בבית משפט השלום בירושלים החל אתמול הליך ההוכחות בתיק נגד ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין, הנאשם בעבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות והסתה לטרור (22 נובמבר).
גופשטיין הוא מהאנשים הקרובים ביותר לח"כ איתמר בן גביר, ועל הרקע הזה מדובר בתיק מעניין שמקבל נופך של אקטואליות.
בליל הבחירות לפני שלושה שבועות, גופשטיין היה אחת הדמויות המרכזיות במטה של "עוצמה יהודית" ולמרות שסירב להתראיין, בן גביר הזכיר אותו מעל הבמה בנאום התודות מול התומכים המשולהבים, לאחר פרסום מדגמי הטלויזיה: "אני רוצה לומר תודה לחברי בנצי גופשטיין, חבר שלי, אהוב שלי שנלחם למען עם ישראל וארץ ישראל", אמר בן גביר. לפי חדשות 12, גופשטיין היה גם חלק מהחוג המצומצם של המקורבים שצפו עם בן גביר ברגע פרסום המדגם הדרמטי.
גופשטיין כזכור נפסל על ידי בג"ץ לפני שנתיים, כאשר נכלל ברשימה לכנסת עם בן גביר, עקב הסתה לגזענות.
חמישה ראיונות והתבטאויות
נאום הפתיחה של התובע בתיק נגד גופשטיין, עו"ד עמיחי מרקס, אתמול בבית המשפט, ייחס לגופשטיין כוונות, שרבים נוהגים להדהד פעמים רבות גם כנגד בן גביר.
מרקס, הפרקליט ממחוז ירושלים אמר כי "הראיות שנציג לבית המשפט יראו את פעילותו הציבורית של הנאשם להפצת משנה שלפיה יש לראות בכלל הערבים בשטח ארץ ישראל כאויבים, אויבים שבמשנתו מותר להרוג… אומנם הנאשם טוען בתשובתו כי כוונת האמירות המיוחסות לו מכוונות כלפי מי שהוא מגדיר כ'אויבים', אך הראיות ילמדו על כך שהנאשם כיוון את חציו כלפי ערבים באשר הם", אמר התובע.
כתב האישום שהוגש במקור לפני שלוש שנים, ואשר רק היום החל הדיון הממשי בו, בקצב טיפוסי למערכת המשפט, מציין חמישה ראיונות והתבטאויות של גופשטיין באירועים שונים.
בתיק העידו אתמול שני עדי תביעה, עיתונאים. הראשון היה כתב ערוץ 7 חזקי ברוך, שערך עם גופשטיין שני ראיונות שנכנסו לכתב האישום.
ראיון אחד נערך לאחר שכמה צעירים יהודים תקפו שלושה נערים ממוצא ערבי בכיכר ציון בירושלים. אחד מקורבנות התקיפה נפצע באורח קשה. במהלך הימים שלאחר מכן, נעצרו שמונה חשודים בתקיפה. בעקבות זאת אמר בנצי גופשטיין לערוץ 7 את הדברים הבאים: "הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו את מה שהמשטרה היתה צריכה לעשות, עשו דין בפורעים הערביים שהטרידו את הבנות היהודיות… המשטרה והתקשורת עושים פה לינץ' לנערים יהודים, נערות יהודיות נתקפות על ידי ערבים, והמשטרה לא מתייחסת".
בסרטון אחר בערוץ 7 פורסמו דברי גופשטיין בעצרת הזכרון השנתית לרב מאיר כהנא ב-2014. "האויבים בתוכנו הם סרטן. ואם לא ניקח את הסרטן ונזרוק אותו, אנחנו לא נמשיך להתקיים וימותו כאן יהודים כל יום. לצערנו הסרטן הזה שלח גרורות לכל מקום – אתמול בתל אביב, בירושלים, ערד, באר שבע. אין מקום לסרטן הזה המסוכן של הדו קיום".
בתחילה, הסנגור שייצג את גופשטיין לאחר הגשת כתב האישום היה אחד, עו"ד איתמר בן גביר. היום מייצג אותו עו"ד יצחק בם.
קו ההגנה של בם הוא לטעון בין היתר, שקטעי הראיונות המשודרים נערכו – ונחתכו החוצה קטעים בהם גופשטיין היה מסויג או "מתון" יותר.
"העיתונאים פונים אליו לתגובה כדמות שמזוהה עם הנושא", אמר עו"ד בם בבית המשפט. "נניח בנושא התבוללות או הטרדות מיניות שמיוחסות לערבים. שמעו שהרביצו לערבי, שלפי הטענה הטריד בנות יהודיות, אז הטלפון הראשון (של העיתונאי) היה לנאשם".
עו"ד בם הסביר: "יכול להיות שהוא (גופשטיין) גם אמר שצריך לפעול באופן חוקי, ואם הנערים (שתקפו) פעלו לא כחוק, זה לא בסדר. יכול להיות שזה ירד בעריכה".
עד התביעה, העיתונאי ברוך, הבהיר שעברו שנים מהראיון וחומר הגלם לא נשמר, אבל מצד שני הבהיר גם שהקטע ששודר ומופיע בכתב האישום כאחת העבירות של הסתה לאלימות – אלו דבריו של גופשטיין בעצמו, כאמור: "הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו את מה שהמשטרה הייתה צריכה לעשות".
על כך אמר העד ברוך: "אני לא מחליט לאנשים מה להגיד".
