באוקטובר 2021 הגישה פרקליטות מחוז צפון כתב אישום נגד סוהר מצפון הארץ (42), בטענה שאנס את בת-זוגו לשעבר ותקף אותה.
לפי כתב האישום, הנאשם והמתלוננת (35) ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כשלוש שנים עד לספטמבר 2021, כאשר בחודשים האחרונים לקשר התגלעו ביניהם ריבים ומחלוקות והמתלוננת ביקשה להיפרד.
במהלך אחת המריבות, הנאשם שלא רצה בפרידה שבר בדירת בת-זוגו כוסות יין וצנצנות, וניסה לתלוש מדפים מקירות המטבח. בהמשך התעמת פיזית עם המתלוננת וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בגופה. באותו יום, כך נטען, גם אנס אותה.
לפי כתב האישום, בפעם אחרת נכנס הנאשם לדירתה ללא הסכמתה, שלף את אקדחו האישי ואיים עליה כי "אם היא לא תהיה איתו היא לא תהיה עם אף אחד" ואף איים לפגוע בעצמו – איום שגם מימש: באחת הפעמים האחרונות שהיה בביתה דקר את עצמו בבטן.
כמו כן, מהיום בו נפרדו ועד היום בו נעצר הנאשם, הוא התקשר לבת-זוגו לשעבר 667 פעמים.
הנאשם כפר במיוחס לו, ולכן נפתח משפט הוכחות, בעיצומו התחוללה בבית המשפט המחוזי בנצרת דרמה לא קטנה.
לדוכן העדים עלתה המתלוננת וסיפרה את שלכאורה עבר עליה במערכת הזוגית עם הנאשם. ואולם, כאשר נפתחה החקירה הנגדית בדיון שהתקיים ב-3 באפריל, הסנגור עו"ד יובל זמר הקשה והפנה לעבר המתלוננת לא מעט שאלות נוקבות. בחלוף מספר שעות של חקירה נגדית, המתלוננת טענה שראשה כואב ולכן ביקשה להפסיק להעיד. לפיכך הדיון הופסק, והצדדים זומנו לדיון המשך ב-26 במאי.
גם בדיון זה, פעם אחר פעם הסתבכה המתלוננת בשקרים והתגלו סתירות בעדותה, עד שבשלב מסוים טענה שיש לה סחרחורת וביקשה הפסקה. בית המשפט הסכים והוציא את הצדדים להפסקה, אלא שכאשר הגיע הזמן לחזור לדיון – המתלוננת סירבה לחזור ולהעיד.
בעקבות ההתפתחות הדרמטית, לבית המשפט הוזעקה פרקליטה בכירה. על מנת לא לחייב את המתלוננת להמשיך בעדותה, בפרקליטות הסכימו בשלב זה לחתום על הסדר טיעון עם הנאשם, ולהמיר את סעיף האינוס בכתב האישום לעבירת מעשה מגונה בכוח.
בסופו של דבר, במסגרת ההסדר, הנאשם הורשע גם בכליאת שווא, תקיפת בת זוג, איומים, סחיטה באיומים, הסגת גבול והטרדה באמצעות מתקן בזק.
במעמד הטיעונים לעונש טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד טל מושקוביץ, כי המעשה המגונה שביצע הנאשם הינו "ברף הגבוה ביותר, כפסע בינו לבין עבירות אינוס". היא הדגישה את תסקיר נפגעת העבירה שהוגש לבית המשפט ועתרה לעונש במתחם שבין חמש לשבע שנות מאסר, תוך התחשבות בהודאת הנאשם (גם אם באיחור) ועברו הפלילי הנקי.
הסנגור, עו"ד יובל זמר, סיפר כי לנאשם, סוהר במקצועו ואב לשני מתבגרים, אין רקע פלילי. הוא הוסיף ופירט את תנאי חייו המורכבים, כמי ששכל את אחיו הגדול בעת שירותו הצבאי ולמרות זאת שירת כלוחם, קיבל תעודות הערכה בקריירה שלו והוכרז כסוהר מצטיין. הסנגור הוסיף כי מכתב האישום עולה מצוקה קשה של הנאשם, שמבין כיום שהוא זקוק לטיפול.
זאת ועוד, עו"ד זמר הדגיש כי כתב האישום תוקן בעקבות קשיים ראייתיים שעלו בחקירה, שהתחדדו לאחר שהמתלוננת עלתה לדוכן העדים להעיד. הוא הזכיר כי עדות המתלוננת נפסקה לפני החקירה הנגדית, והנאשם החליט להודות על מנת שלא שבת-זוגו לשעבר לא תצטרך להעיד עוד.
הנאשם גילה חרטה מלאה ולקח אחריות על מעשיו, אמר הסנגור והוסיף כי המרת עבירת האינוס במעשה מגונה בכוח מהווה שינוי משמעותי שמעיד על הקשיים הראייתיים.
נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר הלמן, יחד עם השופטות יפעת שטרית ואוסילה אבו-אסעד, ציינו בהחלטתם כי "מדובר במעשים חמורים שהביאו לפגיעה קשה במתלוננת… הנאשם חילל את גופה של המתלוננת, רמס את כבודה, הפעיל על המתלוננת כוח פיזי ונפשי, והכאיב לה הן פיזית והן נפשית".
השופטת זקפו לזכות הנאשם את רצונו לעבור טיפול, את עברו הפלילי הנקי ואת העובדה שהודה בעבירות וגילה אחריות ואמפתיה כלפי המתלוננת. בנוסף, הן ציינו כי הוא נתון במעצר זה יותר משנה, "עם כל הקשיים הכרוכים בכך".
לבסוף, השופטת גזרו על הנאשם 40 חודשי מאסר ופיצוי בסך 30 אלף שקל למתלוננת.
