 שנות מאסר בהתאם לטיב הראיות. ממצאי החקירה מראים שהנאשם יצר קשר עם הקורבנות כשהוא מתחזה לאישה בת 19 ולא קטין כפי שמתואר בפנייתכם, ואילו שלבי ההדחה לאחר מכן לא העלו תשתית פלילית עפי הוראות החוק, כפי שגם קבע הפרקליט המלווה".
מפרקליטות המדינה נמסר: "לא מדובר בפרשת 'ציד פדופילים' אלא בפרשת סחיטה מובהקת, של אנשים שחלקם לפחות כלל לא חשודים שעברו עבירה. בניגוד לפרסומים קונספירטיביים, בקרב הנסחטים אין חברי כנסת, ראשי ערים, שופטים או פרקליטים, ואיסור פרסום שמם של המתלוננים נובע מהצורך לאפשר את שמיעת עדותם באופן חופשי".
עוד הוסיפה הפרקליטות בתגובתה, כי "חשוב להבין שלפי החוק לא כל מעשה מיני עם קטין כבן 15.5 נחשב לעבירה פלילית. כדי להעמיד לדין מי מהנסחטים, היה צריך להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי שהם ידעו שהם באים להיפגש עם קטין ולעשות איתו מעשים אסורים לפי החוק. לאחר בחינת כל המקרים נמצא שאין די ראיות לכך. בין היתר בשל העובדה שבן נון פעל באופן מניפולטיבי, ציין בתחילה כי מדובר בבגיר, לחלק מהנסחטים הוא אמר במהלך ההתכתבות שהוא בן 15.5, לחלק כתב זאת ברגע האחרון לפני המפגש. העיתוי בו חשף בפני חלק מהמתלוננים את העובדה שמדובר בקטין, מנעה את האפשרות להוכיח כי מדובר במי שפעלו לפגוע מינית בקטין".
