שִׁיר מְחָאָה מאת חיים שטנגר: לֹא נִתֵּן אֶת קוֹלֵנוּ לְהַשְׁתִּיק

שתף כתבה עם חברים

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת חַמָּה,
נוֹסִיפָה עֵצִים לַמְּדוּרָה,
וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת הֶעָשָׁן
נִזְכְּרוּ – עוֹד פּוֹעֵל לוֹ חַיְשָׁן.
הָאֵשׁ מִתְגַּבֶּרֶת,
מְחָאָה אֶל מִשְׁמֶרֶת
מֶה שֶׁהָיָה – שׁוּב לֹא יִהְיֶה כָּאן.

הָאֵשׁ לֹא תַּפְסִיק לְלַחֵךְ
לְלַיְלָה יִהְיֶה עוֹד הֶמְשֵׁךְ
אֲלָפִים יוֹצְאִים לִרְחוֹבוֹת
אֵין פּוֹסְקוֹת מְחָאוֹת
דְּגָלִים נִשָּׂאִים אֶל עַל
הָעָם מֵקִיא וְנִגְעַל
מֶה שֶׁהָיָה – שׁוּב לֹא יִהְיֶה כָּאן.

לֹא צָרִיךְ מִלִּים לְהוֹסִיף
חֹק מֻרְעַל לֹא אָכִיף
רוֹב מִעוּט אֵינוֹ מַחְנִיק
לֹא נִתֵּן אֶת קוֹלֵנוּ לְהַשְׁתִּיק
צַעֲקוֹת נִצְעַק אֶל שָׁמַיִם
אֶת זוֹ אֵשׁ לֹא יִכְבּוּ נַהֲרוֹת מַיִם
מֶה שֶׁהָיָה – שׁוּב לֹא יִהְיֶה כָּאן.
ה ניסן תשפ"ג (27.3.2023)

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *