כשנה לאחר שהועמדו לדין, בית המשפט המחוזי בחיפה גזר את דינם של ארבעת הנאשמים בתיק ניסיון הפגיעה ברוסלן מוגילבסקי ליד ביתו. כך נודע לאתר "פוסטה".
תזכורת: באוקטובר אשתקד הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ארבעה:
ליאור מרדכייב.
משה אבוהיי.
אוראל גניש אלמלח.
צהיו וונדימיגי.
כתב האישום ייחס לארבעה עבירות חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק, שינוי זהות ברכב, פגיעה בפרטיות והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין – כל אחד לפי חלקו.
לפי כתב האישום המקורי, הארבעה תכננו לפגוע במוגילבסקי המתגורר במתחם נאות גולף בקיסריה. הפרקליטות טענה כי מעשיהם כללו הכנות ממושכות ושימוש במכשירי מעקב ורכבים גנובים שנועדו לסייע בביצוע ניסיון החיסול.
ב-20 בספטמבר פעלו שוטרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף, יחד עם שוטרי תחנת חדרה, במבצע מורכב שבשיאו הצליחו לעצור בנתניה שלושה מהנאשמים שנסעו ברכב גנוב באזור חדרה. השוטרים תפסו באחד הרכבים אקדחים, מחסניות, תחמושת, כפפות ורעלות פנים – כולם נועדו לכאורה לביצוע החיסול.
מרדכייב, היחיד בין הנאשמים שהינו תושב חדרה, נעצר בחשד שהיה שותף בתכנון.
מעצרם של הארבעה הוארך מעת לעת עד להגשת כתב האישום כאמור.
מכתב האישום המקורי עלה כי ב-19 בספטמבר סמוך לחצות הצטיידו הנאשמים בנשק ובתחמושת ונסעו לחניון שבו חנה רכבו של מוגילבסקי, ליד ביתו. בזמן שהנאשמים המתינו מחוץ לבית בכוונה לירות בו כשייצא, שוטרים שהגיעו למקום חסמו את אחד מרכביהם, מסוג טויוטה. מרדכייב ומעורב נוסף בשם אלעד בן חיים הצליחו להימלט.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
באתר "פוסטה" פורסם כי לאחר מעצרם של כל הארבעה, אחד השוטרים התקשר למוגילבסקי, שסיפר לו כי הוא צופה בהתרחשות מהבניין הסמוך. "את מי תפסתם?", הוא שאל את השוטר, וכשנענה כי השוטר אינו יכול למסור פרטים, אמר: "תגיד לי שעצרתם את *** ו-***. אם עצרתם אותם, הבעיה שלי נפתרה – הם הסכסוך שלי. הצלתם לי את החיים… אני לא מאמין שבאו לחסל אותי פה".
בהמשך מסר מוגילבסקי עדות במשטרה, אך טען שאינו מסוכסך ואינו משתמש ברכב היונדאי שנמצא בבעלותו. הוא גם הכחיש את מה שלטענת המשטרה והפרקליטות אמר בשיחה עם השוטר.
באתר "פוסטה" פורסם גם כי להערכת המשטרה אלעד (דדי) בן חיים שהוזכר בכתב האישום עזב את ישראל ושוהה בחו"ל.
במסגרת דין ודברים בין הפרקליטות לבין ההגנה הצביעו הסנגורים – עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני ועורכי הדין ויקי שמואל וציון שמעון – על קשיים ראייתיים מסוימים בתיק. בין היתר טענו הסנגורים כי הראיות בתיק אינן מעידות בהכרח שהנאשמים הגיעו לפגוע בקורבן.
ב-29 בספטמבר הציגו הצדדים הסדר טיעון בעניינם של הנאשמים, שלא כלל הסכמות לעניין העונשים.
במסגרת ההסדר, העבירה המרכזית של חבלה בכוונה מחמירה שהופיעה בכתב האישום המקורי – נמחקה במסגרת ההסדר. כמו כן בוצעו תיקונים בחלק מהעבירות הנוספות.
כל הארבעה הורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע, פגיעה בפרטיות בצוותא ושינוי זהות ברכב בצוותא.
אבוהיי, אלמלח ו-וונדימגי הורשעו גם בהחזקת נשק בצוותא, בעוד שמרדכייב הורשע בסיוע להחזקת נשק.
בנוסף, וונדימגי הורשע גם בהחזקת סכין.
במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את חומרת המעשים ועתרה לגזור על הנאשמים עונש ברף האמצעי במתחמי הענישה הבאים:
מרדכייב – בין 24 ל-36 חודשי מאסר.
אבוהיי, אלמלח ו-וונדימיגי – בין 60 ל-84 חודשי מאסר.
ההגנה עתרה למתחמי ענישה מקלים:
מרדכייב – 18 חודשי מאסר.
אבוהיי, אלמלח ו-וונדימיגי – 24-34 חודשי מאסר.
הסנגורים עתרו לגזור את עונשם של שלושת הנאשמים אבוהיי, אלמלח ו-וונדימיגי בתחתית המתחם, בעוד שלגבי מרדכייב ביקשה ההגנה להסתפק בתקופת מעצרו (כ-13 חודשים).
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, עברם הפלילי ופסיקה בתיקים דומים, השופט אבי לוי גזר את העונשים הבאים:
וונדימיגי – 48 חודשי מאסר
אלמלח – 46 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסר מותנה בתיק אחר.
אבוהיי – 44 חודשי מאסר.
מרדכייב – 18 חודשי מאסר בפועל.
כמו כן הוטלו על כל אחד מהנאשמים מאסרים מותנים וקנסות – כל אחד לפי חלקו.