קוסמים נגד התבוללות
קו דומה ומפתיע יותר חזר בחקירה הנגדית של העד איתן שמואלוב, יוצר דוקומנטרי שביים עבור רשת 13 סרט שבו ראיין אברי גלעד אנשי ימין קיצוני לפני מספר שנים. בין המרואיינים בסרט מלבד גופשטיין היו גם מיודעינו עו"ד בן גביר וחנמאל דורפמן, הנשוי לבתו של גופשטיין ומנהל כיום את צוות המו"מ הקואליציוני מטעם בן גביר ועוצמה יהודית.
שם הסרט היה "חוצה את הקווים". מטרתו, הסביר העד שמואלוב במאי הסרט, היתה "לשמוע את הימין הקיצוני, 19 שנים אחרי רצח רבין, מתוך הנחה שלא שמעו אותו (או לא הקשיבו לו) מספיק אז".
גופשטיין היה הדובר הקיצוני וקרא בסרט, שהופק ב-2013, לגירוש הערבים מהארץ: "כהנא צדק בדבר הפשוט שאי אפשר לחיות פה ביחד יהודים וערבים". בכתב האישום הובא המשך הראיון:
אברי גלעד שואל: "יש ערבים נחמדים?".
גופשטיין: "יש, אבל הם אויבים. גם הנחמדים הם אויבים. הוא ערבי טוב, הוא ערבי מתוק, מתוק מדבש. אבל הוא אויב שלי כי הוא חושב שהמדינה שלו".
גלעד: "אז מותר לפגוע בערבים?".
גופשטיין: "אם הוא אויב אז כן".
גלעד: "אתה אומר שאפשר להרוג ערבים? כאזרח, לא כצבא".
גופשטיין: "מבחינת ההלכה מותר".
גלעד: "מבחינתך?".
גופשטיין: "מבחינתי השאלה אם אני רוצה לשבת בכלא או לא".
גלעד: "אוקי, זה כבר שיקול של כדאיות".
גופשטיין: "בדיוק".
גלעד: "בוא נדבר שנייה על להב"ה".
גופשטיין: "להב"ה זה ראשי תיבות 'למניעת התבוללות בארץ'. כל הנושא הזה שחיים ביחד, של מפגשים של יהודים וערבים. כל זה גורם להתבוללות… בלהב"ה יש לי כמה 'קוסמים' שמדברים עם הבנות".
גלעד: "אין מכות לערבים?"
גופשטיין (צוחק): "לא, יש פעילים בכל הארץ".
גלעד: "מעניין אותם התבוללות או מעניין אותם מכות?".
גופשטיין: "התבוללות, התבוללות, כי מכות לא חסר ערבים ללכת להרביץ מכות. אני לא פציפיסט. יש כאלה שמגיע להם להשתמש נגדם באלימות כן. ערבי שמתחיל עם יהודייה, לא צריך לדבר. ערבי שמתחיל עם יהודייה אני לא חושב שצריך להמשיך להתהלך יותר מדי ברחוב עם היהודייה שלו".
בחקירה הנגדית עו"ד בם טען כנגד במאי הסרט, ש"הנרטיב שלכם היה להדגיש דווקא את הדברים הקיצוניים. יכול להיות שבקטעים (אחרים) שלא שידרתם הנאשם הדגיש שהוא מדבר רק על מי שנגד מדינה יהודית, ולא על כל הערבים". בם טען כי היה עוד קטע שלא שודר בו גלעד שאל, מה אתה אומר לאנשים, להרוג ערבים? והנאשם (גופשטיין) אמר לא, זה התפקיד של המדינה לדאוג לביטחון, ואנחנו (רק) רוצים לשנות את המדינה".
הבמאי השיב שמה ששודר, שיקף את הראיון: "נקודת המוצא היתה להיות נאמן לאמת ולחומרים, ולא לייצר משמעות שלא קיימת".
הדברים הבאים שהטיח עו"ד בם בעד התביעה, הבמאי שמואלוב, היו מדהימים: "אתם בעצם עשיתם תשדיר פרסומת לימין הקיצוני. אלמלא שידרתם את הדברים, אז הדברים היו בשולי שוליים, נחלתם של בודדים, אבל אתם עשיתם לנערי גבעות ולבנצי גופשטיין תשדיר פרסומת, כך שבמקום שהדברים האלה יישארו אצלו בחוג בית, אתם הפצתם את זה למיליוני צופים. במקום שהאידיאולוגיה תישאר בחוגים מצומצמים הפצתם אותה להמונים".
הסנגור של גופשטיין אם כך מבקש הגנה מעבירת "הסתה לאלימות", בכך שמאשים את במאי הסרט שנתן במה לדברים הקיצוניים יותר של הלקוח שלו.
"הלוואי וזה היה מגיע למיליוני צופים. הרייטינג יותר נמוך", השיב העד.
הסנגור בם המשיך לתקוף: "אתה קצת מיתמם, כי מתוך רצון שלך לעניין את הצופה, אתה מציג לרבבות צופים מסרים קיצוניים, שאלמלא הסרט לא היו מגיעים אליו".
הבמאי: "הסרט הציג את הדעות הרלוונטיות".
לבסוף, עו"ד בם המשיך בתפנית מרהיבה, וטען כי העובדה שהיוצרים לא תפסו את דברי המרואיין שלהם (גופשטיין) כמסוכנים – מעידים על אופיו של הסרט. במילים אחרות, לפי ההגנה אין בסיס לאשמה של הסתה לאלימות, ואם יש מי שאחראי בכל זאת על יצירת סכנה, הרי זהו מי שחשף לציבור את הדובר הקיצוני.
