בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ביטול רישיון נותן האשראי של איש העסקים אסי יונה, לאחר שרשות שוק ההון קבעה על בסיס מידע מודיעיני של המשטרה כי הוא איש קש של העבריין איציק וזאנה.
ב-2019 וזאנה נשפט למאסר של חמש שנים על עבירות הלבנת הון חמורות, הפצה של חשבוניות פיקטיביות בחצי מיליארד שקל וקיזוז בסכום דומה.
לפי כתב האישום, וזאנה סיפק תלושי שכר פיקטיביים וחשבוניות פיקטיביות משבע חברות קש לקבלני כוח אדם, כדי לפטור את הקבלנים מתשלום מסים.
את החשבוניות המזויפות הוא מכר תמורת עמלה של שלושה אחוזים מהערך הנקוב בהן, וכך סידר לעצמו הכנסות של 17.5 מיליון שקל בשלוש שנים.
לוזאנה הרשעות גם בתיקים פיננסים מוקדמים יותר.
ביוני 2023 קיבל איש העסקים ועו"ד אסי יונה רישיון מרשות שוק ההון, לפתוח עסק למתן אשראי ושירותים פיננסיים.
אחרי שנה, הרשות הודיעה ליונה על כוונתה לבטל לו את הרישיון על בסיס מידע חסוי שהתקבל מהמשטרה, לפיו יונה הוא למעשה איש קש של ואזנה, המשמש כמנהל האמיתי של העסק לאחר שחרורו ממאסר.
המפקח על נותני שירותים פיננסיים עמית גל הוסיף כי המידע שהתקבל מהמשטרה קושר את וזאנה ויונה לביצוע עבירות הלבנת הון לכאורה באמצעות העסק.
עוד נטען, כי וזאנה עצמו הודה בחקירת משטרה כי הוא מנהל העסק – אך הרשות סירבה לחשוף את המסמכים בשימוע שנערך לאסי יונה על סגירת העסק – שימוע שלא שינה את ההחלטה.
אסי יונה, באמצעות עורכי הדין עודד אופק ומתן ספקטור, עתר לבית המשפט המחוזי בניסיון לשנות את רוע הגזירה.
בעתירה נטען: "אסי יונה – איש ישר, מקצועי והגון. אדם שהגיע מרקע קשה ובנה את עצמו במו ידיו. יונה כבן 70 הוא איש עסקים מצליח, אדם אמיד ובעל נכסים, מאז 2012 גם עורך דין ונוטריון, ואף מכהן כדיין בבית הדין של הליכוד העולמי".
את העסקתו של האסיר המשוחרר וזאנה שהורשע בעבירות פיננסיות מתוחכמות, הסבירה העתירה כך: "מר יונה הוא דמות מוכרת ואהובה בקהילה וידוע כאדם חביב ואהוב על הבריות. מר יונה מאמין בתרומה לקהילה ולקידום שמירת החוק על ידי שיקום אסירים והחזרתם למוטב".
לעתירה צירף יונה תעודת הוקרה שקיבל מלשכת עורכי הדין, על השתתפותו מטעם הלשכה ובשיתוף אגף החינוך בשירות בתי הסוהר, בפרויקט "בגובה העיניים" – פרויקט ליווי אסירים משוחררים בקהילה על ידי מנטורים.
"במסגרת התוכנית", נכתב, "ביקר מר יונה במתקני כליאה שונים ופגש אסירים לקראת שחרור, כשמטרת התוכנית היא הצמדת דמות חינוכית – 'מנטור' לכל אסיר משוחרר במטרה להעניק לאסיר המשוחרר תמיכה והכוונה".
