בבית משפט המחוזי באר שבע ניתן גזר הדין בעניינו של תושב הדרום (48), שהורשע בשני תיקים של תקיפה, איומים, הפרעה לשוטרים ונהיגה מסכנת חיים במרדף משטרתי מסוכן.
בתיק הראשון תועד האירוע ב-23 במרס 2023 בשעות הלילה המאוחרות, אז נמצא הנאשם ישן על ספסל במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.
מאבטח העיר את הנאשם וביקש ממנו לעזוב את המבנה, אז תקף הנאשם את המאבטח בכך שירק עליו, זרק עליו שמיכה ואיים ש"יהרוג את כולם".
גם כשהוזעקו שוטרים למקום, הנאשם המשיך בהתנהגות אלימה, בעט בניידת, ירק על שוטרים והפריע לפעולתם.
בתיק השני, שהתרחש כחצי שנה לאחר מכן, הנאשם גרר את המשטרה למרדף מסוכן.
לפי כתב האישום, הוא נהג במהירות מופרזת בכביש 60 לסמוך ליישוב עומר, ובהמשך בכביש 40 ובכביש 80, חצה רמזורים באור אדום, עלה על מעבר חצייה, עבר לנתיב הנגדי וגרם לרכבים לבלום בפתאומיות תוך מאמץ משטרתי נרחב לתפוס אותו.
רק לאחר שהדלק ברכבו אזל, החשוד נעצר.
באישום המקורי נטען כי גם במקרה הזה הוא קילל וירק על שוטר בתחנת המשטרה.
לאחר דיונים ארוכים בין הסנגור עו"ד תאמר אסדי, לבין התביעה, והצגת טענות משפטיות, כתב האישום תוקן.
הפרקליטות הדגישה את הסכנה שהנאשם יצר לציבור והפגיעה החוזרת ונשנית באנשי אכיפת החוק. "מדובר באדם שפועל בחוסר מורא מהחוק", נכתב בטיעוני התביעה, שביקשה עונשי מאסר מצטברים – עד 30 חודשי מאסר.
עו"ד אסדי טען מנגד לנסיבות אישיות קשות, ילדות רוויית אלימות, שירות צבאי כנהג, עבר פלילי שהוא ישן מאוד, ואבחנה פסיכיאטרית לפוסט טראומה.
לטענת הסנגור, לא היתה כוונה פלילית במעשיו של הנאשם והוא פעל מתוך פחד.
הסנגור ביקש להסתפק בתקופת המעצר – שמונה חודשים – ולהקל בעונש הפסילה בשל מגבלות פיזיות ותנאי מגורים מבודדים בפזורה הבדואית.
הנאשם עצמו הביע חרטה, התנצל ואמר שהבין את טעותו.
לדבריו, לא היתה לו כל כוונה להזיק והוא פעל רק מתוך בלבול ופחד.
השופטת נועה חקלאי קבעה כי אין הצדקה לחרוג ממתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם.
לדבריה, אף שהנאשם בחר להודות ולקחת אחריות, היא התרשמה שהוא נוטה להטיל חלק מהאשמה על קורבנותיו – בין אם מדובר במאבטחים במרכז הרפואי, ובין אם מדובר בשוטרים שרדפו אחריו במרדף מסוכן.
עוד עמדה השופטת על עברו הפלילי והתעבורתי המכביד, הכולל 13 הרשעות פליליות קודמות ו-68 הרשעות תעבורתיות.
עם זאת, השופטת התחשבה בטיעוני הסנגור על מצבו הרפואי של הנאשם, המאובחן כאמור כסובל מפוסט טראומה בדרגת חומרה בינונית לאחר תאונת דרכים שעבר, ובנסיבות חייו הקשות, לרבות ילדות רוויית אלימות והיעדר עורף משפחתי. כמו כן היא ציינה את קשייו הפיזיולוגים והעובדה שהוא מתנייד ברכב, מה שהשפיע על החלטתה בנוגע לעונש הפסילה.
בסופו של יום, נגזרו על הנאשם:
18 חודשי מאסר בפועל (לאחר חפיפה חלקית בין שני התיקים),
עשרה חודשי מאסר על תנאי,
קנס כספי של 800 שקל,
התחייבות של 3,000 שקל להימנע מעבירות נוספות
פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 29 חודשים בפועל, שתיכנס לתוקפה לאחר שחרורו ממאסר.
השופטת הדגישה כי הענישה מביאה בחשבון את חומרת העבירות, אך גם את לקיחת האחריות והחיסכון בזמן שיפוטי.
