מתווה יריב לוין-גדעון סער אושר. הכנסת אישרה הלילה בקריאה שניה ושלישית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במסגרת תיקון לחוק יסוד השפיטה.
השינוי העיקרי הוא הוצאת שני נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה והחלפתם בשני נציגי ציבור משפטנים – אחד ייבחר על ידי חברי כנסת מהקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה.
התיקון שונה דרמטית מה"רפורמה" של לוין לפני שנתיים, שדרשה שליטה של הקואליציה במינוי שופטים. לפי המתווה שאושר, מינוי שופטים ידרוש הסכמה הן של הקואליציה והן של האופוזיציה.
במינוי שופטים לבית משפט שלום ולמחוזי – תידרש הסכמת לפחות נציג אחד מכל מחנה, וכן הסכמת אחד השופטים החברים בוועדה.
במינוי שופטים לבית משפט העליון – עדיין תידרש לכאורה הסכמה הן של נציגי קואליציה והן של האופוזיציה, אך לא תידרש הסכמה של אחד השופטים המכהנים.
אחד הסעיפים השנויים יותר במחלוקת הוא המנגנון לשבירת הדד-לוק: כיצד יתבצע מינוי שופטים לבית משפט העליון בהיעדר הסכמות. החוק קובע כי אם עברה שנה מסיום כהונתם של שני שופטי עליון ואין הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, יתבצעו מינויים "כפויים" פעם אחת במהלך קדנציה, באופן הבא: הקואליציה תציע שלושה מועמדים, וחברי הוועדה האחרים יהיו מחויבים לבחור אחד מהם.
גם האופוזיציה תציע שלושה מועמדים והחברים האחרים יבחרו באחד. אם זה לא יתבצע – לאחר חודש נוסף רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים, לבחור אחד מהם. החששות הם שהמנגנון יוביל לבחירת "המועמדים הקיצוניים" ביותר מכל מחנה לבית משפט העליון.
עם זאת נקבע, כי מועמד שטרם מלאו לו 55, לא יוכל להבחר כשופט עליון – אלא רק על דעת כל חברי הוועדה.
כן נקבע כי שני נציגי הציבור שימונו בוועדה לבחירת שופטים (אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה) יהיו רק כאלה שכשירים לפי חוק להתמנות בעצמם כשופטי עליון. כלומר, בעלי ותק של עשר שנים לפחות בעריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי אחר או הוראה באקדמיה.
התיקונים ייכנסו לתוקף רק מהכנסת הבאה, ולא באופן מיידי – עקרון חשוב שעשוי למנוע התערבות משמעותית של בג"ץ.
שר המשפטים לוין אמר לאחר אישור החוק, כי הוא "נותן מענה לחששות שהועלו על ידי מתנגדי הרפורמה, מהשתלטות של הממשלה על הליכי בחירת השופטים, ומבטיח כי שופטים ימונו בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה". לצד זאת הוא טען כי הנוסח "מפסיק את ניגוד העניינים שנבע מחברותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, לאור הפוליטיזציה הקיצונית שעברה הלשכה בשנים האחרונות".
ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "התיקון יבטיח שמי שיבחר את השופטים הם נבחרי הציבור הישירים והעקיפים בוועדה, ללא זכות וטו לשופטים המכהנים".
בהקשר זה יש לשים לב שהתיקון אינו מאפשר יותר מינוי שופטי עליון באמצעות "קואליציות" בין נציגי השופטים או בין לשכת עורכי הדין לבין אחד המחנות הפוליטיים, "מעל לראש" של המחנה הפוליטי האחר. השפעת שופטי העליון על מינוי שופטים לשורותיהם למעשה נוטרלה.
עם זאת נקבע עקרון חשוב כי הסכמת אחד משופטי העליון בוועדה, כן נדרשת למינוי שופטים בערכאות הנמוכות יותר.
ההתנגדויות
לשכת עורכי הדין, המאבדת משקל רב ממעמדה הציבורי והשפעתה, תעתור לבג"ץ. יו"ר הלשכה עמית בכר טען כי "אין בחוק הזה פשרה, אלא העברת כוח מוחלטת לפוליטיקאים, לבחירת שופטים נאמנים להם במקום שופטים ממלכתיים נאמנים לערכי שלטון החוק".
