האגודה לזכויות האזרח דורשת ממשטרת ישראל להפסיק לצלם אנשים בהפגנות, או לחלופין – להגדיר נוהל צילום. האגודה פנתה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, בדרישה שתנחה את המשטרה להפסיק לצלם מפגינים באופן לא מבוקר, או לחילופין לקבוע נוהל מסודר לצילום (9 מרס).
במכתב ששלחה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לעו"ד מררי, נכתב: "ביום 25 ביולי 2022 פנינו אלייך בבקשה כי תנחי את המשטרה לחדול מן הפרקטיקה של צילום הפגנות ומפגינים באמצעים שונים, ואגירת הצילומים לאחר מכן, ללא כל מגבלה ובהיעדר נהלים. צילום משטרתי של מפגינים הוא מעשה רגיש שיש לו השלכות קשות על חופש הביטוי והמחאה ועל הזכות לפרטיות".
לטענת האגודה, מאז שבוטלה בספטמבר 2020 הפקודה שהתייחסה לנושא – הצילום מתנהל ללא הסדרה.
באגודה טוענים כי על פי עדויות שאספו אנשיה, בהפגנות האחרונות "שוטרים במדים ושוטרים סמויים צילמו מפגינים כעניין שבשגרה, לעתים מקרוב מאוד, ולעתים באמצעות הטלפונים הניידים של השוטרים. לפי חלק מהעדויות, שוטרים מתמקדים באופן מופגן במשתתפים שנושאים דגלי פלסטין או קוראים סיסמאות נגד הכיבוש. מפגינים שעמם שוחחנו סיפרו כי התיעוד עורר אצלם חשש שהם 'סומנו' על ידי המשטרה או שזו אוספת עליהם מידע".
כאמור, באגודה מבקשים להפסיק את הצילומים השיטתיים או כאמור – לקבוע נוהל המגביל את הצילום לנסיבות בהן מתבצעת עבירה. כמו כן דורשים באגודה כי גם כאשר יהיה נוהל חדש – על המשטרה לצלם באופן שאינו מפריע להפגנה, מבלי להתקרב למפגינים, ולמחוק את התיעוד בטווח זמן קצר ביותר, למעט במקרה שבו הצילומים דרושים כחומר חקירה.
לפי האגודה, יש לאסור הפקת מידע מודיעיני מהצילום או לייצר "רשימת משתתפים", ולאפשר למצולמים גישה לצילומים. "התמשכותן הצפויה של ההפגנות, והצורך להבטיח את זכות המחאה גם באקלים הפוליטי הנוכחי, אינם מאפשרים להתמהמה עוד בקביעת הגבלות אלה", נכתב.
עו"ד סוצ'יו אומרת לאתר "פוסטה" כי לא מדובר רק בהפגנות שמתקיימות לאחרונה נגד הרפורמה המשפטית, אלא גם בהפגנות חרדים, הפגנות בלפור וגם בהפגנות בשכונת שיח' ג'ראח. לטענתה, כאשר נשלח המכתב הקודם ביולי 2022, באגודה ידעו שלמשטרה יש נוהל לגבי צילום מפגינים.
"חיפשנו את הנוהל וראינו שהוא לא נמצא", אומרת סוצ'יו ומוסיפה כי בבקשה שהוגשה במסגרת חוק חופש המידע – נמסר להם כי בעבר היה נוהל שמסדיר את הכללים, אבל הוא בוטל. הנוהל הקודם קבע שלא מצלמים הפגנות אלא אם יש צורך ספציפי. כמו כן נקבע שלא מצלמים מקרוב ולא מצלמים פנים. "שאלנו מה הכללים לשמירת החומר ואמרו שהצילומים ממשיכים ללא נוהל", כך לדבריה.
למה זה מפריע שהמשטרה מצלמת. אולי באמת יש מפגינים בעייתיים?
"אין בעיה שיתעדו אנשים בעייתיים, הנוהל של מצלמות גוף קובע שהם לא יפעלו אלא אם יש הפעלת סמכות. זה מתוך הבנה שתיעוד של המשטרה מייצר הרתעה. התיעוד הזה הולך למאגר מידע והמשטרה עוקבת אחרי אנשים והיא יכולה לזהות אותם. המשטרה לא אמורה לעקוב אחרי אנשים בצורה כזאת".
למה הנוהל הקודם בוטל ולא כונן אחד חדש?
"אני לא יודעת. כנראה מדובר בנוהל ישן שלא התייחס לטכנולוגיה כמו רחפנים. למה לא עושים נוהל חדש? אפשר לשאול את המשטרה. הם טוענים שהם עובדים על כך אבל בינתיים אין כלום".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת במסגרת אירועי מחאה לשם שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור ובטחונו. תיעוד פרטני באירועים במרחב הציבורי מתבצע באמצעות מצלמות גוף בהתאם לנוהל מצלמות גוף ובתיעוד היקפי באמצעות יחידת התיעוד המבצעי בדוברות. פעולות התיעוד נעשות כדין, אנו דוחים מכל וכל טענות בדבר תיוג המפגינים".
