ועדת העבודה והרווחה בכנסת קיימה דיון בנושא פינוי של אנשים עם מוגבלות בעקבות המלחמה (31 אוקטובר).
יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), אמר: "במשך שנים קיימנו דיונים בנושא הזה של פינוי אנשים עם מוגבלות, חשבנו וקיווינו שזה יישאר תיאורטי והיום אנחנו במצב אמת. סיירנו בשבוע שעבר במלון של 'יד שרה' ובו 74 חדרים נגישים, המארחים כעת מפונים, אבל אנחנו מבינים שלא לכולם יש מענה כרגע, אנחנו כאן כדי לשמוע על מה קורה כרגע מבחינת הפינויים והמענים בשטח".
יוזמת הדיון, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה: "מאז השבת השחורה קיבלנו מאות פניות של אנשים עם מוגבלויות שאין להם חדרי מיגון והם מופקרים לנפשם. הדבר הזה לא יכול להתקיים. מדינת ישראל חוקקה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, זה מחייב בימים של שגרה ובוודאי בימים של לחימה. במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות קשה שבעתיים. הם לא מצליחים להגיע למרחב המוגן בזמן, בהנחה שיש להם כזה, וכל מה שנותר להם לעשות זה להתפלל לנס. המדינה חייבת להתערב. כשנעשו פניות פרטניות למשרד הרווחה כן הייתה היענות, אבל לא כך זה אמור להתנהל. צריכה להיות שיטה מסודרת לפינוי נגיש ומכובד. גם כשכבר מגיעים לאנשים ומפנים אין לאן, רוב חדרי המלון בישראל אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות. עמותת נגישות ישראל פתחה את כיסה וסייעה בהנגשה ובפינוי. אני גאה בעשייה של החברה האזרחית, אבל מדינה לא יכולה להסתמך עליה. צריך הירתמות של כל משרדי הממשלה למשימה הלאומית הזאת".
שי, שמתגוררת עם הוריה בניר יצחק, שלושה וחצי קילומטרים מרצועת עזה, סיפרה: "בשבת נכנסו מחבלים לבית שלנו, בזזו, ירו. בנס המטפל של אבי הצליח להכניס אותו לממ"ד שאינו מונגש. חיכינו קרוב ל-12 שעות שהצבא יגיע ואחר כך נותרנו ללא מענה לפינוי נגיש עבור אבא שלי. הרכב המונגש שלו נורה ונהרס והפינוי מטעם המדינה נעשה רק באוטובוסים. פניתי לכל גורם אפשרי ולא ניתן שום מענה. בסופו של דבר דוד שלי והמטפל דחקו אותו לתוך רכב פרטי ומצאנו בעצמנו מקום נגיש שמוכן לקבל אותנו".
אילן ברוש, ראש אגף החירום במשרד הרווחה, דיווח כי 204 רשויות כבר פתחו את מסד הנתונים "כספת נצורה", הכולל אנשים המטופלים באמצעות קצבאות בביטוח הלאומי אך אינם מוכרים למחלקות הרווחה. מטרת הרשימות – הכוללות נכים, קשישים מתמודדי נפש ועוד – היא לאפשר לרשויות לסייע באופן יזום לאותם אנשים בעת חירום. לדברי ברוש, 50 רשויות עדיין לא פתחו את מסד הנתונים, על אף שניתנה להן נגישות אליו. ארבעה רשויות בלבד עדיין לא אישרו את המחויבות לשמירה על צנעת הפרט, ולכן לא קיבלו גישה לנתונים.
יונית אפרתי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות: "מגיעות אלינו פניות של אנשים עם מוגבלות שלא יצרו איתם קשר, כולל באזורי לחימה. מטרת הכספת מעבר לקבלת הקובץ היא ליצור קשר עם אותם אנשים ולהבין מה הצרכים שלהם. צריכה להיות הנחיה ברורה לרשויות לעשות את זה".
ענת גרייפנר ממשרד הרווחה ציינה כי המשרד הקצה ל-46 רשויות תקן לתומך קהילתי שתפקידו לסייע ביצירת קשר עם האנשים המופיעים במסד הנתונים, במטרה להבין מה הצרכים שלהם ולסייע במתן מענים.
ח"כ אלהרר ציינה בתגובה כי "ידוע וניכר שנעשית עבודה במשרדי הממשלה ומה שחסר הוא גורם מתכלל שיוודא שהאזרח בקצה מקבל שירות. התקן הזה נשמע לי כמו התחלה טובה ובתנאי שאותו אדם יידע לעבוד עם כלל המשרדים ויוכל לסייע לרשויות לעשות את העבודה".
בנוסף סקר ברוש את הפינויים שכבר בוצעו על ידי המשרד: "פינינו כבר 16 מסגרות שבהן שהו 780 אנשים עם צרכים מיוחדים. שלוש מסגרות שפינינו בדרום חטפו פגיעה ישירה, ממש בתוך המבנים, בתוך ימים ספורים מהפינוי. בקרית שמונה פונו שתי מסגרות כבר לפני שבוע. אם תהיה התפתחות בצפון המצב יהיה מורכב, שכן מגבול הצפון ועד חיפה יש עוד 240 מסגרות. שתיים שבהן אין מיגון כבר פונו לחלופות".
