כשנה וחצי לאחר שהועמד לדין, בבית המשפט המחוזי בירושלים נגזר עונשו של ישראל אריש בתיק דקירה בשוק מחנה יהודה שבבירה. כך נודע לאתר "פוסטה".
בכתב האישום המקורי נגד אריש הבן נטען כי בסוף חודש מרס בשנה שעברה הוא ניסה להפריד בין משתתפים בקטטה שבה לקח חלק חברו. מכתב האישום עלה כי המתלונן, שלא לקח חלק בקטטה, תקף את חברו של אריש כשהוא בגילופין, ובתגובה אריש דקר אותו בבטנו, בעוד שחברו של אריש השליך לעבר המתלונן כיסא שפגע בגבו.
נטען כי המתלונן ניסה להימלט אך התמוטט.
הפרקליטות טענה בכתב האישום כי לאחר התקרית האלימה הסתתר הנאשם בדירת אחיו בירושלים עד שנעצר ב-11 באפריל באותה שנה.
כמו כן נטען כי המתלונן נזקק לטיפול רפואי, ניתוחים והיה נתון בסכנת חיים.
כתב האישום המקורי ייחס לאריש עבירות חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין. לצד כתב האישום הוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים, ממנה עלה כי התשתית הראייתית התבססה בין היתר על סרטונים שתיעדו את האירוע וזיהויו בזירה. בנוסף, הפרקליטות טענה כי במסגרת תרגילי חקירה אמר אריש דברים מסוימים המהווים "ראשית הודיה".
לאריש חמש הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות. כמו כן היה לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה, ובמהלך מעצר בית בהליך הנוכחי, הוא הסתבך בעבירות נוספות.
אריש, באמצע שנות ה-20 לחייו, הוא בנו של אליהו אריש, המוכר כמי ששמו נקשר במהלך השנים לכנופייה הירושלמית. לדברי הנאשם הוא עצמו היה עד לשני ניסיונות התנקשות באביו. לפני כחמש שנים נפצע האב באורח קשה באירוע פלילי, ולפי אריש הבן הוא סועד את אביו שאינו עובד.
שניים מאחיו של הנאשם בעלי רקע פלילי בעבירות סמים ואלימות.
הפרקליטות התקשתה עם פרשת התביעה, בין היתר מאחר שכל מאמציה להביא את המתלונן למסור עדות – עלו בתוהו. הוא פשוט לא התייצב. זו היתה אחת הסיבות לכך שלאחר דין ודברים בין הפרקליטות לבין ההגנה, הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
בהמשך נשלח הנאשם לשירות המבחן, שהעריך בתסקיר שהגיש כי קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם ולא בא בהמלצה שיקומית.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת עברו הפלילי.
מנגד ובאופן מפתיע, מי שהתייצב להעיד לטובת הנאשם היה לא אחר מאשר ה… מתלונן.
הוא אמר כי מאז יום האירוע יצר קשר עם הנאשם והשניים הפכו לחברים. לדבריו, לאחר ששוחח עם הנאשם הוא חש תחושת אשם וסגר עמו מעגל בהבעת חרטה ובקשת סליחה הדדית. בסוף דבריו ביקש המתלונן שבית המשפט יקל בעונשו של הנאשם.
הפרקליטות עתרה לגזור על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, ולהפעיל במצטבר מאסר מותנה בן חצי שנה שהיה תלוי ועומד נגדו.
מנגד טען סנגורו של אריש, גבריאל טרונשווילי, כי מרשו לא היה מחולל הקטטה ורק ניסה להפריד בין הניצים. אלא שאז, לאחר שהרוחות נרגעו קמעה, המתלונן הגיע בריצה מכיוון אחר, כשהוא בגילופין ובידו חפץ חד, ותקף את חברו של אריש. לדברי הסנגור, במצב דברים זה חשש הנאשם כי המתלונן ימשיך לתקוף, ועל כן הוא רדף אחריו יחד עם חברו ודקר אותו.
כמו כן אמר הסנגור כי הנאשם החל בתוכנית טיפולית טרם מעצרו במסגרת הליך זה, והשתלב בהצלחה גם בקבוצות טיפוליות שהוצעו לו במסגרת הליכי המעצר. לאור כל אלו עתר הסנגור למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שייקבע על ידי בית המשפט.
לאחר שבחן פסיקה בתיקים דומים, השופט אברהם רובין קבע כי מתחם הענישה צריך לנוע בין 18 ל-48 חודשי מאסר.
השופט סקר את הרשעותיו הקודמות של הנאשם וציין: "אין מנוס אפוא מהמסקנה שעונשי המאסר הלא מאוד ארוכים שנגזרו על הנאשם עד כה לא הביאו לתוצאות המקוות, דבר המחייב ענישה חמורה ומרתיעה יותר במקרה הנוכחי".
השופט התחשב בתקופה שבה אריש היה עצור, וכן בתקופה הלא קצרה שבה היה נתון במעצר בית באיזוק אלקטרוני. עם זאת ציין, כי הנאשם לא עבר הליך שיקומי ממשי. בנוסף הוא לא התחשב בדברי הפיוס של המתלונן.
"המתלונן התחמק מלהתייצב ולהעיד בבית המשפט, ועל כן לא אוכל לתת אמון בדבריו", ציין השופט. בהקשר לכך, לנוכח התנהגות המתלונן באירוע עצמו ודבריו בבית המשפט מהם השתמע שאינו מעוניין בפיצוי – השופט לא חייב את הנאשם לפצות את המתלונן.
בסופו של דבר השופט גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה במצטבר, כך שבסך הכל ירצה 42 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו. כמו כן הוטל עליו מאסר על תנאי בן שנה למשך שלוש שנים מיום שחרורו.
מגיע לו יותר לעבריין שהיה לו תנאי