האגודה לזכויות האזרח כבר עתרה לבג"ץ לפסילת החוק. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור, נטען כי התיקון אינו שונה משמעותית מהרפורמה שקודמה לפני שנתיים: "המטרה של הממשלה היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
בנוסף, נטען, כי החוק יוביל לשינוי האתוס השיפוטי, וכל שופט בכל ערכאה לא יוכל יותר להתעלם מהשלכות ההחלטות השיפוטיות שלו על המערכת הפוליטית. "שופט יידע כי כל החלטה שתעורר אנטגוניזם אצל אחד הצדדים הפוליטיים, יכולה 'לגמור' את הקריירה השיפוטית שלו, גם אם זו ההחלטה השיפוטית הנכונה".
בעתירה מוזכר שגם היום שופטים עומדים בפני מתקפות בשל החלטות שהם מקבלים, ותהליך זה ילך ויתעצם מרגע שניתן לפוליטיקאים זכות וטו לחסום כל קידום. מכאן שהחוק יוביל לפגיעה קשה ביותר בעקרון אי התלות של השופטים ובעצמאות שלהם.
נטען כי "גם כל פרקליט או יועץ משפטי ששואף להתקדם לשיפוט ביום מן הימים, יידע שכל החלטה שלו שתעורר התנגדות במערכת הפוליטית, כמו החלטה למנוע מהלך מושחת, עלולה להוביל לתיוגו וסימונו כפסול לבחירה לשיפוט, ולכן ההשפעה תהיה נרחבת…
"פוליטיזציה של בחירת שופטים תוביל לפגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים – הגנה על זכויות האדם מפני השלטון, ובמיוחד במקרים שבהם מדובר בהגנה על זכויות של קבוצות מיעוט או קבוצות לא פופולריות, כמו אסירים, פלסטינים, מהגרים ומבקשי מקלט… אין רווח פוליטי בפסק דין שמגן על זכות יסוד חוקתית של מי שביצעו מעשה טרור, להפך. אין כותרות מחמיאות שנלוות לפסק דין שמגן על זכות להליך הוגן של נאשם בעבירות מין. ובכל זאת, הרעיון שבבסיס זכויות האדם, הוא שהן זכויות הנתונות לכל אדם. ההגנה על זכויות האדם צריכה להיות אדישה לתחושות של ציבורים גדולים, שלפיהן מי שביצע מעשה כזה או אחר הוא מתועב ולא זכאי לכל הגנה שהיא. מכאן, ההגנה על זכויות אדם לעתים כרוכה בקבלת החלטות לא פופולריות ומכעיסות", נכתב בעתירה.
בנוסף טוענת האגודה לזכויות האזרח כי פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל לפגיעה במקצועיות השופטים וכן ביטול הלכה למעשה של שיטת הסניוריטי למינוי נשיא העליון, והפיכת הליך בחירת נשיא העליון לפוליטי לחלוטין, כמו שניסו לעשות בעניין בחירתו של יצחק עמית לנשיא.
גם התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא: "מדובר בניסיון מחושב להשתלט על מערכת המשפט ולהפכה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. התיקון מוביל לפוליטיזציה של הוועדה, לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט וביסודות הדמוקרטיה".
לטענת התנועה, התיקון מבטא מעבר חד משיטה לבחירת שופטים שמחייבת הסכמה בין גורמים פוליטיים ומקצועיים, למנגנון שבו מינוי שופטים הופך להחלטה פוליטית מובהקת. בעתירה מודגש כי המנגנון הקיים היום בוועדה שעמד במבחן הזמן, מבטא איזון עדין בין הצורך לשמור על עיקרון האחריותיות (ביקורת על שופטים) לבין הצורך המרכזי לשמור על עצמאותה של הרשות השופטת ועל מקצועיות המינויים.
העתירה טוענת כי בהליך החקיקה נפלו גם פגמים תהליכיים, תוך העדר פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי, באופן החורג מהדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר.