לאחר מכן יונה יורד לפרטים יותר "ארציים", ומספר כי ההיכרות שלו עם וזאנה נוצרה למעשה על רקע יחסי שכנות – כאשר וזאנה התגורר בשכירות לידו, בדירה השייכת לבנו של יונה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
נטען כי "מר יונה פגש לראשונה את מר וזאנה בשנת 2019 לאחר שהנ"ל החל להשתקם מעברו הפלילי… מר יונה שיתף את מר וזאנה כי בשל גילו הוא מעוניין להחליף את העבודה הפיזית שהיה מורגל בה ולחפש תחום עסקי נוח יותר. וזאנה הציע את עזרתו ליונה ואמר לו שככל שיעסוק בתחום השירותים הפיננסיים, מר וזאנה המכיר את התחום יעזור לו ויסייע לו בתחילת הדרך ברמה הטכנית בתפעול העסק".
יונה טען כי העסיק את וזאנה כעובד זוטר: "מר וזאנה נשכר לסייע ברמה הטכנית בלבד אבל העסק שייך למר יונה והוא שמקבל בו את ההחלטות".
לטענתו "המשיב (המפקח) מתבסס כנראה על מידע מודיעיני, המהווה השערות בלבד של לקוחות שקיבלו שירות וטעו לחשוב, בשל מעורבותו הטכנית של וזאנה בקבלת ההמחאות והקלדתן למערכת, כי ואזנה הוא בעלים של העותרת, אך זוהי השערה ומסקנה מוטעית".
במסגרת הטיעונים נגד ביטול הרישיונות שלו למתן אשראי ושירות פיננסי (צ'יינג'), יונה מסר הצהרת הון לפיה הוא בעל הון משמעותי של למעלה מ-35 מיליון שקל, וצירף נסחי טאבו של נכסים שרכש עוד טרם היכרותו עם איציק וזאנה.
רשות שוק ההון והפיקוח על שירותים פיננסים הציגה מנגד ראיות לכך שיונה מסר לכאורה דיווחים לא אמינים בקשר להעסקתו של וזאנה.
לאחר שנמסרה ליונה הודעת שימוע עם כוונה לסגירת העסק, באוגוסט 2024 הוא הודיע כי הפסיק את העסקתו של וזאנה בצ'יינג'. אבל אחרי ארבעה חודשים הוא חידש את העסקתו, כפי שעולה מדיווחי ביטוח לאומי, אבל בלי שדיווח למפקח שערך את השימוע.
עם זאת ראוי לציין, כי החלטת הסגירה מבוססת כולה על מידע מודיעיני ולא על חקירה פלילית רשמית. יונה לא נחקר באזהרה.
השופט קובי ורדי עיין בחומרים משטרתיים חסויים, וכתב כי השתכנע מ"הראיות המנהליות" כי האסיר המשוחרר וזאנה הוא האיש הדומיננטי בעסק: "קיבלתי הסברים מנציגי המשטרה והפרקליטות, שהניחו את דעתי… הראיות המנהליות הגולמיות שהוצגו לי במעמד צד אחד, לא מסתדרות עם תיאור תפקידו של ואזנה בעסק כתפקיד שולי, טכני, תפעולי בלבד וכמי שרק מקבל את ההמחאות ומקלידן, אלא מסתדרות עם זה שהוא למעשה ניהל את העסק ושיונה היה איש קש שלו".
השופט אישר כי בחקירת משטרה ואזנה הודה למעשה כי הוא בעל העסק ומנהלו, או היתה לו אמירה ממנה השתמע הדבר הזה – אבל לכך מצטרפות ראיות מנהליות נוספות "ברף גבוה".
"תכלית חוק הפיקוח הינה למנוע את כניסתם של גורמים עבריניים לשוק השירותים הפיננסיים ולהדיר מן השוק גורמים בלתי לגיטימיים קיימים המבצעים עבירות כלכליות", כתב השופט.
העתירה נדחתה וצו הסגירה לעסק נשאר על כנו.
עורכי הדין אריאל אררט ויעקב קליימן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ייצגו את המדינה, יחד עם עורכות הדין אביטל שוקרון ומיכל אוחיון מרשות שוק ההון.
